כמה שאלות על טיפול

[r a k a n i]

כמה שאלות על טיפול

האם טיפול שמתמקד בהשפעת הורה בילדות, על ההווה ,יכול להיות אפקטיבי גם אם ההורה כבר איננו בחיים? מה עושים כשאין אל מי להפנות את מגוון הרגשות שמתעוררים ואי אפשר לשוחח/לשאול/לכעוס/להאשים את ההורה? ככל שאני מעמיקה בטיפול עולים בי רגשות ושאלות וכעס שאין לי אל מי להפנות. זה לא כמו פול גז בניוטרל? שאלה נוספת (שאלתי במקום אחר, אני אשמח לקבל גם כאן תשובה): מה סיכויי ההצלחה של טיפול כזה בתיקון המצב בהווה? מעבר להבנה, מעבר למודעות. האם ניתן לתקן דבר שנקבע כל כך מוקדם בילדות? האם ניתן לשנות את כל מה שחשבתי והרגשתי במשך כל ימי חיי כדי על מנתי שאפסיק לשחזר שוב ושוב את אותה התנהגות או אותה הרגשה? תודה

 

[גרא.]

r a k a n i,חיובי.הטיפול לא מתמקד בהפניית

רגשות כעס ,תסכול,עד כדי עוינות כלפי ההורים, אלא בהוצאתם חוצה ,מתוך מאגר הרגשות המודחקים המשפיעים בדיעבד על כל ההתרחשויות הרגשיות/התנהגותיות בהווה.ע"י העלאת מגוון הרגשות הללו ,והוצאתם מהמאגר ,השפעתם קטנה,לעיתים מתבטלת לחלוטין.יחד עם זה,בגישת טיפוליות מסויימות כמו גשטלט,או פסיכודרמה, שיש ביניהן דמיון,אפשר להגיע למצב בו את יכולה לשוחח לדבר, להתריס,ולבטא את רגשותייך בדיאלוג עם ההורים.המטרה בטיפול כזה היא ללא ספק להמעיט ככל האפשר את השפעת ארועים/טראומות מסויימים שחווית בילדות,המשפיעים על התנהגותך ורגשותייך בהווה.

 

[r a k a n i]

תודה רבה

 

[ברם אולם]

רק אני - הטיפול המוצלח משפיע לא רק על ההווה,

אלא גם על העתיד.אינך זקוקה להורייך פיזית על מנת להוציא את כעסך וביקורתך כלפיהם.ניתן ועושים זאת ע"י החשיבה העצמית,המודעות והתהליך הפסיכולוגי עצמו עם המטפל.ההתמודדות עם החומר שעולה ושאת טוחנת אותו לדק עם עצמך,בחלומותייך,ובשיחותייך עם המטפל - יקדמו אותך למקומות חדשים וטובים יותר.עצם ההבנה והידיעה שיש על מה ועל מי לכעוס כבר עושים את העבודה החיובית עבור המטופל,ומזניקים אותו "ליום שאחרי" - לחיים חדשים ויכולת התמודדות שונה מהעבר. כן , ניתן לתקן,ניתן לשפר,ניתן להתגבר ולהתבגר ומשם להמשיך לעתיד הרבה יותר טוב.כמובן שהכל בפרופורציות בהתאם לבעיות שהיו והשפעתם עלייך.