כמה שאלות

[yaakii]

כמה שאלות

1. בקשר לתפילת שמונה-עשרה: א. מה ההבדל בין ("וחוננו מאיתך....) דעה, בינה והשכל"? ב. למה כופלים בכמה ברכות את המילים? דג': רפאנו ה' ונרפא, הושיענו וניושעה ועוד? 2. אשמח אם מישהו יתרגם, יסביר לי את הקטע הבא ממסילת ישרים (פרק כ"ב בנושא ענווה): "ההוא בר בבל דסליק לארץ ישראל, נסיב אתתא. אמר לה: בשילי לי תרי טלפי וכו' אמר לה: זילי אייתי לי תרי בוציני. אזלת ואייתי ליה תרי שרגי. אמר לה: זילי תברי יתהון על רישא דבבא. הווה יתיב בבא בן בוטא וודאין דינא. אזלת ותברת יתהון על רישיה, אמר לה: מה הדין דעבדת? אמרה לו: כך ציווני בעלי. אמר: עשית רצון בעלך, המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא", 3.חכמים אומרים:"כל מי שמקטין עצמו על דברי תורה בעולם הזה, נעשה גדול לעולם הבא". הייתי בטוח שלהפך-דברים שאינם דברי תורה=ידע בתחומים שונים-יש להתענוו לגביו ו'להסתירו' אבל אסור 'להסתיר' את הידע שלך בתורה-עליך ללמדו,ולשנותו כמה שיותר...?!-לא ככה? 4.אם החזן מסיים ברכות כגון : ברוך שאמר, השכיבנו, ישתבח-ואני באמצע אותה הברכה-לענות אמן/לא? תודה מראש!

 

[Jermaine Jackson]

תשובה 4

אם אתה באמצע ברכה כמו הברכות שהזכרת אתה פוסק בהם רק כדי לענות לקדיש + 5 אמנים ראשונים וקדושה [קדוש קדוש..] בשביל לענות אמן אתה לא פוסק באמצע ברכה. אבל בפסוקי דזמרה שאחרי ברוך שאמר אתה פוסק אפילו באמצע פסוק ועונה אמן.

 

[מטייל בפרדס]

לגביי 3.

הכוונה היא לא להסתיר או להצניע את דברי התורה, נהפוך הוא. צריך להקטין עצמנו כלפיי דברי תורה, היינו להיות ענווים עם ה' ית' ותורתו, ולא להתגאות. וע"י שיש ענווה ולא גאווה, ע"י כך דווקא מתגלים דברי תורה בנו. מפני שהקב"ה שוכן אצל מי שמקטין את עצמו ולא מחפש כבוד או שררה. כמו שכתוב: "תמים תהיה עם ה' אלקיך" (דברים יח, יג).

 

[מטייל בפרדס]

להקטין עצמנו כלפיי דברי תורה -

היינו להחשיב את התורה כמשהו חשוב ביותר, יותר מכל דבר אחר. לתת לה את הכבוד הראוי לה, ולהתייחס אליה בהתאם. וגם לא להתגאות ולומר שאנו כבר יודעים את התורה, או חלק גדול ממנה, אלא תמיד ללמוד תורה ביראת-שמיים. מתוך צניעות וענווה.

 

[רמי92]

תשובה ליאקי

ידוע שיש כמה סוגי חוכמה ויש הבדלים יש חוכמה ידיעות יש בינה להתבונן להבין דבר מתוך דבר ויש לדון בחוכמה עצמה ויש כמה סויגי רפואות יש רפואת הגוף ויש רפואת הנפש יש להנצל מצרה פרטית ויש להנצל מצרה כללית ואם לא נושע ע"י הקב"ה כי אין לנו זכות לפחות שנושע ע"י שליחים דוגמה: רופאים וכד' וכדי שתתפלל מסידור כוונת הלב או יסוד מלכות שם הוא מסביר כל מילה בתפילה ובהקשר למעשה היה אדם שגר בבל ועלה לארץ ישראל התחתן אמר לאישתו לבשל לו אוכל אמר לה להביא לו שתי נרות והביאה לו את הכלי שמחזיק את הנר (יכול להיות שבגלל שיש שינוים בין ארמית של בבל לשל ארץ ישראל דאז) הוא ראה כך אמר לה לשבור את הכלי הזה על הבבא זוהי דלת בארמית היא הלכה לגדול הדור בבא בין בוטא ושברה על ראשו אמר לה למה עשית כך אמרה לו כך ציווני בעלי אמר לה עשית רצון בעלך אם כך יהיו לך שתי בנים כמו בבא בן בוטא. מי שמקטין עצמו הכוונה לומד הרבה ולא מתפאר בחוכמתו אלא הוא שפל ועניו לכן בעולם הבא נעשה גדול ורק במקום שאין אנשים השתדל להיות איש ותפיץ את ידיעותיך ולמד את העם כמו בדור שלנו. אם עדיין לא התחלת את הברכה בפני עצמה ברוך אתה ה' אז עונים רק דברים שבקדושה כגון קדיש חמש אמנים ויהא שמיה רבה עד יתברך ולא עד הסוף ברכו את ה' המבורך אתה עונה וקדושה קדוש וברוך כבוד ה' וכו' בלי ימלוך אבל אמנים של ברכות אתה לא עונה תודה רבה.