כמה שאלות......

[מחכה שיהיה טוב]

כמה שאלות......

שלום לכם, אם הגעתי לכאן אז מצבי לא טוב. או שאולי דווקא כן טוב כי אני מתחיל לעשות משהו

אני, כמו כל אדם נורמאלי, רוצה חום, אהבה, התחשבות וכו'. לצערי אישתי היא לא טיפוס כזה והיא גם מודה בזה. מה שמעניין אותה בחיים זה לא יצירת בית חם ואוהב. יותר גורע, מיד פעם היא תופסת קריזות ומתחילה להשתולל ולנהוג באלימות. פעם הייתי מחזיר לה אבל הפסקתי. בקיצור אני בכיוון של שבירת הכילים. גם היא לא בדיוק מתנגדת אבל שמה לי כמה תנאים שקשה לי לקבל אותם. אז על זה רציתי לשאול אותכם. היא מאימת שאם נמכור את הדירה ונחלק את הכסף היא תלך לגור באריאל כי שם ניתן לקנות דירה זולה. אני לא מוכן שהבן שלי (בן 9) יגור בשטחים. זה גם ירחיק אותי ממינו פיזית. היות ואני יודע שהיא עלולה לנהוג בחוסר תבונה ואפילו בטיפשות ולעשות מעשים נמהרים - אני מבקש ממינה שתיהיה לי זכות לאשר את מקום מגוריי של הבן שלי. זה אולי נשמעת דרישה מוגזמת אבל היא כבר אמרה לי "אם 90 אלף דולר שיהיו לי אני הולכת או לאריאל או לגני אביב בלוד". רק חסר לי שהבן שלי יגור ליד נארקו דילרים. היא עושה את זה בכוונה כי היא לא רוצה לאבד דירה שלנו בפ"ת. זה מה שמעניין אותה. אם יגידו לה שאני מסתלק ומשאיר לה את הדירה – היא תקפוץ על זה. אבל אז אני אשאר בלי כלום. וזה אחרי 10 שנים של תשלומי משקנתה כבדים שרק אני משלם מחשבון בנק שלי. גם אני רוצה פינה משלי. ואני חושב שהרווחתי ביושר את החצי שלי של הבית. בקיצור, תעזרו לי. איך יוצאים מה פלונטר?

 

[חידון בחרוזים]

כמה תשובות

לא מבינה למה אתה מתכוון, מה זאת אומרת רוצה חום אהבה והתחשבות. אם אתה רוצה חום, אז צא החוצה ביום שרבי או לחילופין התכסה בשמיכת פוך, אם אתה רוצה אהבה אז החזק כלב הוא יאהב אותך בלי תנאים, וכו'.... מדבריך נראה שיש ביניכם חוסר הבנה מוחלט, כל אחד שואף לדברים שונים מחיי הנישואין שלכם, כדאי לנסות עזרה מקצועית, ובנוסף לשבת בשקט עדיף במקום נייטרלי ולשוחח ביניכם "באמת לדבר" ושכל אחד מכם יאמר בכנות מה הוא מצפה מהחיים המשותפים. לא כל אשה בנויה "ליצור בית חם ואוהב". מדוע אשתך היא זו שאמורה ליצור בית חם ואוהב מדוע שזה לא תהיה אתה, כיוון שנראה שזה מה שחשוב לך ולא לה. סביר להניח שלה יש שאיפות אחרות מחיי הנישואין ועזרה מקצועית יכולה בהחלט להועיל. והכי הכי חשוב.... הוציא את הבן מבעיות הזוגיות .... ובעניין המשכנתא, מה זאת אומרת רק אתה משלם.. חביבי אתם "יחד" אין רק היא או רק אני בסיפור הנישואין יש זוגיות... והיא במשבר מתמשך אז במקום לשבור את הכלים .. לפנות לעזרה .

 

[מחכה שיהיה טוב]

חוסר הבנה......

אני לא כל כך הבנתי אותך וגם נראה לי שבכלל לא הבנת אותי.

