כמה נחת!

[עורבנית]

כמה נחת!

בוקר טוב! כן, סכסוכים עם המחשב - מזמן כבר התייאשתי מהם, הוא ניצח, בגדול, ובגלל זה אין לי דרך להכנס לכאן בערב מהבית אז הכל יישפך פה בבקרים, מזל (בשבילכם) שאתם לא פה נחת... אני מרגישה כל כך קטנה! אפילו שאני לא. בתחילת שנות השלושים ועדיין זו שאמורה להביא נחת לאמא. לא מאוד טובה בזה אבל הצלחתי בשנה שעברה, באיזה טקס סיום תואר זה או אחר. כן, מרגישה קצת כמו ילדה בעל כורחי, סטודנטית עדיין (כן, גם בתואר מתקדם, תמיד יהיה הפרופסור שיציג אותי בתור ``הסטודנטית`` או ``התלמידה``), עם אחות גדולה בעשר שנים וארבעת ילדיה, משתעממת בטירוף מהשיחות של ה``מבוגרים`` אצלנו במפגשים משפחתיים ומעדיפה לשחק עם הילדים. ממש מרגישה בת שש. שלא תבינו לא נכון, אני שומרת בקנאות על פניה של הילדותיות, אבל אלה שאני בוחרת בהם כמו להעיף את עטיפות הקש של ארוחות הפאסט פוד על מי שיושבים מולי (זה למדתי מערן ידידי, 25..) ועוד שטויות למכביר, שכרגע לא עולות לי בראש. מתה על זה, לא מוכנה להיות בוגרת רגע אחד יותר ממה שצריך תחת נסיבות כאלה ואחרות. טוב. לא ברור מה זה היה צריך להיות. בסך הכל רציתי להתרגש איתכם, אלה שעשו להם נחת, ואלה שעושים כאן נחת זה לזה, ויצא לי תסכול קטן. אז עדיין אני מתרגשת איתכם ובעבורכם, נשבעת

 

[אפרת.א]

כמה נחת!

אם לאמר בלשון המעטה עורבנית, מתרגשת איתך על שאת מתרגשת איתנו להיות בוגרת? - (מה זה?) אשתדל לארח לך חברה בשעות הבוקר - כמה שאוכל (ניצול החופש במלואו תני לנו כמה דקות של נחת - ו....אל תתבגרי! שלך - אפרת/איריס.