כמה שאלות

[הפרסי המשתכנז]

כמה שאלות

1. איך אתם מצליחים לשכנע את החולה ללכת ? (אימי גם לאחר שבר צוואר ירך) 2. מה התעריף לשעה שחברת כוח אדם מעבירה לעובד הזר אצלי זה 28 ש"ח לשעה (כלומר חברות כוח האדם עושות 10 ש"ח על כל שעה והדבר היחיד שהם מבצעים זה דיווח השעות - זה המון). 3. אילו פעולות מעלות את המורל אצל החולים ? רפואה שלמה.

 

[ariela המקורי]

בוקר טוב לפרסי המשתכנז מהתמניה המשתכנזת

אם האמא בשכלה ואין לה בעיה קוגנטיבית אז תפעיל את החשיבה החיובית שבהליכה ואת הכח הרצון שבמחשבה הפעולות שמעלות את המורל הם להשמיע שירים לחולה שהוא אוהב מיום ילדותו ועד היום עם אוזניות ו-mp3 בהצלחה ושבוע טוב ובשורות טובות

 

[יענקלה מגבעתיים]

אריאלה את תימניה אסלית שלא תעיזי להשתכנז

אני לא מסכים להכיר בך כאשכנזיה

 

[ariela המקורי]

../images/Emo6.gifיענקלה אני מוכנה שתהיה תימני עם פאות

וציצית

 

[יענקלה מגבעתיים]

העיקר שאהיה דתי...

 

[ariela המקורי]

בע"ה

 

[ronnyw]

בנושא הכרחה ללכת...

היינו בסרט הזה בדיוק. לפני שנתיים אימא שברה את צואר הירך והעברה לשיקום. שם עשו לה פזיוטרפיה פעם ביום, 5 ימים בשבוע. באה פיזיוטרפיסטית, הכריחה את אימא לעמוד, עשתה איתה 10 צעדים עם הליכון והושיבה אותה. זה לקח חצי שעה. בחצי השעה הזו אימא התייסרה כמו שלא התייסרה מעודה. אני זוכרת את החלק הזה כחלק הכי קשה בכל מסכת הניתוח/טיפולים/שיקום/מחלות נוספות שעברה. פשוט יסורים צרופים. ופתאום נפל לי האסימון: למה זה טוב? גם אם תתאמן עוד פעם ועוד פעם, האם תחזור להליכה אמיתית? לא. האם התועלת שווה את היסורים שהיא עוברת? לא ולא !! ןאז ביקשתי להרפות ממנה. וכך עשו. מאז אימא לא הולכת (אבל לדעתי לא היתה הולכת בכל מקרה). כלומר, אני עונה לך בדרך עקיפה: אינני יודעת מה מצבה של אימך, מה גילה, מה פרוש "ללכת" אצלכם והאם אימא אמורה לחזור לעצמאות. לכן קשה לי מאוד לענות. אני רק רוצה לתת לך את ההרגשה שלי, שהמטרה (הליכה) לא תמיד מקדשת את כל האמצעים (יסורים וכאבים, נפילות ובכי). אני חוזרת על המנטרה שמנחה אותי: לעשות להם את החיים כמה שיותר נוחים, שקטים, לא כואבים, נינוחים.

 

[יענקלה מגבעתיים]

דרורה עשית נכון. אנחנו תמיד צריכים לזכור

שאין דין דמנטי לשאינו דמנטי. כמה שפחות לטרטר אותם כך יותר טוב.