עבודת ה' מנקודת המבט של האדם
האופן הטכני שבו מתרחשים חילופי המאורות על כל איזור בכדור הארץ, והאופן הטכני שבו כל הכוכבים במערכת השמש משפיעים על סדרי הטבע, על הטמפרטורה הנכונה בכל איזור בכדור הארץ, ועל הביולוגיה והכימיה שקיימת בכדור הארץ - אינם משנים כלל עבור עבודת ה' של האדם. עבודת ה' של האדם צריכה להיות מנקודת המבט שלו, מנקודת החווייה האנושית שלו. ומנקודת המבט של כל אדם בכל איזור בכדור הארץ, יש רגע מסוים שבו השמש והלבנה מחליפים מקום - השמש עולה ממקום שהיתה "שקועה" בו (עפ"י מושגינו) ומופיעה לעינינו, והלבנה הולכת ומשתקעת במקום שנסתר מעינינו. כיוון שהשמש עולה במזרח, מבחינתנו איפשר הקב"ה שיפתחו לה שערי המזרח והיא תופיע. זה שמבחינה טכנית זה נעשה ע"י הסיבובים והמיקומים של הירח וכדור הארץ זה לא משנה בכלל. האדם מברך את הקב"ה על מה שהוא מרגיש, על מה שהוא רואה - פיזית ונפשית בחושיו, ולא על איך שהמדע מצייר את הדברים בכל דור ודור, או על איך שהקבלה מתארת אותם וכו'. מה שנוגע לאדם במערכת היחסים עם הקב"ה, הוא שההארה של היום משולה למידת הרחמים (אור רב, שבו רואים את האמת יותר בקלות, בהכרה עמוקה ומוכחת), ואילו ההארה של הלילה משולה למידת הדין (שבה יש הסתר של האור, וצריך להסתמך יותר על האמונה והשכל, ופחות על ראות העין וההכרה החזקה).
