כמה הרפתקאות כמה

[השלושר]

כמה הרפתקאות כמה

יצאתי להליכה לילית של שעה בערך. כבר חזרתי.
זו לא ההרפתקה.

בטיול (כאן ההרפתקה) עצר אותי מישהו שהיה צריך
עזרה להגיע לאנשהו כי הוא בדיוק באיזו צרה
והרכב שלו נתקע והוא בלי כסף וגר בקצה הארץ, לא משנה.

אז הוא מספר את הסיפור ואני נזכר, שבעצם נתקלתי בו כבר.
אז נתתי לו כסף, כי הוא נשמע די מסכן, אבל הפעם עלה בדעתי
שאף אחד לא נתקע פעמיים, באותו מקום, בלי כסף, ככה...
יש צירופי מקרים בעולם, זה לא אחד מהם.

אז התחלתי להציע לו כל מיני הצעות איך לעזור לו בלי כסף
(הוא בטח חשב שאני קצת 'אטי', נגיד, כי הוא כל הזמן אמר
שהוא צריך כסף דווקא...ניחא), ככה 10 דקות
של הצעות עד שבסוף בתמימות שיא אמרתי 'טוב חבל שאין לי כסף לתת לך'.
אז הבחור הרים ידיים בייאוש ועזב אותי לנפשי. 10 דקות שרפתי לו.

רק אחר כך עלה בדעתי שהייתי צריך להציע לו שאני אביא שוטר שיקפיץ
אותנו למכונית שלו ויעזור לו לתקן. אבל הבחור כבר נעלם וראיתי
איזה כלב זאב יפה ודעתי הוסחה.

 

[סpap]

אתה איימת הקבצנים. סדרת חינוך עשית לו

 

[1Shir]

תגיד שלושר

אתה גר ברחוב השלושר(ה)?

 

[השלושר]

שלושר

ולא

 

[1Shir]

לא צריך

תגיד, הזמן של מי חשוב יותר לדעתך? שלך, או של קבצן יצירתי?

 

[השלושר]

כשאני מטייל להנאתי הזמן שלי לא רלבנטי

 

[חצי דקה]

חחח גדול!

האמת שבת"א נתקלתי במלא קבצנים עם שיטות מאוד יצירתיות.

היתה אישה אחת, מבוגרת, שתמיד היתה עומדת בתחנות האוטובוסים בארלוזורוב
ואומרת שלא נשאר לה כסף להגיע הביתה (לא זוכרת כבר מה היתה הסיבה).
אנשים היו נותנים לה 5-10 שקלים לפחות כדי שיכסה.