עוף מוזר בגריל
New member
כמה עניינים
היי,
מזמן לא כתבתי פה.מה שלומכם?
אז ככה,השנה התחלתי ללמוד באוניברסיטה, לימודים מאוד קשים, תמיד יש עבודה וזה הצליח להשכיח ממני קצת את עניין החרדה חברתית.
אבל אוטוטו נגמר הסימסטר ומתחילה חופשת הקיץ שכולם מחכים לה... חוץ ממני. כל הסטודנטים כבר מתחילים לתכנן איך תראה החופשה שלהם, רובם ככולם טסים לחו"ל,
עבור חלקם זהו זמן טוב לחזק חברויות וזוגיות, ורק אני, בודד וגלמוד שכמוני ממש מפחד מהתקופה הזאת,שבינינו -אני כבר יודע שאני הולך להרקב חודשיים וחצי בבית.
אני לא אומר שאני מרגיש בודד באוניברסיטה, יש לי אנשים שאני מתסתובב איתם ולרוב יש על מה לדבר,בעיקר בכל מה שקשור ללימודים, אבל אלו אנשים שהם לא באמת חברים שלי,
הם כמו "קולגות לעבודה" סך הכל מחפשים איך להעביר את הימים הארוכים באוניבסיטה. ברגע שהדבר מגיע לבילויים, לכל אחד יש את קבוצת החברים שלו שאיתה הוא מעביר את הזמן הפנוי.
לי אין את הפריבילגיה הזאת, אני לבד לגמרי. בגלל זה אני כל כך מפחד מכל הזמן הפנוי שהולך לנחות עלי בקרוב, לא יודע מה לעשות עם עצמי, חושש מהסתגרות בבית והמחשבות מתחילות לצוץ בראש.
עוד עניין, שגם מתקשר לחופשת קיץ, הוא ההורים שלי. בתור ח"חניק שמתקשה להסתגל למקומות חדשים אני עדיין גר עם ההורים, ואני כבר לא ילד, אז כמו שאתם כנראה מנחשים ההורים שלי מוטרדים
מכך שאני לבד כל הזמן, ולוחצים עליי לנסות להכיר מישהי.
זה ממש מציק לי, גורם לי לאי נוחות, פוגע במקומות הכי כואבים שלי. אני מנסה להתחמק בתירוצים (סיפרתי להם שאני סובל מחרדה חברתית, אבל כמו מרבית האנשים הם מתקשים לקבל את זה
וחושבים שאני לא מנסה מספיק או סתם עצלן) והלחץ עליי הולך וגובר ככל שמתקרב החופש.
אני לא מצפה לכך שהדברים הולכים להיפתר מעצמם, כמו כן אי בכוחי לפתור או לשנות אותם, אבל בכל זאת אשמח לשמוע ממכם תגובות. אני מניח שיש כאן סטודנטים או סטודנטים לשעבר. איך אתם
העברתם\שרדתם את חופשת הקיץ באוניברסיטה?
היי,
מזמן לא כתבתי פה.מה שלומכם?
אז ככה,השנה התחלתי ללמוד באוניברסיטה, לימודים מאוד קשים, תמיד יש עבודה וזה הצליח להשכיח ממני קצת את עניין החרדה חברתית.
אבל אוטוטו נגמר הסימסטר ומתחילה חופשת הקיץ שכולם מחכים לה... חוץ ממני. כל הסטודנטים כבר מתחילים לתכנן איך תראה החופשה שלהם, רובם ככולם טסים לחו"ל,
עבור חלקם זהו זמן טוב לחזק חברויות וזוגיות, ורק אני, בודד וגלמוד שכמוני ממש מפחד מהתקופה הזאת,שבינינו -אני כבר יודע שאני הולך להרקב חודשיים וחצי בבית.
אני לא אומר שאני מרגיש בודד באוניברסיטה, יש לי אנשים שאני מתסתובב איתם ולרוב יש על מה לדבר,בעיקר בכל מה שקשור ללימודים, אבל אלו אנשים שהם לא באמת חברים שלי,
הם כמו "קולגות לעבודה" סך הכל מחפשים איך להעביר את הימים הארוכים באוניבסיטה. ברגע שהדבר מגיע לבילויים, לכל אחד יש את קבוצת החברים שלו שאיתה הוא מעביר את הזמן הפנוי.
לי אין את הפריבילגיה הזאת, אני לבד לגמרי. בגלל זה אני כל כך מפחד מכל הזמן הפנוי שהולך לנחות עלי בקרוב, לא יודע מה לעשות עם עצמי, חושש מהסתגרות בבית והמחשבות מתחילות לצוץ בראש.
עוד עניין, שגם מתקשר לחופשת קיץ, הוא ההורים שלי. בתור ח"חניק שמתקשה להסתגל למקומות חדשים אני עדיין גר עם ההורים, ואני כבר לא ילד, אז כמו שאתם כנראה מנחשים ההורים שלי מוטרדים
מכך שאני לבד כל הזמן, ולוחצים עליי לנסות להכיר מישהי.
זה ממש מציק לי, גורם לי לאי נוחות, פוגע במקומות הכי כואבים שלי. אני מנסה להתחמק בתירוצים (סיפרתי להם שאני סובל מחרדה חברתית, אבל כמו מרבית האנשים הם מתקשים לקבל את זה
וחושבים שאני לא מנסה מספיק או סתם עצלן) והלחץ עליי הולך וגובר ככל שמתקרב החופש.
אני לא מצפה לכך שהדברים הולכים להיפתר מעצמם, כמו כן אי בכוחי לפתור או לשנות אותם, אבל בכל זאת אשמח לשמוע ממכם תגובות. אני מניח שיש כאן סטודנטים או סטודנטים לשעבר. איך אתם
העברתם\שרדתם את חופשת הקיץ באוניברסיטה?