כמה רישומים

[מאייר]

ממש לא זיוני שכל

(וזה המקום האחרון שציפיתי למצוא בו דיון על פוסט-מודרניות, אבל what the hell) הכל כל-כך "פוסט-מודרני" היום שאין אבחנה כמעט בין תחומי אמנות. אמנות היום היא כמעט תמיד ריאקציה לאמנות שכבר נעשתה בעבר, ובעוד שזה מאוד רלוונטי ובמקום לתקופה (משום שהאמנות שאנו באמת זקוקים לה היא כזו שמעבירה ביקורת ושמהווה "ערעור" כלשהו), לפעמים מפחיד לראות עד כמה "פוסט" יש ב"פוסט-מודרניות" ועד כמה האמנות מתרחקת ממה שהיא פעם היתה. עד כדי כך שציור שמן נטול-יומרות ייתפס כאמירה צינית על יוהרת האמנות ה"ישנה", ה"מתה" כביכול. המורים המעטים שלי לאמנות תמיד חינכו אותי שבאמנות שום דבר לא "מת", לא משנה מה אתם קוראים בספרים. הכי חשוב זה לחזור למקורות, לתקופות הקלאסיות, וללמוד להעריך את הגדולה של האמנות כשהיא עוד לא היתה "מתקפת-נגד" על כל דבר. זה גם נחמד לעמוד מול ציור או פסל, לפעמים, ופשוט לשתוק.

 

[yoav aloni]

באמת מעניין

הפוסט מודרניזם היא תגובה לעולם בו אי אפשר לבקר אומנות (או כל דבר אחר), בצורה אבסולוטית - בניגוד למודרניזם שביקש לבקר בצורה אבסולוטית. הפוסט מודרניזם לא אומר שאסור לך לעמוד מול פסל ולשתוק, הוא גם לא אומר שום דבר אחר. לא הייתי מגדיר את הפוסט מודרניזם כמתקפת נגד או ריאקציה, יותר כבעיה לתפוס טוב ורע, יפה ומכוער בעולם שהבין שההגדרות האלו לא תקפות.

 

[*GormE*]

זה פרדוקס.

האמנים שהמציאו את הגישה הזו אומרים שאי אפשר ליצור עוד יצירות מקוריות? ובכן, האמירה הזו שלהם היא יצירה חדשה! מה שמבטל את עצמו ונותן פתחון פה לזרם הבא, בתקווה שימציא לו אופי קצת יותר מספק.

 

[°°°PeteR°°°]

צודקת, לא חשבתי על זה

אבל היי לא אני המצאתי את זה, רק חרשתי את זה :]

 

[preacher]

לא, היא לא חדשה

היו לא מעט תקופות באמנות שבהן נטען שכל מה שניתן לעשות כבר נעשה ועלינו מוטל רק להסתכל אחורה, ולנסות כמיטב יכולתנו לחקות את המאסטרים של העבר. ניאו-קלאסיציזם נשמע מוכר למישהו?

 

[0sveta0]

תיקון קטן

הצטרפתי לדיון מפורום אמנות, ואם אני לא טועה השתתפת בו לפני כשנתיים. פוסט ממודרניזם זאת לא גישה שהמציאו אמנים- זאת תקופה היסטורית לכל דבר, וזאת התקופה בא אנו נמצאים עכשיו- הן מבחינת התרבות: הספרות, הריקוד, אמנות- צילום וציור הכל. בגדול הטיעון המרכזי של התקופה הזו שנוי במחלוקת, ותראי שמלא חוקרי תרבות כותבים מאמרים שונים על זה, ולכל אחד גישה קצת שונה. אם נתמקד על המאמר פוסטמודרניזם: מיתה יפה שמלמדים בתוכנית לימודים לאמנות- ואומרים שישנו קץ למקורויות- זה כמו שנאמר בקהלת: אין חדש תחת השמש. זה משפט שאת יכולה לפרש בכמה מובנים,אולי מצד אחד לא מחדשים אצ הרעיונות של היצירה אבל מחדשים את האופן- למשל אמנות דיגיטלית- אולי ימציאו אמנות שמשתנה בקרני אור שונים? אבל את צודקת שזאת יצירה חדשה בפני עצמה ועוד מעט ימציאו זרם חדש...

