כמה שאלות בבקשה

יולי 92

New member
כמה שאלות בבקשה

שלום לכולם,
אני חדשה בפורום, בת 45 גרה בקנדה ב8 השנים האחרונות. התגלה אצלי קשר בגודל 15 מ"מ באונה השמאלית לפני 18 שנה. ביופסיה הראתה שאינו ממאיר. אך הומלץ להסיר את הבלוטה. החלטתי לעקוב ולאחר שנולד בני הראשון, 18 חודשים לאחר הביופסיה הראשונה בצעתי אולטרא סאונד וביופסיה שניה. התוצאה - הקשרית קטנה ל9 מ"מ. עדין הומלץ להסיר מחשש שהקשר יהפוך סרטני אך אני לא חשתי מודאגת והחלטתי שאם אראה שינוי בבליטה הקטנטנה בצווארי אגש לבדוק.
18 שנים חלפו, לפני חודשיים אחותי גלתה בליטה בצוואר, 22 מ"מ, ביופסיה הראתה קרצינומה פפילארית קטגוריה 4. אמרו לה שסיכוי גבוה מאד לסרטן. היא החליטה להסיר חצי אונה והבדיקה הפתולוגית הראתה שהגידול היה שפיר.
עם חדשות אלו החלטתי לבדוק גם. לפני חודש קבלתי תשובה מהביופסיה. קטגוריה 6 - קרצינומה פפילארי.
הרופא אומר שדרגה 6 אומר 75-80% סרטן בבולטת התריס.
לפי מה שאני קוראת פה בפורום כולם כותבים רק על הטיפול הקונבנציונלי.
אני מאד מאמינה ברפואה אלטרנטיבית. אני טבעונית כבר שנה וחצי וזה לא אומר שאכלתי בריא. עדיין אכלתי שימורים וצ'יפס, טונות מתוקים ו3 סוכר ב10 קפה ליום....כיאה לוורקוהוליק .
לפני שבועיים הייתי אצל רופאה נטורופטית. היא חושבת שניתן לגרום לתאים סרטניים שלא יתפשטו ואף להביס את הסרטן אם אינו אלים ונמצא במקום כמו בלוטת התריס.
אני כיום על תזונה של הרבה ירקות ירוקים, כורכום ועוד תבלינים צהובים, ללא גלוטן, אפס סוכר, לא קפה. 10.000 ויטמין די ליום, יוד, נחושת, ותוספי תזונה לניקוי רעלים מהגוף. יוגה ופעילות מרגיעה. כל זה על מנת ליצור סביבה אנטי סרטנית בגוף.
אני חייבת לציין שפיזית אני מרגישה מעולה מאז התזונה החדשה. נפשית, אני בסטרס מהחדשות ומאד לא מתלהבת ללכת לניתוח.
יש לי תור לניתוח ב 30.5 ואני מתכוונת לבטל את התור ולהמתין לספטמבר בתקווה שאראה תוצאות כלשהן עד אז.
אך עדיין יש לי מספר שאלות לגבי הרפואה הקונבנציונלית שלא מצאתי עליהן תשובות ברשת.
1. האם יש תאי בלוטת תריס בכל מיני מקומות בגוף באופן טבעי? האם תאים מתחילים "להסתובב" בגוף רק בעקבות כריתת הבלוטה.
אם תאים מתפזרים בגוף רק בעקבות הכריתה מדוע לא "הורגים" את הבלוטה בשלמותה ע"י מתן יוד רדיואקטיבי ורק אז כורתים אותה?
אני יודעת שבמקרים של דלקת בבלוטה - זה מה שעושים.
פשוט נראה לי שכך מקטינים את סיכויי ההתפשטות. מצד שני, אם לא עושים זאת, כנראה שיש סיבה. מהי?
2. מדוע לא בודקים לפני כריתת הבלוטה אם הסרטן התפשט לעוד מקום בגוף?
3. האם הגודל קובע? היות והגידול רק 9 מ"מ, האם זה מלמד על סיכויי ההתפשטות או להיפיך האם אם הגידול קטן זה אומר שהסרטן אינו מתפשט?
4. אמרתי לרופא שיש לי מיחושים בצוואר ושאלתי איך אדע שלא התפשט חלילה לשם. והוא אמר שזה קורה במקרים נדירים מאד ושזה לא המקרה. כי סרטן בלוטת התריס מאד איטי. אוקיי. יפה. אם כך, הרי לא בדקתי 17 שנה, מי יודע, אולי הגידול הפך סרטני לפני 12 שנה, 5 שנים או שבועיים? - להמתין הוא אינו ממליץ מחשש התפשטות ולבדוק אם כבר התפשט אומר שהסיכוי קלוש. אני מאד מבולבלת מהתשובה.
5. קראתי שיש אנשים שהיוד הרדיואקטיבי גורם להופעת לוקמיה לאחר מספר חודשים. גם סיכון שחייבים לקחת בחשבון בהסרת הבלוטה. למה מאכילים בשיטת הסלאמי ולא אומרים מראש מה הסיכונים בהסרה? גם אם נמוכים?
6. האם יש איפושהו סטטיסטיקה על אנשים שלא הסירו בלוטה עם גידול סרטני מסוג קרצינומה פפילארי -( לא הסוגים האלימים יותר) ) והסרטן נשאר בתחומי הבלוטה, כפי שהוא ללא התפשטות או ברגע שהסרטן ממאיר ההתפשטות מחוץ לבלוטה מתי שהוא תגיע.
7. האם מעקב אולטרא סאונד כל 3-4 חודשים יחסית בטוח?
8. באיזו תדירות ניתן לחזור על בדיקת ביופסיה?

