כמה מילות חיזוק

גוני94

New member
כמה מילות חיזוק

גם אני חדשה כאן. בתקופה האחרונה אני עוקבת בדביקות אחר ההודעות בפורום. כרגע אני בדרך לתרומה, בשלב של ברור הפרטים ובחירת מסלול.
גם אני עוברת תקופה מאוד מיוסרת בחיים. נשואה מספר שנים ללא ילדים, עברתי תקופה ארוכה של טיפולי פוריות (לסירוגין) תוך ייאוש רב מהתוצאות (תגובה שחלתית נמוכה עקב גיל) . בשנה וחצי האחרונה הפסקתי עם הטיפולים והייתי בהדחקה. לאחרונה החלו מייסרים אותי רגשי אשמה איומים האם עשיתי מספיק
. למה לא התחלתי מוקדם יותר
ועוד.
רציתי לומר שאני מעריצה אותך על הנחישות הרבה בה פעלת במשך שנים רבות למען המטרה. עשית כל מה שביכולתך למענה ויותר מכך. את יכולה להיות שלמה עם זה. אבל, לא כל דבר בחיים תלוי בנו... למרות המאמצים, יש דברים שמוכתבים מלמעלה. אני בטוחה שתדעי ימים אחרים, שמחים וטובים. את ממשיכה לפעול למענם.
בהצלחה רבה
 
הי גוני ותודה ועוד.

גוני, ראשית, שיהיה לך המון בהצלחה ומתוך דברייך אני מאמינה שיש לך כוחות להתמודד עם הקשיים הבלתי נסבלים האלה. גם אני חזקה - 30 טיפולי הפרייה + הזרעות + ריצות אינספור לאורך שנים לבדיקות, ויש עוברים, ויש רירית רחם טובה ואין כלום.
אני כעת בהתמוטטות עצבים אפשר לומר. הייסורים הם כה עמוקים שאני מרגישה אבודה. עם זאת, אני עושה ומתקשרת לאחיות לתת תוצאות בדיקות מעקב, ומוסרת את הבחירה על התורמת. ועוד ועוד. כנראה, אאלץ לקחת טיפול. אולי אדע ימים טובים יותר. אולי. אדע רק אם אעשה את התהליך ותהיה הצלחה (הריון וילד בריא). רק אז אדע אם חרצתי את גורלי במו ידיי לחיים רצופי סבל, או אולי כפי שהבנות הבאמת נהדרות ותומכות כאן מציינות. רק אז אדע (אם בכלל, וכאשר בכלל...). ואם לא יהיה הריון ולא יהיה ילד, לא אוכל לדעת לעולם לדעת. ובכל מקרה, כרגע אני בייסורי איוב. איוב. אצטרך לקחת טיפול לא כדי להיות טופלת אלא כדי לומר את מה שאני לא יכולה לציין כאן על פני הדפים הללו מבחינה רגשית.
ושוב תודה לכולכן.
 
אני חושבת שאת באבל וכן, האבל הוא חלק מהתהליך, אבל תגובתי על מה שאיבדת ולא יהיה עוד.
מקווה שהטיפול התמיכתי יעזור, שתעבדי את האבל ותרגישי טוב יותר נפשית
איילת
 

עוגי555

New member
או אלוהים כמה שאני מכירה את כל זה

איזה אבל. אני אומרת שישבתי שבעה ממש על ילדיי שלעולם לא יהיו.
כמה אני מבינה ומרגישה את כאבייך יקירה.
אני עברתי אבל אמיתי בחיים, והזמן רק ככה, העביר את הכאב לרקע, אך הכאב הוא אותו כאב.
עוד יום ועוד יום ועוד יום..... צופי עם הראש מעל פני המיים, אל תוותרי....
את ממש נשמעת כמוני וליבי יוצא אלייך.
יש אור בקצה המנהרה... האמיני בכך.
 

עוגי555

New member
אבל זה אבל, ובתור אחת שעברה את זה כבר...

אני מרשה לעצמי לקרוא לזה אבל אמיתי.
http://www.niradgani.co.il/60421/תהליך-האבל---מה-הוא-

מהמם שאני חווה את אותם הסימפטומים הפיזיים "תחושות גופניות" המתוארים המאמר ואף הלכתי למומחים שונים כדי למצוא " מה יש לי"
 
למעלה