כמה שאלות..

[hello10]

כמה שאלות..

סופ"ש טוב לכם; יש לי כמה שאלות, ואודה לכם מאוד על תשובה כנה. יש הומואים שמחפשים כמוני פשוט חבר טוב או ידיד נפש? אני יודע שנהוג לחשוב שהומואים שמסתובבים בצ´טים מחפשים רק דבר אחד, ואני נורא רוצה להאמין שאי שם מסתתר מישהו שפשוט רוצה להיפגש עם מישהו אחר בשביל החברות הכנה והאמיתי; מישהו שמרגיש וירגיש את אותם דברים בדיוק. זה קיים בעולם הזה??? אני כ"כ רוצה להאמין שכן! יש לדעתכם עוד הומואים בגילי (25)שמרגישים כ"כ לבד שפשוט רוצים חבר טוב?! אני מתאר לעצמי שבגלל גילי ה"מופלג" וכל הגילוי החדש הזה בגילי ולא אי שם בגיל 18 (הדחקתי את כל הנושא הזה עד לאחרונה), אין הרבה במצב שלי. זה עד כדי כך לא מקובל לעבור את כל התהליך הזה במחצית שנות העשרים??? שיהיה רק טוב, רן.

 

[white star]

אני בטוח שיש

אני אחד כזה. יש לי את הידידים שלי שאני מאוד נהנה סתם לבלות איתם ויש לי את הקשרים הרומנטיים שלי וזה לא מפריע אחד לשני - להיפך אחרי שנפרדתי מחבר שלי הבן אדם שהכי עזר לי לצאת מזה הוא ידיד שלי שהוא גם הומו אבל פרט לידידות אין בינינו כלום. אם אתה מחפש ידידים\חברים אפלוטוניים אתה יכול גם להגיע לקבוצות של הומואים ולהתידד עם אנשים. לא כולם מחפשים רק את הבילוי הלילי התורן אבל בצאט הרוב ככה. שלך...

 

[הילה החתולה]

אני מרגישה בדיוק כמוך..

ואני בת 16 אני נורא רוצה להכיר מישהי ולדבר איתה בסבבה על הכל בלי החשש הזה שהיא לא תקבל את הנטיות שלי. אבל הבעיה איתי שנורא קשה לי להיפתח שזה כבר סיפור אחר מיאו

 

[לסדו]

להילה

את צודקת, גם אני ככה פחות או יותר רק שלי העניין של להוציא את המשיכה המינית שלי לבנות כלפי חברות וכו´ לא כזאת חשובה כרגע (אני גם נמשכת לבנים אגב, ויש לי נסיון ..אבל לא הרבה) אבל עדיין הייתי נורא רוצה שיהיה לי את האומץ לדבר על זה עם חברות שלי שחלקן ממש ידידות נפש שלי, ומספרות לי הכל, אבל אני אף פעם לא מספרת כלום לאף אחד אז זה בעיה, והקטע הוא שיש לי חברה שהיא חברה הכי טובה שלי שהיא מספרת לי ממש כל דבר (גם דברים אינטימיים כמובן) והיא אפילו אמרה לי שהיא חלמה שהיא מתנשקת עם בת וזה היה מעולה.. ואני גם חושבת שהיא נמשכת קצת לבנות אבל כרגע היא רק עם בנים והרבה... ככה שאני יודעת שאם הייתי מספרת לה את זה שאני נמשכת גם לבנות היא הייתה מקבלת את זה בצורה נפלאה אבל עדיין אין לי את האומץ וגם לא נראה לי שיהיה לי כדי לספר למישהו קרוב אליי היחיד שסיפרתי לו את זה זה ידיד שלי שהוא ידיד מאוד טוב ומאוד כיף לי לדבר איתו על זה ..חחח.. וזה גם מאוד מחרמן אותו אז בכלל (לסביות זה דבר שמאוד מחרמן בנים.. וגם אותי בין היתר)

 

[sarah]

