כמה שאלות קטנות

[King charles1]

כמה שאלות קטנות

1) מדוע אומרים לנסוע ולא ליסוע?
2) מדוע אומרים לומר ולא לאמור?
3) מדוע לא אומרים מנגבת?
4) מה פירוש המילה "בעליל"?
5) אם אני מצטט שאלה, האם יש לשים את סימן השאלה בתוך הגירשיים או אחריהם?

 

[איתי שלר]

כמה תשובות:

1) כי בשם הפועל אין מבליעים את הנו"ן (אא"כ הוא בא על דרך לשון חכמים: ליסַע). יש הטוענים שהדבר נובע מכך שבעבר ביטאו את הנו"ן הזו כשווא נע ולכן אינה מידמה לעיצור שאחריה, אך לדעתי אין הכרח לומר כן.
2) לומר - כך התקבל על דרך דרך לשון חכמים (ועל פי דרכם גם לוֹכל במשמעות לאכול, אבל לא התקבל כך בעברית הישראלית). בלשון המקרא: לֵאמֹר.
3) היא מנגבת במַגּבת. במילה מגּבת יש ההידמות של הנו"ן השוואית לגימ"ל.
4) בעליל -באופן ברור וניכר.
5) בתוך המירכאות, שהרי סימן השאלה הוא חלק מהציטוט.

 

[sailor]

לאמור

משמש גם במקום לכן, מלשון חכמים.

 

[איתי שלר]

איני מכיר שימוש כזה של המילה.

וגם במילון לא מצאתי.

 

[trilliane]

אני מכירה במשמעות "כלומר", לא "לכן"

http://www.milononline.net/value.php?vldid=1052558&search=%EC%E0%EE%E5%F8

 

[sailor]

זו אותה משמעות בדיוק.

אלא שבמקורות זו פתיחה למסקנה לוגית, לכן העדפתי מונח שמקובל יותר בהיסקים לוגיים.

 

[איתי שלר]

הייתי רעב,

לכן אכלתי.
הייתי רעב, לאמור אכלתי??

 

[sailor]

לא, אבל יש חפיפה

בין שימוש בלאמור בלשון חכמים לבין שימור בלכן בהיסקים לוגיים.

 

[trilliane]

לא ממש מסתדר לי. אתה יכול להדגים?

 

[sailor]

דוגמא

א=X
ב=Y
לכן ג=Z

 

[trilliane]

להדגים (או להביא) שימוש חז"לי ב"לאמור"

במשמעות "ולכן".