תוצאות הבדיקה

Follicular and microfollicular architecture composed of follicular cells
with moderate to severs cytological atypia.
מה זה אטיפיה?

small amount of stroma.
מה זה סטרומה?

? ? HBME-1: FOCAL POSTIVE

הרבה שאלות...מקווה לקבל תשובות.
תודה
 
את חייבת לכתבו בקצרה

עוד לא קראתי אבל חשכו עיניי כשפתחתי את ההודעה שלך. אני מבינה שאת גם חדשה לפורום וגם כנראה בלחץ, אבל כאסטרטגיה, את צריכה ללמוד שטקסטים ארוכים (נהיינו עצלנים בעידן הדיגיטלי), מרתיעים. טוב , אני אקרא בכל זאת...
 
WOW

בתור תומכת נלהבת של מתן ויטמין D, אני יכולה להגיד לך שאין כל עבודה שבדקה לאורך זמן נטילת 10000 יחידות ליום, ובוודאי שום עבודה שמראה שזה מוריד סרטן. לעומת זאת יש מצב שנקרא vitamin D intoxication שיכול להיות לא סימפתי.
אני משתגעת מההליכה העיוורת אל הטיפולים האלטרנטיביים. זה דבר אחד להיות טבעוני לאכול בריא, לא ג'נק, לעסוק בספורט וביוגה, ולהפחית את הסטרס וכל השאר. אבל כל תוספי המתכות, מאין לך שזה בטיחותי? את קראת מאמרים? בקשת סטטיסטיקה מהרופאה הנתורופטית, או שבנטורופתיה אין צורך בהוכחות?
לעצם השאלות שלך, ראשית אני ממליצה לך באמת לעשות קצת קריאה. אני לא יודעת אם היא עוד פעילה, אבל יצא מהפורום הזה קהילה מוקדשת לנושא של סרטן בלוטת התריס, ולפחות בעבר היו שם הרבה פציינטים מאד מנוסים ובקיאים בסוגיות. וגם אם היא לא עילה, יש הרבה מקורות מידע. אגב יש גם אתר אמריקאי טוב של הארגון של thryoid cancer survivors. חפשי אותו. אני לא אוהבת את השם של הארגון כי זה כאילו מדבור באיזה נצחון מדהים אם " to survive thryoid cancer" בעוד זה הכלל, וזה הכלל לכל 16 מיליון אמריקאים שמסתובבים עם סרטן בלוטת התריס ולא יודעים ממנו. אז צריך לשים את זה בפרספקטיבה הנכונה.
לא צריך לבלבל בין תוצאות של ניקור, ציטולוגיה, לבין תוצאות של פתולוגיה לאחר הסרת הרקמה.
מה שהיה לאחותך לא היה סרטן פפילרי אלא היה לה follicular neoplasm על פי ציטולוגיה, מה שנקרא גם, וזה נכון Bethesda 4, וכאן הסיכון לסרטן בפתולוגיה הוא באמת יחסית נמוך, לא יותר מ-30%.
במקרה שלך יש לך papillary ca לפי ציטולוגיה (Bethesda 6), והסיכוי שזה באמת סרטן הוא כמעט 100%.
אבל שוב, עם דברים כאלה מסתובבים בששון ובשמחה 16 מיליון אמריקאים ו-90% מהם לא ידעו מזה עד ליום מותם מדבר אחר.
במקרה שלך, זה כנראה לא הפך לסרטני , אלא התחיל כסרטני. ואמנם היה ניקור לפני 18 שנים, לא בטוח אז דגמו נכון. הדברים האלה מתחילים כסרטן, לא הופכים לסרטן.
אם עברת US טוב מאד, ואין כל ממצא אחר בבלוטה ולא בצואר (בלוטות לימפה וכו'), מה שיש לך הוא micropaipllary ca, בגלל שזה קטן מ-1 ס"מ, ואם תלכי לניתוח, יש אפשרות לעשות כריתה של האונה ולא של כל הבלוטה. ואם לא יהיו הפתעות בניתוח ולא יגלו דברים שלא נראו ב-US, גם ממש לא יהיה צורך בטיפול ביוד.
היום, בניוגד למה שאת חושבת, לא נותנים יוד בכזאת קלות דעת, בוודאי במקרים שהם low risk, ונכון הסיבה שלא נותנים כל כך הרבה יוד, זה גם בגלל הסיכון לממאירות מאוחרת (לא כמה חודשים לוקימיה), וזה גם כנראה תלוי במינון המצטבר, אבל בכל זאת, אין סיבה לתת יוד אם לא משפרים את הפרוגנוזה ועלולים לגרום לנזק. אגב לא רק סרטן עתידי, שזה כנראה מאד נדיר, אבל דברים יותר פרוזאיים כמו הרס של בלוטות רוק עם יובש בפה, סתימה של צינוריות הדמע, ועוד דברים .

