כמה שאלות...

[האדם]

כמה שאלות...

1. המלחת קרקעות - "תהליך כזה אינו מתרחש בקרקע המקבלת כמות מספקת של משקעים, משום שהמים המגיעים משמים אינם מכילים מלחים ובחלחלם דרך השכבות העליונות של הקרקע הם גם שוטפים אותה ממלחים שייתכן שהצטברו בה". לפי המשפט הזה, מתוך הספר שאני לומד ממנו, הגשם לא מכיל מלחים, אבל אין הסבר לרעיון שעלה לי, שבעצם מי הים, מי המאגרים והנהרות מתאדים ובעצם יורדים בתור גשם. אם ככה, הם גם אמורים להיות מלוחים, לא? 2. מדוע כריית מחצבים מזהמת את מי התהום? אני לא מבין את ההסבר שלפיו כריית המחצבים משבשת את מהלך זרימת הנגר העילי ופוגעת במילוי הטבעי של מי התהום. אני גם לא מבין למה השימוש במחצב המבקוש וההפקה שלו דורשים מים רבים. תודה.

 

[jowi]

כמה תשובות...

אבי עונה לך: 1. מי הגשמים מכילים תמיד שיעור נמוך של מלחים. כאשר הם יורדים במדבר ואינם מחלחלים לעומק, כתוצאה ממיעוט משקעים עוברת שכבת הקרקע העליונה מידה מסויימת של המלחה מחוסר שטיפה. 2. שאלה זאת בלתי אפשרית, כי בעולם עשרות סוגים שונים של מחצבים, בחלקם מזהמים את מי התהום ובחלקם לא. כל תשובה עניינית מחייבת פירוט על סוג המחצב, סלע האם שבתוכו הוא נמצא, צורת הכרייה והאמצעים שננקטים לשמירת איכות הסביבה. מקווה שעזרתי.

 

[האדם]

האמת שרק יותר התבלבלתי עכשיו...

הנקודת הנחה שהספר מנסה להוביל אותי אליה היא שמי גשמים שוטפים את הקרקע, בעוד שמי הנהרות והמאגרים מכילים מלח, והשקייה בהם גורמת להמלחת הקרקע. אני לא מדבר על מיעוט משקעים (שזה עניין בפני עצמו) אלא על כך שכן יורדים גשמים, אבל אלה גם מכילים מלח, משום שהם במקור היו מים שהתאדו מהים או מאותם מאגרים מלוחים. בנוגע למחצבים, אני לא יכול להתעמק בנושא הזה, אני בעצם מחפש את התשובה הברורה יותר מאשר את ההסבר.

 

[האדם]

שאלה נוספת - סחף

אני לא מבין אם הסחף מועיל לקרקע או לא. מצד אחד, כשסכר אסואן מנע מהסחף להגיע לאדמות החקלאיות שעל גדות הנילוס, נוצר מצב שאותן אדמות לא דושנו בסחף הזה - כלומר, החוסר בסחף הוא שלילי (וכמובן זה גרר שימוש בחומרים מלאכותיים שלא היטיבו עם הקרקע). מצד שני, כשמדברים על נושא המדבור, אומרים שחוסר בצומח טבעי על הקרקע, מביא את הקרקע למצב שהיא חשופה בפני הסחף של הגשמים והרוח - תוצאה שלילית, משום שהקרקע כבר אינה פוריה במצב זה. מה זה בעצם הסחף הזה, ומה ההבדל בין הדוגמאות?

 

[סוקסציה]

קרקע

יש להבדיל בין שתי הדוגמאות. 1.סכר אסואן גרם לסחף לשקוע באגם נאצר ולא להמשיך יחד עם מי הנילוס. מי הנילוס שמשמשים להשקיית השדות היו מלאים בסחף שיצר למעשה דישון טבעי לשדות. כאשר זה שקע לא דושנו השדות ואיכות הקרקע ירדה. 2. במדבר הקרקע דקה ואם היא נוצרת זה בתהליך של שקיעת גרגרי חול ואבק . חוסר בצומח טבעי גורם לכך שיש פחות תאחיזת קרקע ( לקרקע אין במה להאחז) ועל כן היא נסחפת יחד עם המים, זאת כמובן במידה ויש קרקע. נדמה לי שכדאי לך לדעתי קודם כל לברר לך מה זו קרקע וכיצד היא נוצרת ואז לשאול את השאלות שוב..

 

[ש מים]

כמה תשובות...

1. בתהליך האידוי - המלחים (והמוצקים) אינם מתאדים. כך, אגב, מפיקים מלח...

(סע וראה את "בריכות המלח" בעתלית). 2. יש מחצבים ויש מחצבים... הכוונה (של מיש כתב/אמר לך ש-"כריית מחצבים מזהמת את מי התהום") הנה כנראה לכך שבמהלך הפקת חלק מן המחצבים מתבצע גם תהליך של הפרדה (הפרדת המחצב המבוקש מן ה-"פסולת"). בתהליך זה משתמשים לעיתים גם בשטיפה, במהלכה נאגרים ומרכזים מזהמים שונים.