כמה פשוט - ככה קשה !!!

[איגואנה כחולה]

כמה פשוט - ככה קשה !!!

אני מסתובבת לי מצד לצד במיטה שלי. היא גדולה,גדולה מידי בשביל גבר. ניסיתי את כל האפשרויות הגלומות בשינה לבד. ישר,באלכסון,קרוב לקצה וזהו,נמאס. נזכרתי שפעם אהובי היה ישן איתי והייתי מסתכלת עליו ישן,כמה יפה ומושלם הוא היה בעיניי,מלטפת במבטי את קימורי גופו,את עורו החלק,את שערו. נוגעת בו בעדינות,לא שיתעורר. זה חסר לי,מאוד. תשאלו למה אני מספרת לכם את זה? אז ככה,קודם כל כי אני לא יכולה לישון מרוב מחשבות על מה שאני הולכת לכתוב. בנוסף,אפילו את המשקפיים שכחתי אז מידי פעם אני צריכה להתקרב למסך לבדוק שכתבתי נכון

. לעניינינו: כלונו רוצים אהבה. נכון שזה נשמע נורא פשוט? למה זה כבר לא פשוט? מי סיבך את זה? אז הנה תיאוריה שפיתחתי לי,אתם יכולים להסכים ואתם יכולים לא,תלוי בכם. האינטרנט הרס את הרומנטיקה. לגמרי!! הבליינדייטים דפקו את האהבה!!! אתם יכולים לומר שאני לא צודקת אבל תחשבו רגע...פעם היינו הולכים ברחוב ואז פתאום רואים אותו או אותה ובום!...מתאהבים! אני לא אומרת שהיום אי אפשר להכיר שלא דרך האינטרנט. אבל תראו כמה עייפים נהיינו מזה. בגלל שיש היצע כזה גדול אנשים כבר לא מתמקדים במה שחשוב - באהבה. ומשם להתקדם. לא,היום יש מערכת חוקים נוקשה ל"לפני הדייט הראשון" ל"בין לבין דייטים" וכו'. זה פשוט נמאס !!! מה עושים? איך מחזירים את האהבה והרומנטיקה חזרה? (וואי,אני ממש צריכה להתקרב למסך,אני כבר לא רואה כלום !!!) טוב,בכל מקרה,אני מצפה מכם לתשובות רציניות. ועד אז המשקפיים יהיו עליי,מבטיחה. איך מצליחים למצוא אהבה ואיך מחזירים את ההרגשות והרומנטיקה לחיינו???

 

[איגואנה כחולה]

גדולה מידי בשביל גבר? טוב,צ'מעו...

אני נבוכה פה. התכוונתי שהיא גדולה מידי בשבילי וגבר זה מה שחסר לי בחיים כנראה. אז יצא ככה.

 

[לא נסיך ולא מושלם]

את צודקת בחלק מהדברים שכתבת

בחלק של האינטרסים שדפקו את האהבה- יש צדק גדול מאד, כי ברגע שיש אינטרס- זו כבר לא אהבה ממקום נקי, זו אהבה שמבוססת על אינטרס שלעיתים רק גורע . פעם היו הולכים ברחוב ובום

נכון מאד, היום זה כבר לא מה שהיה פעם, את יודעת- פעם לא היה דבר כזה- אתרי היכרויות, לא היה אינטרנט, לא היה איפה להסתתר... היתה אדיבות, היתה אהבה ויותר מכל- היה כבוד ! לה- לאהבה.. לה- לאישה, למשפחה, לחברים. לא רק לך נמאס, לי היתה תקופה שכבר ממש לא חשבתי שזה משהו שיקרה לי, אבל להפתעתי דווקא כאשר חשבתי שזה כבר לא יגיע- בום- זה הופיע

