כמה שאלות לבגרות...

  • פותח הנושא 407
  • פורסם בתאריך

407

New member
כמה שאלות לבגרות...

הבגרות מתקרבת והייתי רוצה להיות בקיא בכמה נושאים קטנים. 1) לגבי השורשים ס-מ-א, מ-צ-א, ח-ב-א, נ-ש-א, ק-ר-א. כולם בהווה פעול נכתבים עם י' במקום א' בגוף יחיד. אך בגופים אחרים, נדמה לי שה-א' נכתבת ולא ה-י'. בשורש ס-מ-א אין לי בעייה בשום גוף. מה נכון? הנה כל הגופים שבהם יש לי בעייה: חָבוּאִים או חָבוּיִים? נְשוּאָה או נְשוּיָה ? נְשוּאִים או נְשוּיִים? נְשוּאוֹת או נְשוּיוֹת? קְרוּאִים או קְרוּיִים? 2)האם לרשום שה-ו' השורשית מתחלפת עם ה-י' השורשית בזמן עתיד, בניין קל או בלי ה-ו'? לדוגמה אִישַן (ו/י-ש-נ),נִירַש (ו/י-ר-ש), אם הפועל נתון בזמן עבר, האם גם לרשום? יָשַן (י-ש-נ* או (ו/י-ש-נ). 3) האם יש כאן חילופי גזרות? גֵּא (ג-ו-א) - ע"ו, גֵּאֶה (ג-א-ה/י) - נל"ה/י (הווה פעל בניין קל) או שמא "גֵּאֶה" הוא טעות כמו "לוּטֶה" במקום "לוּט"? 4)נתון הפועל: מָצְאָה . לה"פ א' לא נחה כאן ונשמעת' לכן אם מבקשים את הגזרה לרשום גזרת השלמים (במקום נל"א)?, או דוגמה אחרת: יָשַב. שלמים או נפי"ו? אני הייתי הולך לכיוון השלמים (כבר העלו את הנושא הזה פה). 5)שאלה בתחביר. נתון המשפט: הממשלה הפכה את השכר לצדקה. הפכה=נשוא (למרות ש-"הפכה" מציין התהוות ושינוי). האם לצדקה=תאור תכלית? תודה מראש!
 

Yuvalenko

New member
תשובות חלקיות ראשוניות ../images/Emo26.gif

1. הכלל אומר שהא' נשמטת והפועל ניטה על צורת נחי ל"ה - חבוי, מצוי, סמוי. כמובן שיש יוצאים מן הכלל. חלק מהמקרים יוצאי הדופן נובעים מתופעה ידועה בעברית של ימינו ובכלל - בידול משמעות. הרי כתה בוודאי מכיר הן את המילה נשוי (נישואין - נ.ש.א) והן את המילה נשוא (כמו המילה "מכיר" במשפט זה). כנ"ל לגבי קרויים - קרוי היא צורת הבינוני של קרא, במשמעות של "איך קוראים לו" כשלרוב מדובר בפועל המתיחס לדומם. למילה "קרוא" יש משמעות אחרת קצת, מתיחסת לבנאדם בדרך כלל. חוקים נוספים וכללים לגבי זה אני לא מכיר. 2. אני בספק אם העזרה שלי תהיה טובה, אך כשאני עשיתי את הבגרות שלי לימדו אותנו שאין צורת לכתוב הן את הי' והן את הו' השורשיות. ב"אישן" חל כיווץ דיפתונג iy ל i ולכן מן הסתם שנתיחס לשורש י.ש.נ. 3. גא/גאה - שתי הצורות נכונות על פי מילון אבן שושן. השורש הוא ג.א.ה. לוטה - טעות מכיוון שהשורש הוא ל.ו.ט. ואין סיבה לה"א. 4. אכן כבר העלו את הנושא, ודעתי (וכן מה שלימדו אותי בזמני) היא שאכן אם בפועל הנתון השורש ניטה בגיזרת השלמים יש לרשום גיזרת השלמים. (אם שואלים כמובן)[ 5. לדעתי לצדקה - מושא (חלק מוצרך מהפועל "הםך ל.."). אפילו שהמשפט נשמע כמו סוג של ביטוי... (ובמקרה הזה כמובן שננתח זאת כנשוא מורחב).
 

407

New member
תודה רבה... ועוד משפט בתחביר

גם אני חשבתי את "לצדקה" לנתח כמושא, פשוט בספר היה רשום תאור תכלית. ויש לי עוד משפט בעייתי: רוני רוצה להיות טייס. רוני=נושא (בטוח) האוגד במשפט נראה כמו נשוא מורחב או שמא יש כזה דבר אוגד מורחב... לדעתי טייס=נשוט ו-רוצה להיות=אוגד. מה אתם אומרים?
 
למעלה