כמה שאלות

[gover1]

כמה שאלות

היי אם את זוכרים שאמרתי שהתחלתי לתרגל מדיטציה אז יש לי כמה שאלות.

1)לא ספרתי בדיוק כמה זמן אני מתרגל נירא לי קרוב ל-18 יום ולבנתיים אני לא מרגיש שום שינו במדיטציה או בכלל,כמה זמן עד שמרגישים שאתה באמת עושה מדיטציה?

2)למה הרבה פעמים כואב לי הראש במהלך המדיטציה או שהוא מרגיש לי כבד פתאום וגם ממש קשה לי בגוף עצמו אחרי שבע דקות כאילו אני לא מסוגל יותר לנוח וזה מרגיש שבמקום לעשות מדיטציה אני פשוט מתרכז בקושי של הגוף(זה לא שאני יושב בצורה לא נוחה למעשה אני יושב בכיסה נוח פשוט עצם הישיבה למדיטציה ואי תזוזה מקשים עלי)

3)האם אתם מתרגלים בשעות קבועות או מסוימות?

4)האם חשוב שיהיה חדר מסודר כי תמיד מדברים שצריך מקום רגוע ושקט בלי בלגן?כי פשוט אני לא יגיע לחדר מסודר.

5)האם אתם מתרכזים במשהו או לפי שיצא לי לקרוא השבוע ספר של אושו שהוא אומר פשוט להתבונן ברגשות?

וסתם שאלה שאם ידוע לכם אם יש באזור השרון חוג למדיטציה אני פשוט חשב שזה הכי עדיף אבל רק שיהיה חוג לנוער לא בא לי למצוא את עצמי עם חבורת זקנים

ממש כמו סקר חחח

תודה לכל מי שעונה

*הא ועוד משהו אם תמיד אומרים כמה שהמדיטציה טובה ושלוואה ובריא...למה כל פעם אני רואה פה דיבורים ובכללי לא דפקה פה על כאב להכיר את עצמך לחוות כאב אז אם הכל כרוך בכאב למה עושים את זה

?

תודה

 

[דניאל גליקר]

למה אתה לא מפנה

את כל השאלות האלה למורה שלך למדיטציה?

 

[lightflake]

כאבים בגוף

אתה בסך הכל מתחיל להיות יותר מודע למה שקיים ברגע, ואם רוב החיים התחמקת מכאבים או עייפות גופנית אז במדיטציה זה עולה ואתה יכול להתחיל להתמודד עם זה בצורה נכונה בלי לברוח
כנ"ל לגבי חוסר הנוחות והקושי לשבת בשקט - המיינד שונא שקט, בורח ממנו בכל תחבולה אפשרית, אז תשים לב לזה ותמשיך הלאה באומץ
זה קשור גם לשאלה האחרונה שלך

איך מתמודדים עם זה? נשארים עם זה, נכנסים לזה, לא מפחדים מזה, מקבלים את זה, מתבוננים על זה ועצם השארת המודעות עם זה, יש לה הכח לשנות את הכל ואפילו כאבים בגוף עשויים במקורם מאותה המודעות לכן עם ההשארות במדיטציה הכל יתחיל "לרקוד" באופן הרמוני יותר... ואתה תחוש בזה.

כמה זמן זה לוקח? אולי חודש אולי שנה ואולי 50 גלגולי חיים נוספים, אז תחזיק מעמד

הייתי באופן כללי מחכה 3-4 חודשים של תרגול רציני כדי שתוכל להתחיל להעריך את יעילותו בעצמך... אבל זה סתם כלל שכזה, בלי משמעות מיוחדת, יש אנשים שמיד מרגישים אינטואיטיבית שתרגול מסויים טוב להם (גם אם הוא לא נעים להם ברמה המיידית) או לא מתאים להם בכלל

 

[gover1]

המשך

לדניאל אתה שואל למה אני לא מפנה את השאלות למורה למדיטציה בזמן שכתבתי כבר שאני צריך מורה למדיטציה לנוער שלא יצא לי למצוא אז לבנתיים אני נעזר בספרים ובפורום.

