ההופעה בזאפה - ביקורת
אז ככה.. יצאתי מירושלים מוקדם יחסית, בסביבות השעה 9. אחרי נסיעה של 40 דקות, ועוד חצי שעה של התברברויות בת"א ( כולל פתיחת מפה על המכסה מנוע) של ת"א הגעתי לזאפה. שילמתי 80 שקל בקופה, התעצבנתי שאין הנחה ללוחמים או חיילים (כי בד"כ יש). זה לא הכסף, זה היחס. חליק! רשימת השירים הייתה בסדר. "לא מוותר" בלט בהעדרו, אבל גרסא מגניבה ביותר של "כוסאממק" פיצתה במובן מסויים, וגם גרסא טובה מאוד ל "אף אחד". ההופעה הייתה טובה, כוללת 2 (!) הדרנים.. הזאפה מקום נחמד. קטן אך בייתי. עדיף מקום קטן ומלא, מאשר מקום ענק שמלא רק בחצי. סה"כ הקהל הת"א הוא לא הקהל הירושלמי ולא ציפיתי ליותר מידי האמת, ובצדק. חוץ מ-15 איש שממש עשו שמח ליד הבמה הקהל לא הראה התלהבות יתרה, אבל העיקר שנהנו. זה לא האומן 17 או הצוללת, אבל היה סאונד משובח ובכלליות אווירה טובה. הרבה בחורות יפות, כולל אחת יפיפיה שעמדה מלפני כל ההופעה, ואלוהים יודע למה לא התחלתי איתה. תקלה רצינית שלי. הדג התחדשו בגיטריסט זמני, ניר גבע, שהעביר הופעה בצורה טובה, בלי יותר מידי "להתערב" ולשנות את חלקו. נתן סאונד נקי וטוב, כצפוי לגיטריסט סשנים. משה אסרף בהופעה יוצאת מן הכלל, נתן גרוב מצויין, והרבה יציאות מהתבנית הרגילה שלו, אולי בדברים שמורגשים רק למתופפים אחרים (אולי באמת בגלל זה אני שם לב). בכל מקרה, ח"ח עצבני. גיא מר ויאיא, כבוד! ושאנן כהרגלו, תותח. הדג נתנו מה שציפו מהם, הופעה גרובית, מחשמלת, עשירה במוסיקה איכותית ומסרים חברתיים. לכן אני מוכן ליסוע עד ת"א כדי לתפוס הופעה שלהם. את הערב סיימתי בפאב האהוב שלי, חזרה בעיר הקודש.. מי שבא אני בטוח שנהנה, כי למרות המינוסים, אפילו אם ישנם, הפלוסים שהדג נותנים, פשוט גדולים בהם בכמה רמות, ולכן הייתי הולך להופעה הזאת שוב ושוב. הרבה רספקט למי שבא, לעוד הרבה ערבים מוצלחים כאלה. עם בירה, מוסיקה, והרבה שמחת חיים. בדיוק מה שאני צריך כדי לאגור כוח לעוד שבועיים בחברון. PEACE מתן