היום יש חוקים נוקשים שנובעים משינוי בתפיסה החברתית בגלל תהליכים טכנולוגיים שהיה מוטב אילו לא היו, אבל ככה זה, מתקדמים, משתנים, מה שהיה פעם נורא פשוט ומאד מובן ומאד קליל.. היום זה נהפך באמת ליותר קשה, לפחות נעים ולכמעט בלתי אפשרי. איך מחזירים? לא יודע מאמי, זה לא קל, כל פעם מחדש להתחיל לספר על עצמך ( זה לא פשוט ), להכיר מחדש, השעון הביולוגי לא הולך אחורנית, הזמן רץ קדימה בלי שנרגיש אפילו וזה מאד קשה, אבל אף פעם אי אפשר באמת לדעת מתיי זה יגיע ומתיי באמת נוכל לנשום לרווחה בכל מיני תחומים ולאו דווקא רומנטיקה. חופר לך אה? סורי

אבל נגעת לליבי, אני מאד מזדהה איתך ומכיר אותך, את אישה נפלאה, רגישה איכותית ומשמעותית- אני בטוח שהאיש הזה עוד יגיע, כי מגיע לך להיות מאושרת ומגיע לך לא לישון לבד ומגיע לך עוד הרבה יותר ... אני יודע שבמיוחד בתקופת החורף לאנשים יותר קשה מהבחינה הזו, מן הסתם כי נורא קר.... ושאלה לי - למה שלא תגדלי איזו חיית מחמד שתחמם את ליבך , זה מאד עוזר, תמיד כשאת באה הביתה מישהו קופץ עלייך מרוב אושר, זה מחמם את הלב בזמנים הכי קשים.

מקווה שיעבור לך במהרה חיש חש

 

[איגואנה כחולה]

יאאאא נסיך...נהיה לי טיפות על

זגוגיות המשקפיים מהתרגשות. תודה,מאמי,גם אתה מיוחד במינך ומגיע לך מישהי מיוחדת. דרך אגב,אמנם הייתי בלי משקפיים אבל אני בטוחה שכתבתי "אינטרנט" ולא "אינטרס" כמו שחשבת. אני גם רוצה להוסיף שפעם,לפני תקופת אתרי ההכרויות,הייתה תמימות (לא טיפשות,אבל תמימות,אמונה באדם) והייתה ספונטניות בלהכיר אנשים. היום,אנשים נהיו חשדניים יותר. בודקים את עצמם מיליון פעם בתוך משהו שאמור לקרות מעצמו פשוט. נהיינו מנתחי מוח ולב אפילו בלי לעשות תואר. בוחני מצבים ומנחשי סיטואציות. אלוהים ישמור. אנחנו רובוטים,לא בני אדם,בכל מה שקשור לאהבה היום.

 

[איגואנה כחולה]

אני מגדלת חיית מחמד,מה ז"א?

אותי !!! אני צריכה להאכיל אותי כמה פעמים ביום,להשקות,ללטף,לחבק,זה הרבה עבודה. ואגב,לא כתבתי את זה כדי לקבל עידוד (גם,אבל לא רק...) רציתי לשמוע דיעות אמיתיות של אנשים שאני בטוחה שרוצים את אותו הדבר כמוני.

 

[לא נסיך ולא מושלם]

חחחח אינטרנט או אינטרס...

מה שהגבתי שווה לשניהם

ואאלה, לא יודע, אני חושב שיש גם אנשים כמוך שמאד רוצים ויש בהם את אותם החששות, את אותן המחשבות ואת אותו הרצון.. רק צריך לחכות בסבלנות. ברור שאנשים רוצים את אותו הדבר, אבל כיום זה הרבה יותר מסובך, כמו כמעט כל דבר אחר בחיים נכון להיום. את תמצאי, אני בטוח

בינתיים? תאמצי איזה כלב , הוא יאהב אותך בלי שום אינטרס, אפילו לא יגזול ממך זמן מחשב וייתן לך המון קירבה ואהבה.