למנהל הפורום כשאתה אומר מודע לכאב של הגוף אני לא חושב שיש לזה בכלל קשר למדיטציה זה נראה לי קשור שלגוף קשה לעמוד זקוף ואצלי זה בצד של הצוור שמרגיש כבד וכואב לאחר 10 דקות אז האם יש טיפול לזה

ובשאלתי האחרונה לא אמרתי שאני מפחד מזה אני שואל אם זה מביא כאב למה לעשות את זה?למה פשוט להשאר לא מודע לעמצך ואז לא נצטרך לדבר על כאב

תודה

 

[lightflake]

גם לידה זה כואב, גם תרופה זה מר,

לפעמים צריך לעבור דרך כאב כדי להתגבר עליו ולהגיע למקום בריא יותר

לגבי צווארך (למה אתה עושה מדיטציה בעמידה אגב? זה לא רע, אבל זה קצת קשה למתחילים)

בכל אופן אם תוך 10 דקות כואב לך הצוואר זה סימן שעליך להתייחס אליו ולא להתעלם ממנו, אם זה בעיה פשוטה תנסה להרגיש את הכאב היטב, "להכנס לתוכו", לכווץ את השריר באיזור, להרפות, למתוח, לעסות, לחמם, או כל דבר אחר שהגוף שלך ירגיש לנכון לעשות עם זה, החכמה הבסיסית של הגוף שלנו אם נשמור על שקט, היא עצומה בצורה שאנחנו לא יכולים לתפוס, אם בכל זאת לא תצליח להתמודד עם זה לבד אז יש טיפולים אלטרנטיביים ושיטות גופניות רבות מאוד (עשרות סוגי עיסויים, אקופנקטורה, כירופרקטיקה, יוגה, צ'י קונג, תאי צ'י ועוד) שיכולות לעזור לך
אם אין לך איזה מחלה או בעיה גופנית כרונית, אני לא מוצא סיבה שתאלץ לחיות עם כאב כל החיים
אפילו תהפוך את זה למדיטציה שלך, תשאר עם המודעות לכאב הזה ותראה לבד מה מודעות לבדה יכולה לעשות

 

[דניאל גליקר]

אבל אתה בעצמך כבר מ-ז-מ-ן

לא נער. (-:

האם אתה מחפש מורה - נער?
האם מורה מבוגר/זקן/ישיש/קשיש לא יוכל לתת לך את התשובות שאתה מחפש?
למה לא לקבל את התשובות באופן אישי, למה אתה צריך לקבל אותן בחברת נוער?

 

[lightflake]

הוא אמר שהוא בן 16

 

[דניאל גליקר]

רבים אומרים הרבה

בכרטיס שלו מופיע שהוא בן מעל 30.

 

[lightflake]

לי מופיע שאני בן 0

ובאופן המצחיק שבו פועל העולם הזה
זה אפילו נכון
מעולם לא נולדתי

 

[דניאל גליקר]

זה לא "לי מופיע"

זה מה שהחלטת לחלוק עם יתר אנשי תפוז.

 

[אסף ב6]

לעמוד זה נראה לי קשה מאוד,

בישיבה יותר נוח,
וגם בישיבה אני חושב שזה סביר שבהתחלה יופיעו כאבים, מכיוון שמשתמשים בשרירים שלא רגילים להשתמש בהם כל כך הרבה. זה בדה"כ פשו עובר אחרי זמן מסוים.

אם זה מביא כאב למה לעשות את זה? הגברת המודעות זה פשוט הצבעה על המצב הקיים, אם המצב הקיים הוא כאב ואתה לא מודע לזה, אתה פשוט מדחיק את הכאב זה לא פותר את זה. ולמה לא עדיף להדחיק? מכיוון שזה מה שעשית עד עכשיו, אתה חושב שזה עובד לך טוב? אתה מרגיש שזאת הדרך הנכונה לחיות?

 

[lightflake]

לא הבנתי מה אתה שואל, כל שאני אומר הוא

שמדיטציה היא נאמנות לרגע הזה
אם מה שעולה רגע הזה זה כאב אתה צריך להתמודד איתו ולא להתעלם ממנו
אם הכאב נעלם אתה לא צריך לחפש אותו בכח

 

[neophile]

איך בדיוק אתה מתמודד עם כאבי גב למשל ?

 

[ינוקא1]

להתמודד דרך מדיטציה

עם מחלה \ כאב וכו' ברמה הפשוטה זה פשוט לאפשר אותו ולחוות אותו.

