זה לא קשור ליוצא-מן-הכלל,
Be על כל נטיותיה: Am, Is, Are (בהווה); Was, Were (בעבר); Be (מקור וציווי). With היא מילת יחס, שדורשת את נוכחות ה-Be לפניה. To be - להיות. I with you - זה פשוט לא נכון. ועל-כן, I am with you. I+am (בקיצור) - I'm. You/We/They+are (בקיצור) - You're, We're, They're. He/She/It+is (בקיצור) - He's, She's, It's. [ל-Was/Were/Be אין צורות קיצור]. כמו-כן, צורת ה-Be נדרשת לפני פועל בעתיד/הווה/עבר מתמשך.
I am eating / I'm eating. I was eating. I will be eating.
לסיכום - שימושיו של BE: 1. כפועל עזר לפני מילות יחס.
2. כפועל בעצמו - To be.
3. כפועל עזר בזמני הProgressive.