בנושא ההתפשטות., בסרטן קטן שכזה, ללא עדות למערבות של בלוטות לימפה צואריות (שהן התחנה הראשונה המעורבת), הסיכון להתפשטות מרוחקת שואף ל-0 ולכן אין כל טעם בחיפוש אחרי גרורות . אגב חיפשו כזה מבוסס על כל מיני שיטות הדמייה שגם הן כרוכות בחשיפה לקרינה לא מעטה. אז בכל דבר יש עניין של cost effectiveness.
בגידולים גדולים שנראים אגרסיביים עם הרבה בלוטות מעורבות, לא פעם אנחנו כן עושים בדיקות טרם הטיפול ביוד כדי לדעת אם יש עדות לפיזור. נעשה לא פעם CT של החזה, ולפעמים, אם יש קליניקה חשודה, גם מיפוי עצמות.

ובנושא ה-management של המקרה שלך. ברור שממליצים לך על ניתוח, כי זה מה שאנחנו אמורים להגיד לפציינט. אבל..יש בהחלט נתונים בספרות על מעקב, במסגרת של מחקר בדוק, של חולים עם אבחנה של micropapillary ca. יש שני מחקרים פרוספקטיביים שמתנהלים כבר 20 שנים ביפן (חפשי מאמרים בנושא זה ע"י Ito ו-Sugitami), שבהם עוקבים אחרי כמה מאות אנשים עם מיקרו סרטן (קטן מ-1 ס"מ). כמובן , שהמעקב צמדו עם בדיקות חוזרות איכותיות של US, ובמידה ו-ב-3 בדיקות עוקבות בהפרשים של 6-12 חודש רואים גדילה בטוחה של 2 מ"מ, החולים האלה מופנים לניתוח. אבל התוצאות הן שבמעקב של 15 שנים, אצל למעלה מ-90% מהאנשים לא היה כל שינוי. באחוזים בודדים , משהו כמו 5% זה באמת גדל והם הופנו לניתוח, ובכ-3% הייתה אפילו הקטנה.
הבעיה שלנו, הרופאים, היא שכרגע, אין לנו אפשרות להגיד אצל מי מבין האנשים האלה הסרטן יתפתח, ואצל מי לא. אנחנו יודעים שהרב המכריע לא, אבל בעת הגילוי, והיום מגלים יותר ויותר בגלל US, אין לנו כל אפשרות לנבא, לכן נהוג להפנות את כל החולים האלה לניתוח.
את כמובן יכולה להחליט שאת לא עושה את זה, ובהנחה שהקשר הזה הוא באמת אותו הקשר שהיה לפני 18 שנים, את מוכיחה את הטענה שזה באמת לא משתנה ולא מסכן חיים כלל. ישנו כרגע מחקר ב-Memorial Sloan Kettering שעוקבים אחרי אנשים אלה, אבל היום, דבר שלא היה בתחילת שנות ה-90 כשהתחילו את המחקרים היפנים, מוסיפים לאפיון התאים שמתקבלים מהביופסיה פנל של מאפיינים מולקולרים שעשויים להיות בעלי כושר ניבוי. ובסופו של דבר יראו, אם שי באמת סמנים שניתן לבדוק בעת קביעת האבחנה, שמנבאים את ההתנהגות הביולוגית ומאפשרי מראש לדעת למי יש מיקרוקרצינומה שתתפתח ולמי לא.
זהו, מזמן לא נתתי תשובה כה ארוכה, ניצחתי אותך אפילו באורך. אבל זה במקרה נושא שקצת בוער בעצמותיי כי אני מאמינה בכל לבי שיש אבחון יתר של סרטן בלוטת התריס.
