תשובות (קצת חוזרות על עצמן)
1. כמו שנאמר לפני, שחקנים צריכים לשחק את הדמויות שהם רוצים לשחק. משחק של שחקן אחד בדמות של שחקן אחר הוא מאוד לא מקובל וגם ככה הדמות פשוט לא תשאר אותה דמות - כל שחקן מביא איתו משהו אחר למשחק. 2. הגיוני. אם חיי ההרפתקנות היו משתלמים כל כך, כולם היו הרפתקנים. לא יודע אם קראת את רומח הדרקון, אבל מתואר שם מקרה זהה שבו סהר-פז ומי נהר מחליטים פשוט להתיישב - אי אפשר להקים משפחה בדרכים. מכל מקום, אין מניעה לאפשר לדמות לעזוב את החבורה. הכן עם השחקן הנדון את הדמות הבאה שלו (עם אותו נק"נ) כך שתתאים גם היא לחבורה (ע"ע 3 למטה) וארגן את החילוף בפגישה המתאימה הבאה. 3. אם הבנתי נכון מהשאלה - הדמויות הקיימות בחבורה לא מעוניינות לצרף את הדמות החדשה. בד"כ מקור הבעיה הוא באי-התאמה מוחלטת של הדמות החדשה לחבורה: פלאדין בחבורת שכירי חרב משופשפים, חצי אורק ברברי בחבורה של אלפים וגמדים - או המקרה הנפוץ ביותר: דמות מרושעת בחבורה טובה. יכול להיות שאני מעט יותר קיצוני בדעתי בעניין זה משאר יושבי הפורום, אבל אי-התאמות גורפות כאלו, אסור שיתקיימו או שלכל הפחות יתקיימו בהסכמת השחקנים והשה"מ כחומר טוב למשחק תפקידים. פשוט זרקו את הדמות החדשה לפח (החבורה תעזוב אותה) ובנו דמות חדשה שתתאים לחבורה. האפשרות היותר נדירה היא שהחבורה מרגישה מגובשת מדי, חוששת מזרים, חשה שהגיעה למצב של רוויה. אם זה המצב והגעתם לכזאת רמת משחק - אשריכם, נשמע כמו כיף אמיתי, סחטיין, יופי יופי. ועכשיו כפה עליהם את הצירוף של הדמות החדשה (המתאימה) בתעלול עלילתי (נסה כמה שפחות מלאכותי, אבל זה לא קריטי) - הדמויות כלואות באופן שמאפשר רק לדמות החדשה לשחרר אות כולם, הדמות החדשה מצילה את היום, אי אפשר להמשיך בלי להיעזר בדמות החדשה וכיוב'.