 

[איגואנה כחולה]

../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif

 

[לא נסיך ולא מושלם]

אגב, לאמץ כלב זה אחד הדברים

המועילים ביותר בתקופה כזו, חוץ מהחום והאהבה ששניכם תוציאו אחד על השני, יש גם את אפקט הנתינה, המסירות, הדחיפה קדימה, ההשראה. יהיה לך למי לדאוג, להוציא, לטפל, לחבק, לדבר... בחיי, תאמצי כלב

שכנעתי?

 

[shelly1975]

../images/Emo45.gif

 

[לא נסיך ולא מושלם]

אולי אנחנו לא נמצאים במקומות

הנכונים? אולי אנחנו במקום לצעוק ולנסות לשנות- פשוט לשנות.... את עצמנו, את דרך ההסתכלות שלנו, את הגישה שלנו, כל אחד בפני עצמו, למטרה אחת- להחזיר את האדיבות, את האהבה הנקיה, את התמימות הזו שדווקא אותה מאד חסר לי לראות. אלה הם חיינו, כמוך כמוני- מי לא רוצה אהבה? מי רוצה להמשיך לישון לבד בלילה? אפילו כלבים מחפשים להם פינה חמה, אז מה איתנו? יאאלה, תאמצי איזה כלב, או כלבה- נעשה לרוקי שלי שידך

 

[ליבית1]

וואו... ../images/Emo2.gif ../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif

כאילו לקחת סורק והכנסת אותו אלי לראש, אני מרגישה בדיוק ככה.... נכון, שנים שאני לא בתוך המשחק הזה של דייטים, ואינטרנט, אתרים, וחוקים, מי מתקשר ואיך ומתי, ומה ללבוש ומה להגיד, ובעיקר מה לא להגיד, אבל איכשהו גם עכשיו, כשאני סוף סוף מוכנה להכניס מישהו לחיים שלי (או לפחות ככה זה נדמה) אני לא מסוגלת להכניס את עצמי לתוך זה, זה נראה כל כך מאולץ ולא אמיתי, שאני ממש לא מסוגלת. אפילו הכניסה לפורום הזה, הייתה מאוד קשה מבחינתי, כאילו הרגשתי שאני עושה צעד ענק קדימה..... אני כל כך מבינה אותך, כל כך יודעת איך זה מרגיש... עניין המיטה.... והרומנטיקה שנדמה החלפה מהעולם.... בשורה התחתונה, אני מרגישה שזה לא בשבילי, נרשמתי לאתר הכרויות, ואני לא נכנסת אפילו לבדוק מה קורה שם, אני מחכה שזה יקרה לי ככה, כמו באגדות.... הוא יבוא, ויסחוף אותי מעל רגלי..... אז מה, נידונתי להישאר לבד עד סוף ימי חיי??? האם לנצח אני אשן באלכסון? איגואנה יקרה, ליבי איתך......

 

[phizik]

אמנם הצלחת לרגש אותי,אבל....

אני לא ממש מקבל את זה, נכון גם אני יוצא\יצאתי לדייטים דרך אתרי היכרויות,וגם לי יצא להיות בדייטים הזויים יותר או פחות. אבל גם שם היו לי מקרים יוצאי דופן,כרטיס שראיתי ועשה לי משהו,או שיחת טלפון טרום פגישה,והיו פגישות שלא נקבעו לבית קפה\פאב שאני חושב עליהן כרגע לחלוחית מציפה את עיני. אני יכול להגיד שידעתי מי כן יכולה להתאים ועם מי ידעתי שכדאי לעשות פגישה שונה מהסטנדרט. מה שאני חושב זה שרומנטיקה כמו המון דברים אחרים זה לא ידע נרכש,זה חלק ממי שאתה,אמנם אולי הדור הצעיר יותר פחות רומנטי משלנו אבל אנחנו גדלנו בלי אינטרנט וההיצע שלנו הסתכם במועדון או בפאב הקרוב. והיו לי את מנת חלקי בדייטים מדהימים שנוצרו דרך האינטרנט שחזרתי לביתי מרחף. האופציה תמיד שם השאלה איך ניגשים לעניין. שלא יהיו אי הבנות יש גם את הצד המכוער של אלה עם ראיונות העבודה אבל צריך לזהות אותם לפני כי מין הסתם הם לא מתאימים לך. ולהגיד יש מערכת חוקים??.....החוקים היחידים שאני ממלא הם חוקי המדינה שלי פרט לזה אני נטול חוקים וכנ"ל גישתי לעניין בהכרויות. מצטער על הבלאגן בכתיבה,מפוזר לגמרי.