../images/Emo171.gif דברים בקשר לחברות

אם החברה שלך טובה מספיק ואת כבר מכירה אותה הייטב אני חושבת שאין לך סיבה לדאוג כל עוד את מבהירה לה שאת מותחת את הקו בין חברה לבין בת-זוג בהתהוות

אצלי זה עובד כמעט מצווין. באעבה, שרה

 

[sagipin]

חיפשתה מצאתה

מהיכן אתה, אני מכפר סבא וגם מחפש ידיד ולא רק ל... אז תחזיר לי תשובה

 

[giloosh]

יש הרבה כאלה

בהרבה גילאים שונים. גם אני מחפש ואני בן 19 ואני מכיר אנשים שמחפשים שגילם 40+. הגיל לא משנה, יש הרבה אנשים במקום (נפשי) שאתה בו כרגע.

 

[hatul]

יש גייז שמחפשים חבר כנה ואמיתי

אני ביניהם... יש לי כמה חברים טובים, ואני גם מאמין שיש אנשים אותם אפשר לפגוש פשוט בשביל החברות האמיתית, בשביל להכיר מישהו שאפשר לדבר איתו על הכל. אבל, לא נראה לי שכדאי לחפש מישהו שהוא בדיוק כמוך, או הנפש התאומה. כי הרי הבדלים קיימים כדי שנוכל ללמוד דברים אחרים. אולי אתה מחפש בעצם להכיר את עצמך? לגבי תהליך הגילוי, אצלי גילוי המיניות והמשיכה החל בשלב די מוקדם, וגילוי האהבה החל בשלב מאוחר יחסית. גם כיום אני מגלה עוד דברים... היכן אתה מתגורר, אם אפשר לשאול? ואם תרצה, אשמח להכיר אותך.

 

[hatul]

הצצתי בכרטיס האישי שלך, רן

אני מודע לכך שאתה עמוק בארון, ובתחילת הדרך. (אגב, כל מה שאפשר לדעת עליך מההודעות הוא שאתה תל אביבי, בן 25 ושמך רן) אני מקווה שמצאת קבוצה של אנשים שמוצאים חן בעיניך, ולהרגיש בנוח תוכל עם הזמן. גם לי לקח זמן מה להיפתח בקבוצות בחיפה אליהן אני הולך... אני מודע לכך שאתה לא רוצה להכיר כיוון שאתה חושש, אבל אם תרצה לדבר עם מישהו, או בכלל, אתה מוזמן

 

[hello10]

עדכנתי את הכרטיס שלי..

תודה hatul, עדכנתי את הכרטיס שלי..

 

[hello10]

ואגב..

תודה לכולכם על התשובות המעודדות..

 

[InnerKid]

לרן

קודם כל אני מתנגד בתוקף רב למופלגות גילך (אולי בגלל שגם אני בן 25?