מציעה לך לקרוא את הספר המאלף של HG Welch. overdiagnosed: making people sick in the pursuit of health. הוא רופא אפידמיולוג שחוקר את הסטטיסטקיה של סרטן בלוטת התריס ומראה שבעצם כל האחבון העולה בתלילות הוא בעצם בגלל גילוי של דברים שמעולם לא היו מפריעים. יש לו גם טענות מרחיקות לכת על כל מיני דברים אחרים כגון שימשו ב-US בהריון, כמובן שימוש ב-PSA לאבחון של סרטן בערמונית אצל גברים ועוד רבים. ספר מאלף. אפשר גם לראות אותו ב-youtube
שווה אם יש לך שעה ומשהו להשקיע https://www.youtube.com/watch?v=C-DnznA0m9k
 

zukir

New member
קרן, הקומונה פעילה!

ואני עונה די במהירות כמעט על כל פניה.
למשל, יולי פנתה עם כל השאלות האלו לקומונה. עניתי לה כמה תשובות והמלצתי גם לשאול אותך בפורום...
אמנם נושא העמותה נכנס להמתנה, אבל הקומונה פעילה.
 

יולי 92

New member
תודה רבה

לד"ר תורג'מן תודה רבה מקרב לב על תשובתך המושקעת והמפורטת.
סייעת לי מאד. אני בהחלט אקרא את הספר ואצפה בוידאו.

אני בהחלט עושה כמיטב יכולתי שלא ללכת בעיניים עיוורות - לא אחרי הרופאים שהמליצו לנתח בהקדם ולא אחרי הנטורופטית. אני מודעת לכך שברפואה אלטרנטיבית צריך מאד להזהר. קראתי על כל תוסף שהומלץ לי לקחת, גם על סכנת הרעלה מויטמין די לפני שהתחלתי לקחת כדור של 10.000 iu
(מינון זה קבלתי גם כדי לשפר את מצב הפסוריאזיס ממנו אני סובלת 25 שנה ואני שמחה לבשר על שיפור מדהים של 95% תוך 3 שבועות ללא שימוש במשחות חיצוניות.. ) לא אקח מינון כה גבוה לנצח.
שוב אני מודה לך. אני בטוחה שתשובה זו תעניין גם אחרים.
 

יולי 92

New member
Ito & Sugitami

Hello Keren
I couldn't find any info online about this research
Is there any spelling mistake?

Toda
 
את צריכה להיכנס ל-PubMed

ולחפש לפי שם החוקר
Ito ו-micropapillary thryoid cancer
וכנ"ל לגבי Sugitani
הנה מאמר אחד מ-2010
An observational trial for papillary thyroid microcarcinoma in Japanese patients.
Ito Y, Miyauchi A, Inoue H, Fukushima M, Kihara M, Higashiyama T, Tomoda C, Takamura Y, Kobayashi K, Miya A.

ועוד אחד
Three distinctly different kinds of papillary thyroid microcarcinoma should be recognized: our treatment strategies and outcomes.
Sugitani I, Toda K, Yamada K, Yamamoto N, Ikenaga M, Fujimoto Y.

World J Surg. 2010 Jun;34(6):1222-31
 
למעלה