כמה שאלות

[RonenYi]

כמה שאלות ../images/Emo13.gif

קודם כל, תשובה לאור בעקבות מה שכתב לי באשכול בעמוד השני: במילון שלי ('אבן-שושן' החדש) ניתן גם "מַעֲגָל" (בחטף פתח בעי"ן), וגם באחת החוברות שלי שרכשתי מהאקדמיה זה צוין ככלל: באות גרונית יכול לבוא חטף כנגד שווא נח, גם במילים שזה לא נראה בהן לכאורה, כגון "שחֲקן" (חטף פתח בחי"ת). ואני חושב שעובד האקדמיה יוכל לאשר זאת. לכך כוונתי ב"אפשר" והרי, שאלותיי: 1. בעבר הייתה נכונה הצורה "נֶהָג" (סגול בנו"ן), אבל מדוע התקבל הסגול? האם בהשפעת הקמץ של הה"א שבא אחריו (כך גם בכללי ניקודה של ה"א הידיעה, וכמו גם ב"העזה", "האצה" וכד')? 2. השורש של מדורה הוא מד"ר? המשקל הנו קטולה? 3. "פָּחוֹן": האם זה אינו בסיס "פָּח" + צורן סופי "וֹן" שמציין הקטנה? כי בפתרון תרגיל לשוני שעשיתי צוין ש"פחון" שייך לקטגוריית מבנים ומקומות. אבל מדוע? אתמול רכשתי את הספר 'המילה האחרונה' של עוזי אורנן. עיינתי בו בחנות, התרשמתי אז החלטתי לקנות. הוא ספר העוסק בתצורהה של המילה העברית. גם זכה בתחרות פרס בהט לספר העיון המקורי הטוב לשנת תשס"א. אני ממליץ מאוד, למי שהנושא קרוב ללבו. ועוד שאלה קטנה ופשוטה: אני מחפש ספר מצוין שעוסק במקור המילים, מסביר כיצד התפתחו. זה מעניין אותי מאוד. עד אתמול חשבתי שמכנים את הנושא הזה "סמנטיקה", כך מורה ללשון הסבירה לי, אך אתמול בחנות הספרים תיקנו אותי כשאמרו ששם הנושא הוא "אטימולוגיה". אבל, פתחתי מילון בערך "אטימולוגיה" והוא לא התאים ממש למה שאני מחפש. אשמח לכל סוג של עזרה

 

[or99]

פחון זה פח קטן?!

פחון הוא מבנה עשוי פח. ואכן זה מתאים למבנים ומקומות. נראה לי שזה אותו המשקל כמו חַלּוֹן. אגכ, פַּחוֹן וגם פַּח - בפתח ולא בקמץ.

 

[אישל חורף]

כמה תשובות...

לגבי מילים בהן יש גרונית שאמורה לקבל שווא - בד"כ אם מופיעה אחריה אחת מאותיות בג"ד כפ"ת - הגרונית תקבל שווא נח, על מנת לשמור על ביצוע סותם שלהן. 1. נֶהָג (בסגול) - משום בידול - שלא יהיה רצף תנועות a. האקדמיה מאשרת לבצע את המילים כמו נהג, שען, וכדומה בשני קמצים. 2. אבן שושן כותב שהמילה 'מדורה' קרובה ל'דוּר', כלומר אין לה תצורה בעברית, לא תצורה מקורית. 3. פחון - הצורן Xוֹן הוא של מקום, כמו: פעוטון, מועדון, מסדרון(?)... אגב לגבי הספר של אורנן - אני מאוד אהבתי אותו (והוא גם עזר לי מאוד במבחן ) - אבל יש שם כמה דברים שלדעתי - ולדעת עוד כמה, לא ממש קשורים... כמו כמה דעות שלו לגבי אופן ההגייה בפי שדרני רדיו... אבל אחלה ספר - מומלץ! הנושא שאתה מחפש - הנוגע במקור של מילים - הוא אכן אטימולוגיה, אבל גם בסמנטיקה יש התייחסות לנושא - למשל מעתקי הגיים/משמעות (מטונימיה, מטאפורה, הומונימיות ופוליסמיה). ספר טוב בנושא הסמנטיקה - "העברית בראי הסמנטיקה" של גד בן-עמי צרפתי (בהוצאת האקדמיה) - למרות שגם שם צריך לקחת את הדברים בעירבון מוגבל ותחת עין בוחנת. תהנה!

 

[RonenYi]

כמה ברורים

תודה רבה על התשובות, אבל רציתי לברר כמה דברים: 1. רשמת ש"האקדמה מאשרת", אבל לפי הבנתי היא החליטה שזו תהיה הצורה היחידה, ולא באה כאלטרנטיבה. לא? נַהג (בפתח) ולא נֶהג (בסגול). 2. אם כך, אין שורש למילה מדורה? בתרגיל שהיה לי הייתי אמור למצוא שורש כזה. 3. הצורן Xון הוא גם של הקטנה, אבל הבנתי היכן הייתה טעותי, אור הראה לי אותה

4. למה אני צריך לקחת את הדברים בערבון מוגבל בכל מה שקשור לתוכן של "העברית בראי הסמנטיקה"? תודה רבה לך על התשובות והמלצת הספרים, גם לך אור!

 

[לבנת ספיר]

מדורה משרש דור [כך הצעתי]

 

[RonenYi]

לדעתי זו טעות, והנה ההסבר

אם כך, שורשו מַקְטֵלָה? אשמח לקבל תשובות גם לשאר השאלות. סוף-שבוע נעים לכולכם.

 

[RonenYi]

שורת הכותרת שנתתי היא הטעות היחידה

הייתי אמור לתת לה נוסח אחר, אבל שכחתי. בתחילה חשבתי שטעית, אבל מצאתי שדווקא יש מצב ואתה צודק

 

[Lalinka]

לא שאני זוכרת את הנוסח,

אבל נראה לי שזה מקטולה, או איזה שורש שלא משתמשים בו לטובת העניין (ק.ט.ל בד"כ משמש למחלות כמו קָטֶלֶת) כמו משוכה או מחוגה.

 

[אישל חורף]

דברים בעירבון מוגבל

כי לא תמיד הכל קשור באמת לנושא, ויש דברים ש"מסיחים את הדעת", וכמו כן - יש דברים שהם לא לגמרי מדויקים. ספר מומלץ יותר לסמנטיקה הוא: "סמנטיקה של העברית החדשה" של רפאל ניר. אני לא יודע אם יש להשיג אותו בחנויות, אבל הוא קיים בספריית אוניברסיטת חיפה (וסביר שגם באחרות)