כמה תשובות
שלום דרור. אנסה להשיב לפחות על חלק מן התשובות. 1. כיפה - קודם כל, ישנם הרבה דברים שאנו עושים, שאינם כתובים מפורש בתורה. זהו אינו המדד העיקרי לגבינו באם לקיים דבר זה או לא. לגבי הכיפה, הגמרא (קדושין לא ע"א) מספרת כדבר מובן מאליו כי האמוראים היו "כורכים סודר" סביב ראשיהם, ורק כך מתפללים, דבר המלמד כי זוהי הצורה הראויה לברך ולהתפלל. סביר להניח כי אברהם אבינו הלך עם כיסוי ראש, כתחושה הטבעית של מי שחי באור ד', ומרגיש צורך לבטא זאת בלבושו. סביר להניח כי כך נראו גם יוצאי מצרים. ראה: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=25002 לגבי ציצית - זוהי דווקא מצוה מפורשת מן התורה: "וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ועשו להם צצית על כנפי בגדיהם לדורותם... וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם...". 2. ברכה לבטלה - קודם שיברך איזה ברכה צריך הוא לדעת איזה ברכה שהוא צריך לברך כדי שבשעה שהוא מזכיר את השם יתברך שהוא עיקר הברכה ידע מה שיסיים. אסור להוציא שם שמים לבטלה וכל המוציא שם שמים לבטלה עובר על מצות עשה. צריכין ליזהר שלא לברך חס ושלום ברכה לבטלה או לגרום לעצמו לברך ברכה שאינה צריכה. כלומר, ברכה שאינה הברכה הנכונה או שלא מחוייבים בברכתה היא ברכה לבטלה, וברכה שכבר יצאנו ידי חובתה היא ברכה שאינה צריכה. את שאר דיני הברכות אתה יכול למצוא בקיצור שולחן ערוך: http://www.geocities.com/yona_n.geo/kizzur/kiz-index.html 3. כתיבת בס"ד בראש העמוד - אין חיוב לכתוב ב"ה או בס"ד בראש כל דף, זהו רק מנהג יפה, ורמז לדבר "על פי ה' יחנו"- כלומר, זה בא להזכיר לנו את הקב"ה בכל מעשינו, אך, כאמור, אין זו חובה. 4. הנשמה בלילה - בלילה הכוח השולט באדם הוא הכוח הגופני. הנשמה אינה נותנת את ביטוייה. ולכן יש ליטול ידיים בבוקר. כעיקרון, מופיע בקבלה הרעיון בו בלילה הנשמות עולות למרומים. הנה ציטוט מתוך ה"בן איש חי": "מה שאומרים ואתה עתיד ליטלה וכו' הכונה הוא כמ"ש רבינו ז"ל בספר פרי עץ חיים דף ט' כי מדת המלכות נוטלת נשמות ישראל בלילה בעעת השינה ומחרת אותם בבוקר בסוד חודשים לבקרים ודבר זה הוא טובה גדולה לנשמה כנודע ולכן כאשר מקיץ האדם מודה ומשבח על הטובה הזאת אשר ישיג בלילה הבאה, והוא מודה על העתיד ואומר ואתה עתיד ליטלה ממני בלילה דהיינו שעלהה הנשמה בסוד מ"ן אל מלכות, ולהחזירה בי בבוקר בסוד חדישם לבקרים, וכמ"ש בס' הכונות עוד בדבר זה בדרושי הלילה דף ע"ז ע"ד, בסוד הפסוק הזה של חדשים לבקרים דנשמות התחתונים עולים בכל לילה להיכל ולהתעבר בתוך המלכות ואח"כ בבוקר יוצאות משם מחודשות ע"ש, וכן מפורש ג"כ בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י בביאור אד"ז דף נ"א שכתב שם וז"ל בכל לילה ולילה עולין נשמות התחתונים בסוד בידך אפקיד רוחי בעת השכיבה ומתעברת מהם המלכות העליונה בסוד חדשים לבקרים רבה אמונתך, ותועלת עליה ההיא עניינה הוא כדי לחדש את הנשמות ההם ולתת כח בהם ולהאיר בהם וכענין החידוש הזה הוא מה שמחדש ומתקן המוחין של האדם שהוא בחי' הנשמה של היושבת במוח כנודע עכ"ל הרי נתבאר לך ענין זה היטב:" מתוך: http://www.shechem.org/torah/benishhi/reshon/vayeshev.html (אות א'). 5. מעמד האשה ביהדות - ראה אסופת מאמרים באתר "דעת" - http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/index.htm (הנושא השישי). 6. הבדלים בלבוש-הכל נובע ממנהגים בגולה. חלק ממה ששמר על היהודים שלא להתבולל במשך 2000 שנה בארץ לא להם עם תרבות זרה, היה ההתנתקות שלהם מהחברה של הגויים, והלבוש היה אחד מהדרכים להיבדל מן הגויים. הרי זה מופלא - אנחנו לא מכירים שום תקדים לעם ששהה כל כך הרבה זמן בין עמים אחרים, ובכל זאת נשאר בייחודיותו ולא נטמע כליל. אומות אחרות נטמעו תוך זמן קצר הרבה יותר. תראה את ארה"ב - בסך הכל עוד לא 300 שנה וכבר אין כל כך זכר לכל המוצאים מהם הגיעו האנשים אליה. גודל כיפה-את הכיפה צריכים לראות מכל הכיוונים. יותר פירוט ראה: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=24602 7. מהות קיום המצוות- ה' הוא שלם ואינו חסר כלום, ולכן הוא לא צריך כלום. לומר שאנו מקיימים מצוות בשביל ה' אומר שבעצם חסר לו משהו, ואנחנו משלימים אותו, אך אחד מעיקרי האמונה הוא שה' הוא מציאות שלימה שאין בה שום חיסרון. אם כן, למה מקיימים מצוות? המצוות הן הדרך שלנו להתקרב אל ה'. יש לנו נשמה אלוקית בתוך הגוף, אך אנו לא ממש יודעים איך לתקשר איתה ואיך לתת לה להתבטא. רק דרכה אנו יכולים להתקשר אל ה', ואל הנשמות האחרות שקיימות בעולם. ה' עשה עמנו חסר והראה לנו דרך המצוות כיצד להתקשר אל הנשמה ולתת לה ביטוי. מצוות - מלשון "צוותא", חיבור. 8. עירובין בתחום שבת- אינני מכירה את הנושא מספיק כדי לענות, אך אתן תשובה עקרונית: התורה ניתנה כדי שנחייה איתה ולא כדי שנסבול. ולכן יש הגדרות מאד מדויקות מה כוללים הדינים בכל נושא, כדי שנדע בדיוק מה כן מותר וכיצד כן יש לנהוג. לכן המינוח "התחכמות" אינו נכון. אם הדבר מותר - והתורה הן שבכתב והן שבעל פה לימדו אותנו כיצד יש לנהוג במצבים אלו - אז למה זו התחכמות? התחכמות היא "נבל ברשות התורה". כל טוב, מירי.