לאפשר לו לבוא במלוא עוצמתו ולהרגיש אותו.

ההגיון בזה מודגם יפה באחד הסיפורים של רבי נחמן :

"פעם, כשסוחר אחד סיים את יום עבודתו, ובתיקו כל הכסף שעשה ביום המסחר שלו (והיה מדובר בכסף רב), עשה את דרכו לביתו. הדרך הייתה ארוכה וחלקה עבר במקום מבודד. לפתע, בלי להבין כיצד זה קרה לו, קפץ עליו שודד. "אל תירה", ביקש הסוחר. "אתן לך את הכסף. אבל יש לי בקשה אחת. אם אגיע הביתה בידיים ריקות אשתי לא תאמין לי ששדדו אותי. היא תאשים אותי שבזבזתי את הכסף. לכן אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה שתירה בכובע שלי כמה כדורים מהאקדח שלך, כך אוכל להוכיח לה ששדדו אותי". השודד לא ראה שום סיבה למה לא להיענות לסוחר, וירה מספר כדורים בכובע שלו. "תודה רבה", השיב הסוחר בשמחה. "אבל אתה באמת לא מכיר את אשתי, היא תחשוב שאני עשיתי את החורים בכובע. אז בבקשה ממך, תירה עוד כמה כדורים אבל הפעם במעיל שלי, זה באמת ישכנע אותה". ושוב, השודד נענה בשמחה לבקשת הסוחר וירה את הכדורים האחרונים שהיו לו באקדח. כשראה הסוחר שלא נותרו לשודד כדורים, הוא התנפל עליו, הכה אותו, לקח את כספו בחזרה וברח לביתו."

 

[neophile]

מה זה בדיוק אומר ?

איך אתה יכול לומר שיש לאפשר את הכאב ולחוות אותו - אם הכאב משתלט עליך ככה שאתה לא יכול לחוות דבר מלבד הכאב?

 

[annandi]

התהיה הזו שלך היא בעיני מרכזית לתרגול

המדיטטיבי. אחד הדברים שאנחנו לומדים מתוך התבוננות על הגוף, התודעה והקשר ביניהם זה איך כאב אינו בהכרח גורם לסבל.

כאב שמשתלט עליך בעצם אומר שאתה מזדה באופן מוחלט עם התחושה הזו, מגיב אליה (בדרך כלל) בסלידה רבה ובכעס.
אחד הדברים שאפשר לשים לב אליהם בזמן שאנחנו מתבוננים ומתבוננות בתחושת כאב הוא מה זה בדיוק "כאב", האם זה משהו קבוע? האם אפשר לראות שינוי במרקם ובעוצמה? כאשר תשומת הלב פונה בעדינות ומתבוננת בתחושה שאנחנו מסווגים ככאב, ה"דבר" המאוד קונקרטי הזה נראה פתאום אחרת לגמרי.

יש כל מיני דרכים לעבוד עם כאב: אפשר ממש לנוע לתוך מרכז הכאב, לנסות ולהניח לתיוג "כאב" ולהתבונן בתחושה עצמה: האם המקום חם, קר, פועם, דוקר? האם אפשר להתבונן בתחושות השונות ולהניח לתגובה המנטלית שרוצה שהתחושה הזו תפסיק? להתבונן בתחושה ובתגובתיות המנטלית.
כאשר קשה ל"הכנס" לתוך הכאב, אפשר להשאר ממש בשוליים שלו, במקום שבו הכאב חלש יותר ומתחלף בתחושה נטרלית.

פיתוח של איזון נפשי לנוכח חוויה שאינה נעימה בעליל היא חשובה בתרגול המדיטטיבי ומשחררת אותנו מהתגובה המיידית שרוצה שהלא-נעים יפסק. החיים כוללים הרבה לא נעים: פיזי ומנטלי ועבודה עם התחושות הללו מאפשרת הרבה מאוד חופש פנימי. בשבילי, ההתבוננות העדינה שמנסה לראות "כאב" מבלי להזדהות, להיאחז ולהגיב בסלידה, איפשרת לי להיות יותר בנינוחות עם מה שהוגדר לפני כן כ"בלתי נסבל".