 

[*GormE*]

לפני שנתיים??

זה מספיק זמן לשכוח! בכל מקרה, אני מסכימה ששינויים בעולם גורמים לשינוי זרמים אמנותיים אולם היות ואנחנו אנשים חברתיים אפילו זרמים פאסימיים באופיים מלווים עם שמץ תקווה לדוגמת תיאטרון האבסורד- לכאורה זו אחת התוכחות הקשות ביותר. הוא מציג את האדם כלא אדם, מסכן, הוויתו לא ברורה וקיומו סתאמי. עם זאת, האמירה היא שהישועה אינה באה מן האל יותר ולא מן החברה יותר (כבזרמים קודמים) ומי נותר? האדם עצמו, בודד ככל שיהיה, רק הוא אחראי לקיומו שלו. ומה המסקנה מן הפוסטמודרניזם?

 

[לירן רביב]

האם עצם הביקורתיות

החברתית והתרבותית המוצגות באומנות היא לא חידוש מבחית השימוש בה ככלי, להבדיל מתקופות, שאומנם שנחשבות לגולדן-ארה של האמנות, אך בעצם בהן היא שימשה רק כקישוט או אמצעי לניפוח אגו לכל מיניי בעלי ממון והכנסיה?

 

[°°°PeteR°°°]

לא הבנתי

את הקשר בין ביקורות באמנות לחוסר מקוריות

 

[°°°PeteR°°°]

אה אוקי

אבל הביקורת התחילה הרבה לפני הפוסט מודרניזם

 

[מאייר]

בהקשר למה שאמרת

אני ממליץ על מיכאלאנג'לו קרוואג'יו (Caravaggio), שעליו נכתבו ספרים רבים, כולל ביוגרפיה מאלפת מאת פיטר רוב. קרווא'גיו היה אמן שעבד, כמו כל אמני הרנסאנס בתקופתו ובמחוזותיו, עבור הכנסיה הקתולית, אך הייחוד של היצירות שלו בכך שהוא הצליח לשבור מוסכמויות בצורה כל כך רגישה ווירטואוזית, שאנשים לא ידעו איך לעכל אותו - מודרניסט אמיתי. אני מביא כדוגמה את "ההתגלות בדרך לדמשק" שתלוי בקפלה בסנטה מריה דל פופולו. הסצנה הסוערת הזו מתגלמת בציור דרך רגע ההתגלות עצמו, והדרמה מומחשת ע"י מיקום הדמויות והתאורה המיוחדת. מה גם שכדרכו החתרנית, מכר קרוואג'יו לכנסייה ציור שבו המראה שנגלה לעיני באי הכנסייה, המרימים את ראשם מן התפילה, הוא לאו דווקא סיינט פול, השכוב על הארץ, אלא תחת של סוס! גאון אמיתי.

 

[°°°PeteR°°°]

גם מיכאלנג'לו [השניP:] היה די חדשן

לקראת המוות שלו

 

[בילי דה קיד]

אגב תחת של סוס,

היה פעם בכניסה לטייט-מודרן סוס מת (מפוחלץ?) תלוי מהתקרה הגבוהה, והיה צריך לעבור מתחתיו כדי להכנס למוזיאון. אין גבול לחוצפה, וככל שיש חוצפה תמיד תהיה דרך מקורית להעביר אותה. אין דבר כזה סוף הדרך, קץ הרעיונות מכיוון שהאמנות פוסעת לצד הטכנולוגיה, וכאשר הטכנולוגיה רצה קדימה, היא פותחת כיוונים חדשים באמנות, כמו בעידן הצילום, עידן השכפול (השיעתוק הטכני כפי שקורא לזה ולטר בנימין), עידן הלייזר ומי יודע מה תביא הבריזה הבאה.

