אוי, מחל לי רבי יהודה הלוי,
הכיצד ייחסתי לביאליק שיר מתייפח שכזה? *האירוניה* למשוררי ימה"ב אני מייחס חשיבות מועטה במיוחד. מצוטטי תנ"ך למיניהם, שחושבים שכל מילה שנכתבת על הנייר היא שירה. זוועה לירית, יותר מדויק. באמת סלחו לי על בורתי, כי כשאני נוכח בשיעורי ספרות, אני מקשיב. אבל חלק נכבד מהשיעורים שהוקדשו לשירת ימה"ב באמת עלו בתוהו, ואני נותרתי למחלותיי בביתי. גם כעת אני חולה, אז אני מאשים את הכל בשפעת. איני בור!