עם זאת, במצב שבו אתה מרגיש שאתה לגמרי הכאב, והמודעות לא מסוגלת כרגע להכיל ולהתבונן ולחקור את הכאב, נכון יהיה להפנות את התודעה לאובייקט אחר. זה יכול להיות איזור בגוף שבו אין כאב כלל. זה יכול להיות צליל מסוים. אגב, במחקר מוח ו-attention הראו שהפניית תשומת הלב לאובייקט אחר בזמן כאבים קשים, מוריד את רמת הכאב וה-stress שסביבו באופן משמעותי (יש מחקר על נפגעי כוויות שמפנים את תשומת ליבם במשחק וירטואלי מסוים בזמן פיזיותרפיה. בלי הפניית תשומת הלב שלהם למקום שאינו האיזורים הפגועם, הכאב הוא מאוד גדול, וכאשר הם מפנים את תשומת ליבם למשהו אחר, אותה פיזיותרפיה כואבת הרבה הרבה פחות. כלומר כאב פיזי מועצם על ידי החרדה הגדולה שמתלווה אליו.

הפניית תשומת הלב לאובייקט אחר מאשר האיזור הכואב, מועילה במקרים בהם האיזון הנפשי שלנו אינו חזק ובמקרים בהם הכאב, אובייקטיבית, הוא מאוד גדול _אני בטוחה שתסכים שכאב בברך בזמן מדיטציה אינו דומה לכאב של אדם שנשרף). כל עוד אנחנו מדברים על כאבים ברמה סבירה, להיות עם הכאב, לבחון מה זו התופעה הזו, איך התודעה מגיבה אליו הוא מרכזי, להבנתי, בתרגול המדיטטיבי, כי הוא מאפשר לנו ללמוד על המציאות הפנימית ולחיות ברווחה מסויימת עם כאבים שהם דבר בלתי נמנע כל עוד יש לנו גוף.

 

[neophile]

כאבים כללים או מתחים

הם מדריכים מצויינים למדיטציה מפני שהם מראים לנו את החוסר הרמוניה הפנימית שלנו , מראים לנו את ההזדהות שלנו עם המחשבות ואת הנתק עם שאר הגוף שההזדהות הזאת יוצרת .

למעשה המתח הזה הוא מדריך הרבה יותר טוב מכל מחשבה ...מפני שהוא דורש מאיתנו "להכנס" בחזרה לגוף ולאפשרויות שלו .
זה השער לכאן ולעכשיו .

 

[lightflake]

עניתי על זה בדיוק פה למעלה, "אם זו בעיה פשוטה

תנסה להרגיש את הכאב היטב, "להכנס לתוכו", לכווץ את השריר באיזור, להרפות, למתוח, לעסות, לחמם, או כל דבר אחר שהגוף שלך ירגיש לנכון לעשות עם זה, החכמה הבסיסית של הגוף שלנו, אם נשמור על שקט, היא עצומה בצורה שאנחנו לא יכולים לתפוש, אם בכל זאת לא תצליח להתמודד עם זה לבד אז יש טיפולים אלטרנטיביים ושיטות גופניות רבות מאוד (עשרות סוגי עיסויים, אקופנקטורה, כירופרקטיקה, יוגה, צ'י קונג, תאי צ'י ועוד) שיכולות לעזור לך
אם אין לך איזו מחלה או בעיה גופנית כרונית, אני לא מוצא סיבה שתאלץ לחיות עם כאב כל החיים
אפילו תהפוך את זה למדיטציה שלך, תשאר עם המודעות לכאב הזה ותראה לבד מה מודעות לבדה יכולה לעשות"

 

[neophile]

מה זה מודעות לכאב?

 

[lightflake]

הכאב עצמו זאת מודעות לכאב

כמו שהנעל שאני רואה מולי זה בעצם רק מודעות ויזואלית למשהו שאני קורא לו נעל
אין לנו אפשרות לחוות אובייקטים שלא באמצעות מודעות
למעשה עוד לא קרה שאדם כלשהו נפגש עם "אובייקט" כלשהו אלא תמיד רק עם המודעות לאותו אובייקט
בגלל זה אני אומר לך שהעובדה שכל מה שקיים זו רק תודעה, זו לא תיאוריה, זה הכי אמיתי שיש.