כן, אני משלם מאז ומתמיד את המשכנתא. יש לנו חשבונות נפרדים כי כך היא רצת. חום ואהבה? בחיים היא לא תחבק ולא תנשק. לא רק זה - גם לי היא לא נותנת אפילו לחבק אותה. איך יוצרים חום בתנאים כאלה? בלט רחוק? בחיים היא לא תשאל אותי מה שלומי, איך היה וכו', לא תדבר על הדברים שמעניינים אותי. אין לה מושג מה בתכליס אני עושה בעבודה, מתי קשה, מתי קל וכו'. אני מצד שני יודע הכל על עבודה ומקשיב לה (לאמרות שזה לא תמיד מעניין אותי אבל אני אף פעם לא קוטע אותה בגסות). שנים אני ניסיתי לחגוג את יום הניסוין. קניתי לה מתנות וכו'. אבל אותה זה לא מעניין ולכן בשנה האחרונה גם אני לא היזכרתי את היום הזה. גם פרחים אני קונה לה - כי עדיין יש לי דחף לעשות דברים טובים. איך החלטת שהיא במשבר? יהיה טוב

 

[איש המערות]

תברר בדיוק את זכויותיך

נסה את פורום "דיני משפחה וירושה". מכל מקום - בין השורות אני חושב שלא אתה ולא היא נחרצים עדיין בדעה להתגרש. אתה מושפע מהר מדי מדיבורים על אריאל או על לוד ומבקש ממנה שתיתן לך זכות לקבוע איפה היא תגור. הרי אם יש לך זכות היא מוקנית לך בחוק ואם אין לך אז מה אתה מבקש ממנה? (נדמה לי שכדי לאפשר הסדרי ראיה סבירים יש מקום להסתייגות של ההורה "הרואה". אני חושב שזה מתייחס למרחק או מגבלה ולא על סביבת המגורים - תתייעץ בפורום "דיני משפחה וירושה") הרי הסכם הגירושין שלכם יכול לקבוע למשל שהילד יהיה איתך - אולי אתה לא מעוניין בכך אבל זה פתוח לדיון כאשר הילד מעל גיל 6 (בייחוד אם מדובר בבן). לפני הכל - אתה צריך להחליט אם באמת אתה רוצה להתגרש ואז ולהיות מוכן לשלם מחירים - אני מניח שאשתך אולי מאיימת עליך באמצעות הבן אבל לא תתנקם בך בפועל על גבו ובכל מקרה אם הוא הולך איתה היא האחראית לגידולו וחינוכו, על כל המשתמע מכך מבחינתך. בהצלחה

 

[מחכה שיהיה טוב]

כבר דיברנו על זה לא פעם........

באווירה רגוע. אולי זה נשמע גרוע - אבל המסכנה הייתה שמה שעוצר את הפרידה זה הקטע הכלכלי בלבד. אני חושב שלא נמות מרעב ונוכל לחיות ברמה לא הרבה פחות טובה ממה אנו חיים עכשיו. אבל לחיות עוד עשרות שנים לריק - זו באמת בעיה. בגלל שאני בטוח שנצתרך להיפרד אני לא עושה עוד ילד איתה

 

[מוכרת הגפרורים]

אריאל

שלום לך, אני לא שייכת לפורום הזה אבל דפדפתי (ואני מאוד נהנת לקרוא אתכם) ורציתי לומר לך משהו על הפחד הזה שאישתך תעבור לאריאל. אני גדלתי באריאל (לא גרה שם היום) ואכן הדיור שם זול למדי כיום אבל לגור שם רחוק מלהיות סוף העולם ולא מדובר בעיירת פיתוח. זה אמנם בשטחים אבל בטוח מאוד ונהנה מיתרונות של עיר והאוכלוסיה עונה להגדרות של מעמד בינוני ומוזרמים לשם המון תקציבים (התנחלויות מקבלות למען הצער פי 5 תקציבים מכל ישוב בתוך ישראל). וזה פחות מחצי שעה מפתח-תקווה. יש שם גם אוכלוסיה חלשה אבל בסה"כ רמת בתי הספר ואפשרויות התרבות טובות. אני, אחיי וכל חברינו למדנו שם וסיימנו תואר ראשון (חלקנו גם עושה דוקטורט). אני לא רוצה להיות פרסומת לאריאל או משהו וגם אני הייתי מעדיפה לגדול בצפון תל-אביב אבל אם זה הפחד הגדול שלך אז דע שבאמת לא נורא שם- ויותר טוב מרמלה לוד. בהצלחה.

 

[מחכה שיהיה טוב]

../images/Emo51.gif הרגעת אותי ../images/Emo140.gif.......