 

[preacher]

מקור והעתק

זו תגובה לעידן התעשייתי בו ניתן לשכפל הכל- זה לא שאי אפשר ליצור משהו מקורי, אלא שהתגובה של האמנות לחברה בה כל מוצר הוא משוכפל ומיוצר בסדרות היא לעשות את אותו הדבר לאמנות. אנדי וורהול הוא דוגמה מצוינת, לסטודיו שלו הוא קרא "מפעל" והוא יצר בו עותקים רבים של כל יצירה, לרוב כשהוא עצמו לא ממש המבצע. ועכשיו כשיש מדיה דיגיטלית בכלל ניתן בקלות להעתיק כל יצירה אלפי פעמים. בשנות השמונים זה נהיה "שיק" לצטט יוצרים אחרים מכמה סיבות אחרות, בין היתר בגלל קשרים מסוימים לפילוסופיה הפוסט-מודרנית (דרידה למשל) שעסקה בעיקר בניתוח טקסטים קיימים. ויש כאן אולי בלבול בין המלה "מקור" במשמעות העבודה המקורית (נניח, מונה ליזה בלובר, מול העתק המונה ליזה בחנות הפוסטרים) ובין המלה "מקור" במשמעות של מקוריות. אבל משחקי מלים זה גם חלק מהפילוסופיה הפוסט מודרנית...

 

[°°°PeteR°°°]

ואני נקבההההההההה

 

[preacher]

אז למה יש לך כינוי של גבר-גבר?

 

[°°°PeteR°°°]

כי זה פיטר פן!!!

 

[בילי דה קיד]

יופי טופי לך

החלק המרכזי של ההודעה שלי מתייחס לחוסר הסכמה בעניין הביקורת הנוקשה והפלצנית שלך, ואל תגמד את זה לסוגיית טעם. אין לי ספק שאתה לא יודע על מה אתה מדבר מתוך בליל הסתירות שהעלית (אנימטור בסגנון דיסני שווה הערצה, אך מאייר בסגנון הנ"ל שווה את הבוז בקטגוריית בטאון חב' החשמל..! ומי אתה חושב שעושה את הסטורי-בורד לדיסני? והקי-פריימס??). ובזה שאתה מתחבא מאחורי כותרות ציניות, ולא מספר על הרקע שלך, הופך אותך לפרובוקטור חסר עמוד שדרה, משהו שמזכיר לי את: Despite all my rage I'm still- just a rat in a cage

 

[jubay]

הארס לא מפסיק....

אז עכשיו הציורים שלי שווים רק לחוברת של חברת החשמל.... יש ביקורת עניינית ויש ביקורת ארסית אתה לא חסכת באופציה השניה. בהתחלה הציורים שלי לא מעניינים אח"כ הם שווים לעטר את בטאון חברת החשמל מה הלאה? אני מניח שאם הייתי מעלה לפה קשקוש עם הסבר למצב הרוח שלי בזמן הציור היית נפעם ממנו,אני מכיר את ה"פלצנים" מסוגך ולמען האמת זה שהסגנון שלי לא מעניין אותך מהווה את האישור הטוב ביותר שאני בכיוון הנכון. אחת מהסיבות שלא הלכתי ללמוד במקום אקדמאי היא שהיא מאוכלסת באנשים כמוך שמסוגלים לבהות בזבוב שמישהו מעך על הקיר ולחשוב שזו אחת מהיצירות בתערוכה....

 

[SCaToPHaG]

אולי הגזמתי עם הקטע של חברת החשמל

אבל העיקר הכוונה. בוא נגיד עיתון ערוץ הילדים? המטרה היתה לתת את מוסף הארץ כדוגמה לבמה למאיירים מקוריים. בקשר לרוב ההערות לגבי פלצנות, שוב, אני לוקח את זה כמחמאה. בקשר ל"קשקוש עם הסבר למצב הרוח שלי" אתה לחלוטין טועה. רוב הסיכויים שהייתי בז לזה, לפי התיאור שלך. אתה מוזמן לחזור אחורה בפורום ולראות דברים אילו דברים אהבתי, למרות שאני בספק שתעשה את זה. אפשר לסכם את חילופי הדברים בינינו במשפט שלך "זה שהסגנון שלי לא מעניין אותך מהווה את האישור הטוב ביותר שאני בכיוון הנכון". שים לב שאמרתי את זה בהודעה הראשונה שלי. לא הלכת ללמוד איור באקדמיה בגלל שיש שם פלצנים? שיבושם לך. good day.