 

[MaYcHuK]

לא חושבת שיש קשר איפה מכירים

את הבחור ולבין איבוד הרומנטיקה. יש כאלה ששפר מזלם והם מכירים אנשים בסופר מארקט כמו בסרטים יש כאלה בפאב ויש כאלה באינטרנט את מחליטה מתי להכניס את הרומנטיקה ואת הרגשות זה תלוי בך ותלוי באדם איתו את נפגשת אני דווקא חושבת שיש קטע טוב בבליינד דייט קטע מסתורי, חששות, התרגשות, לדעת מי עומד מולי מי הבחור "שכבש" אותי במילותיו לדעת האם זה באמת ככה וכו'.... חושבת שכל הקטע של האינטרנט מקל עליך : את משוחחת לפני ובוחרת האם לפגוש אותו או לא, את רואה לפני ובוחרת האם לפגוש או לא וכו'.... אל תשכחי בכל פלוס יש גם מינוס הסוד הוא לדעת להסתכל על הפלוס ולא על המינוס נכון שיש ימים שהכול נראה לנו איכסע ומגעיל אפילו הדייט שנפגשנו איתו והיה חמוד ומקסים נראה לי שאת ביום כזה - יעבור , מי כמוני יודעת לגבי למצוא אהבה - אני אומרת לפעמים צריך להפסיק לחפש והיא תגיע אלינו... אני אישית הכרתי את 2 האקסים הרציניים שלי בדיוק ברגע שהחלטתי להפסיק לחפש

 

[גלית35]

איגאונה כתבת יפה אבל דעתי היא../images/Emo20.gif

שדובר כאן על שני דברים שונים. אהבה,רומנטיקה והרגשות זה משהו שנמצא אצל כל בן אדם,זאת אומרת שלפי דעתי זה לא משנה איפה הוא יכיר את הבן זוג שלו. ממה שאני הצלחתי להבין מבין השורות שאולי את פגועה עייפה,שבעה מהדרך של הרשת,ואהבה הרומנטיקה והרגש נמצאים בך אבל את מפחדת{צטערת אם אני טועה}.

 

[גלי 1970]

כל כך נכון

הלוואי והיו לי תשובות,זה היה עוזר לי להבין. אני כל כך מבינה אותך,לו היה אפשר,הייתי חוזרת 15 שנה אחורה,זה היה הרבה יותר קל.שלא לדבר על התקופה של ההורים שלי...כבר רשמתי כאן פעם,זה היה כל כך טהור ויפה,היו חיזורים,הייתה רומנטיקה,הייתה אהבה אמיתית ללא תנאים,ומעט גירושים. היום לצערי זה הפך להיות מאוד קשה,הרבה בגידות וחוסר אמון וגירושים.

 

[גלית35]

גלי-אולי היו פחות גירושים אבל יש../images/Emo20.gif

עד היום זוגות כאלו מפעם שהחיים שלהם

. וגם לפני 50 שנה היו בגידות,וחוסר אמון פשוט לא דיברו על זה.אז לא היתה הפתיחות שיש עכשיו.