) ואני בכלל לא בטוח שכל ההומואים עוברים את תהליך הגילוי, הקבלה העצמית והיציאה מהארון בגיל כל כך מוקדם. ידידי, יש גם בני 40 שעדיין בארון ופוחדים מהצל של עצמם, ואני בטוח שיש הרבה מאוד אנשים שנמצאים במקומות שונים על הסקלה, ובטח גם לא מעט אנשים שנמצאים במצב כמו שלך. אני מאוד מכיר את התחושה הזאת שאתה מרגיש שכולם כבר עברו את מה שאתה עובר, התחושה שאתה מאחור, אבל אני ממש לא חושב שזה כך, ואני חושב שאתה מחמיר עם עצמך יותר מדי, מה שבטח לא תורם לבטחון שלך בעצמך. עליך רק לברך על זה שנושא המיניות בוער כעת בעצמותיך ועולה אל פני השטח ולא נשאר עוד מודחק שנים רבות. אין דבר כזה ש"זה לא מקובל לעבור את כל התהליך הזה במחצית שנות העשרים". רן, זאת שטות גמורה לומר דבר שכזה. בכל גיל שהתהליך קורה, בכל גיל בו הוא מתחיל הוא מבורך ואין כאן שום עניין של גיל. אם זה לא קרה עד עכשיו, סימן שזה לא היה הזמן. תהליכים פנימיים קורים כשהם צריכים לקרות ואין מקובל ולא מקובל בינך לבינך. אני מסכים שהתרבות ההומואית מקדשת את הגיל הצעיר, אבל זה שיהיו בני 18 בצ´טים של סקס שיגידו לך שאתה זקן זה לא כל כך צריך לעניין אותך, כי הרי ממילא לא זה מה שאתה מחפש! כל עוד יש לך את הרצון, הנכונות, הכנות הפנימית, וההליכה עם האמת שלך, אני מאמין שתזמן לך את האנשים הכי מתאימים לך שיופיעו לך בחיים ויעזרו לך עם התהליכים שאתה עובר. אין כל בושה או פספוס לעבור את התהליך עכשיו. להיפך, לדעתי זה יכול לעשות לך רק טוב, לשחרר אותך ממעצורים וכבלים שבנית לעצמך ועכשיו אתה מתחיל אולי לזהות אותם, וככה לחיות יותר נאמן לעצמך ויותר קרוב לעצמך בהמשך הדרך.

מאור

 

[פליט משוק הדגים]

מאור, כרגיל אתה תותח.

 

[Vilia©]

אפשר לומר...

שהעניין לא מופיע רק אצל הומואים, בי סקסואלים וכו´ וכו´... כל בן אדם מחפש את ידיד הנפש שלו, את החברות האלפטונית לה כולם חושקים... גם אני, סרייטית לחלוטין, עדיין מחפשת את החברה הכי טובה\ הידיד הכי טוב שאליהם אני אוכל להיפתח ולספר ממש ממש הכל.... אז תאמין לי רן, אתה לא היחיד מסוגך או בכלל משאר האנשים בכלליות שמחפשים ידידות עמוקה של שיחות נפש

ואם מישהו\ מישהי מעוניינים לדבר "על מה שכואב ומה שלא כל כך" אני כאן בשבילכם! אולי אני לא פסיכולוגית, אולי אני לא יודעת לתת עצות טובות כל כך אבל אני בהחלט יודעת להקשיב

116483249 זה האיסיקיו שלי כולם מתקבלים בברכה אצלי

טלי

 

[hello10]

כן, אבל..

את צודקת, טלי, שזה לא עניין "ייחודי" להומואים, אבל לי לפחות זה נראה קצת יותר מורכב. יכול להיות שעצם העובדה שאני עמוק בארון, ואף אף אף אחד לא יודע עלי, זה מה שגורם לעניין להיות יותר קשה. אחד הדברים שאני שונא לעשות זה הצגות, או לשקר. כשאני יוצא עם חברים (אפילו באוניברסיטה לקפיטריה-ולא של "גילמן"..), והם מדברים על הכוסית מימין ועל הפצצה משמאל, אז אני מרגיש את ה"שקיעה" האמיתית, ואני נכנס לאותו המצב רוח. נראה לי שהפתרון היחיד הוא פשוט לספר- ולספר רק למי שאני מרגיש שאני סומך עליו. כיוון שכבר עברתי את תהליך ההתלבטות, ואני בטוח בזהותי, אני יכול להתחיל לגשש בלספר, או לזרוק רמזים מעבר למה שעשיתי עד עכשיו. ייתכן שכאשר חבריי ידעו על כך, ארגיש פחות "לבד", ופחות ארגיש את אותו הצורך של לחפש חברים נוספים. לא יודע. הבעיה היא שכרגע אין אף אחד שאני משתף אותו בשיחת נפש (למעט החברים [הוירטואלים] הנפלאים שפגשתי כאן בפורום), ושיחת הנפש היחידה היא לגבי הלימודים.. בכל מקרה, טלי, את מבינה- זה יותר מורכב..