אולי אני באמת חושש מדיי

 

[המיתבונן]

שני דברים בולטים

הדבר הראשון שבולט הוא----- הבעיות שלכם כבר לא נפשיות, אלא הן מטריאליסטיות קלאסיות. וכמו כל בעיה חומרית, גם זו תבוא על פתרונה, רק לא לנסות לבלוע יותר ממה שאתה יכול, ולא לנסות להדיח את השני אל פאתי שחת, ההיתחשבות, הנכונות לאפשר לבן הזוג מרחבי מחיה בכבוד הם הם שצריכים להיות אבן לרגלך. ואלחש לך גם בזאת- אפילו במחיר לא שוויוני לרעתך, כלומר גם אם תפסיד אותה וירוויח בנך בזאת, אל תתעקש. המאפיין השני הבולט הוא- נקודות החולשה שלך אתה חושף ושם אתה זוכה ל"ביקורי בית". שמור על הגינות גם בשעת כעס, וזו נקודת החוזק האמיתית. אל תחפש להשפיל ואל תחפש להיות מורם מן הצד האחר, החלוקה עדיפה תמיד על בסיס מוסרי ולא על בסיס משפטי. בהצלחה

 

[מחכה שיהיה טוב]

אני מסכים ........

אם הנק' הראשונה שלך. גם אני הגעתי לתובנה כזו. את הנק' השניה שלך בכלל לא הבנתי. הודה לך אם תסביר. לגבי ההשפלה והכעס - אנו כבר הרבה אחרי זה. וזה טוב. מנסים להגיע להסכמות מרצון ולא לריב כי אז זה נשמך שנים ולא מביא שום תועלת חוץ מלעורכי דין

עדיין כל צעד רוצה לעמוד על שלו - וזה אני חושב בסדר כי "אם לא אני לי אז מי לי?" אבל עדיין שומרים על גמישות יחסית ועל היגיון.

 

[המיתבונן]

הנקודה השניה

למען האמת נקודה זו איננה נוגעת בתחום הזוגיות כמו בכל תחום מתחומי החיים סביב האדם. והנה לך- בכל אשר תלך תמצא מי שמתחרה לך על המקום, על הזמן ובכלל הייתי אומר על "היש", לעיתים הכישלון של א' הוא הניצחון של ב', וכדי ש-א' יכשל צריכים לגלות מה נקודות החולשה שלו, ושם להכשילו. אתה חושף את נקודות החולשה שלך ושם עלמתך "מבקשת" להפיק את רווחיה עד כמה שניתן לקרוא לזאת רווחים. מרגע שאתם מדברים על פרידה- מתקיים מצב של ניגוד אינטרסים, ומשמעו- עברת לצד האחד, זה שממול, בשולחן "הפוקר" שבו מתקיימים החוקים כדלקמן- אני יודע שאתה מסתיר ממני, אתה יודע שגם אני מסתיר, אני יודע שיש רק מנצח אחד ובהיכרח השני הוא המפסיד, ואתה יודע שאני רוצה לנצח ושתהיה המפסיד. והנה ראה, גם שכל הצדדים יודעים זאת, הם יושבים על יד השולחן ומשחקים. המשפט- אם אין אני לי מי לי, יפה בחיבור המילים, אך לא כאשר מניחים אותו על מגרש הזוגיות במשבר, הנח לכל המחשבות המשפטיות, לך על הגישה המוסרית, ואל תחפש "להפיל" את הצד שמולך, כי במקרה של ילדים לעולם תהיו קשורים זה בזו, אז למה שיהיה זה בגעש ובעויינות? ובאשר לעורכי דין בכל מגרש המשחקים הזה- הם לא יותר מאשר "אוכלי נבלות" משמעו, ניזונים מן העויינות של שני צדדים, והאינטרס שלהם זה ללבות את העויינות הזו, אל תמהר להגיע אליהם. ממון רב מבזבזים הצדדים בניסיונות לכופף את הצד שכנגד, ולבסוף שניהם מכופפים, הולכים שפופים, ואחרים הולכים זקופים בגללם. זכור לעולמים- עדיף לתת לאישה ולילדים יותר מאשר מגיע לך על פי חוק, מאשר לתת לעורכי דין ולקבל את מה שמגיע לך על פי חוק. בהצלחה ואני יודע שזה לא קל.