 

[גלי 1970]

נכון,אבל לא כמו היום

אני לא יודעת מה היה במשפחות אחרות,אני יודעת איך ההורים לי חיים,ואני מאחלת לעצמי חיי נישואים כאלה(טוב הם מגיל14 יחד אז לא ממש כאלה

)

,אולי בגלל זה לא קל לי למצוא מישהו.קשה היום להגיע לזוגיות כזאת

אני גם יודעת על עוד הרבה זוגות שהיה להם טוב לאורך כל השנים. נכון שהיו כאלה שלא היה להם טוב,אבל לא כמו היום.היום יש הרבה יותר זוגות שלא טוב להם,וגם היום חלקם לא מתגרשים ונישארים לסבול,אם בגלל הילדים\רכוש.

 

[magenta73]

צאי מהבית...

לכי לים... תנשמי אוויר... יהיה בסדר!

 

[a girl named tal]

אוי, כמה שאני מסכימה איתך ...

לי באופן אישי , יש הרגשה שהאינטרנט הזה, מבחינת ההכרויות, הפך אותנו לרובוטים. כל אחד פיתח לעצמו את "רשימת המכולת" לפני שאנחנו מתעניינים בבן אדם עצמו, אנחנו נותנים לעצמנו לקרוא את רשימת ההיצע שלו מהכרטיס ולהצליב אותה עם רשימת הביקוש שלנו. אני באופן אישי, שלשום בפעם הראשונה, שוכנעתי על ידי חברה לפתוח לעצמי כרטיס באתר הכרויות. לקח לי יום שלם לשבת מול המחשב, כולל אתמול, ולנסות להבין לעזעזל איזה מונולוגים אני צריכה לדפוק שם בכל התאורים הדבילים האלו כמו מי אני ומה אני ומה אני רוצה ממנו ומה זאת אהבה ואיך אני מגדירה קשר ובלה בלה בלה... הרגשתי מטומטמת לסמן אם אני מעדיפה עיניים ירוקות או חומות או סגול-בקבוק, ולסמן אם אני מעדיפה שיער ארוך או בינוני או קרחת, ומה הגובה המקסימלי שאני רוצה והמינימאלי (אם אתה פחות ממטר שבעים ושמונה שלא תעיז לפנות אליי !!!! ) וכל מיני דברים דבילים כאלו.. הרי האהבה אמורה לשבור לנו עקרונות.... אז למה בחיפושים אחריה אנחנו צריכים לשבת ולבנות אותם מחדש...?? אתמול בלילה השלמתי סופית את הכרטיס, ואחרי בערך 10 דקות בערך של התבוננות בו, והרגשה מטומטמת, הלכתי ל"מחק מנוי" וביטלתי את הכל. אני מרגישה רובוטית... יש יתרונות וחסרונות בכל דבר. כל שיטת הכרויות לגיטימית בעיניי, ואף פעם אי אפשר לדעת מאיפה זה יבוא. יש יתרונות בלסנן או למיין אנשים שמתאימים לנו או לא מתאימים לנו לפי הגדרות שונות..אין ספק שזה לא לגמרי לא במקום השאלה , עד כמה אנחנו מצליחים לשמור שם על פרופורציות.. למילה כתובה יש המון כוח בעיניי ולפעמים, זה עובד באופן שלילי יכול להיות שאני אפספס את אהבה חיי, בגלל שכושר ההבעה שלו לא הועבר נכון בכרטיס, והוא יכתוב איזה משפט דבילי בגלל שגם הוא הרגיש מטומטם מול המחשב, והמשפט הזה יגרום לי לא לרצות לדבר איתו בכלל... שלא לדבר על כל השקרנים, וכל אלו שחבר שלהם מילא להם את הכרטיס והסגנון שלהם אחר לגמרי, וכל אלו שיש בהם עולם ומלואו והם פשוט לא הסגנון שישבו לכתוב את זה... המילה הכתובה מקבלת אמלנו כוח עצום, ולמרות שאנחנו חשדנים ויודעים שצריך קחת הכל בערבון מוגבל , המוח תופס את המילים הכתובות, שם אותם בפינה במוח, וקשה להתעלם מהן ולשבת מול הבן אדם ולהתחיל מאפס, בלי שיהדהדו לנו כל המילים שהוא כתב לטובה ולרעה. פעם, היינו מכירים מישהו, ואו שהיה נוצר קליק או שלא... אבל השופט הראשון או המסננת הראשונה היה הלב, והרגש שאותו בן אדם היה יוצר בנו (בשניות ) כן מוצא חן בעיניי, או לא מוצא חן בעניי ככה פשוט אז נכון, הרבה פעמים נדלקנו על אנשים שלא מתאימים לנו בכלל יכול להיות שהמסננת היתה פחות ריאלית והיינו יותר חשופים לפגיעות.. אבל לפחות הרגשנו, לטוב, לרע, אהבה, עצב, שברון...אבל הרגשנו היום יש הרגשה, שאנחנו נעשינו רובוטים יושבים ומסננים לנו מסתכלים על הבן אדם בדייט, ובמקום להתייחס אליו אנחנו עושים לעצמנו הצלבה בראש בין מה שהוא כתב לנו ובין מה שהוא אומר, אם הניק שלו מתאים לו, אם התמונה שלו דומה לו, אם הסגנון כתיבה שלו זה גם הסגנון דיבור שלו, ועוד כל מיני שטויות... ואני יודעת שאולי אני נסחפת קצת אבל אני בטוחה שכל אחד עבר את זה , או משהו דומה בדייטים כאלו ואחרים.. מי שמתמזל מזלו להכיר מישהו שבאמת מתאים לו, אז באמת יכול להיווצר מצב של כימיה מיידית, ושוכחים את כל המסביב... אבל כמה זה כבר קורה? וכמה אנחנו מצליחים לשמור על ראש פתוח ולחשוף את הלב? והכי גרוע? אני לא חושבת שאפשר להחזיר את הגלגל לאחור... אולי, אם נצא מהאנטרנט ונחפש אהבה במקומות אחרים, עם אנשים שלא שמעו על האנטרנט או לא אוהבים אותו (וכן, יש גם "חייזרים" כאלו... זו הסיבה למעשה, שמחקתי את הכרטיס ושאני מעדיפה את הפורום מאשר אתר הכרויות של ממש רק בגלל שכאן, אני יודעת שאם מישהו פונה אליי, זה לא רק בגלל שהתמונות שלי מצאו חן בעיניו או בגלל ש"רווקה, חיפה , 29" מתאים לו אלא גם בגלל שהוא קורא אותי כאן, ואולי הראש שלי מוצא חן בעיניו , והסגנון, ואז זה הופך את זה לקצת יותר אמיתי מאשר ה"רובוטיקה האתר הכרותית" העולם הולך ומתפתח החוקים הולכים ומשתנים חלקם לטובה חלקם לרעה לנו, נותר רק לזרום עם זה כי ברור שהרומנטיקה לא אבדה, וגם לא האהבה ולא הרגשות זה רק אנחנו שמנטרלים אותה פה ושם אז אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו, ולמצוא את הדרך הכי מתאימה לנו, בתוך המציאות החדשה הזאת. לנצל את היתרונות שלה, ולנווט בתוך החסרונות

 

[איגואנה כחולה]

טוב שמחקת את הכרטיס.

אני בזמן האחרון הגעתי להבנה שיכול להיות שהאינטרנט פותח בפנינו אופציות להכיר אנשים שלא היינו מגיעים אליהם אלמלא הנט אבל מצד שני,אולי יש סיבה שלא היינו אמורים להגיע אליהם מלכתחילה? בקיצור,כמו שכתבה גלית,עייפתי ושבעתי מהרשת. פשוט מעייף ומתיש.