Psycho BuZZ
New member
כמה המלצות
וולקן - מהלך ראשון לא יודע הרבה על וולקן חוץ מזה שהוא היה חבר בהרכב ההארדקור הירושלמי באנג לה דת', אבל אין שום צורך בהקדמה ל-EP הזה. אחרי ההאזנה כל אחד ייצא עם הרגשה שהוא מכיר את האדם מאחורי הקול הצרוד. ה-craft של וולקן מאוד אישי והוא יודע להציג את עצמו בפני המאזין באופן יצירתי ומעניין, וזו תכונה שלא הרבה אמנים יכולים להתגאות בה. מכאן מגיע גם החסרון היחיד בכל התקליט - האורחים מיותרים לגמרי. וולקן לא צריך אף אחד, הוא מספיק טוב כדי להחזיק בעצמו אלבום סולו שלם. המשת"פ המושלם בשבילו הוא DJ Dao שבכל טראק מעניק את הצליל והאווירה המתאימים על גבי ביטים כבדים ברובם. גם הוא ראוי להרחבה במילים, מאחר וההפקות שלו כאן הן אחד הדברים המפתיעים לטובה. דאו עושה עבודה מצוינת והנאמנות שלו להיפ-הופ ה"אמיתי" ניכרת. תזכרו לבדוק פרוייקטים שלו ושל אולפן המשולש בעתיד. יש כאן בסה"כ 7 שירים, שלושה מהם אתם יכולים לשמוע דרך המייספייס שלו - "נמאס" (מופיע גם במיקסטייפ של המשולש), "יודע" העצבני ו"העלייה". השיר שהכי אהבתי מסתתר ברצועה הרביעית - "משהו שלי". למרות שעברית זו לא שפת האם של וולקן, הכתיבה שלו מעולה, ולא אפחד לומר שהוא אחד הכותבים הכי טובים שיש היום בסצנה. אם כל החומרים האלה כבדים מדי בשבילכם, יש פה גם שיר זיונים נחמד. "לאט-לאט" בא בשתי גרסאות, האחת "עדינה" והשנייה כבדה יותר, שמיד הזכירה לי את האוס אוף פיין דוקא. בהחלט שווה 25 ש"ח. מקומות בהם ניתן להשיג את הדיסק שידועים לי: האוזן השלישית מול דיזנגוף סנטר (ת"א) חנות הבגדים Tha Switch בפינסקר 62 (ת"א) אולפן המשולש יוסף קארו 16 (ת"א) האוזן השלישית בקניון הכרמל (חיפה) באלאנס (ירושלים) מארקי פאנק & רוקי בי - שושנת הרוחות עוד המלצה ירושלמית. ה-EP הזה יצא בסביבות אוגוסט-ספטמבר של השנה שעברה, ורק בשבוע האחרון הזדמן לי לקנות אותו. תמיד היתה לי הסתייגות מרוקי בי ממעט החומרים שיצא לי לשמוע ממנו, בעיקר כי הוא נראה כמו פרסונה מוזרה לא במובן הטוב, אבל הסתבר לי שהוא דוקא אחלה אמסי. הכתיבה כאן לא ברמה של אל-פי אמנם, די פשוטה, אבל הוא מצליח לקלוע. מארקי פאנק הוא לדעתי אחד המפיקים הכי טובים בארץ, אם לא הכי טוב בתחום. כל המיני-אלבום הזה בנוי בשלמותו על ההפקות המעולות שלו, אבל רוקי בי מוסיף הרבה גם הוא, במיוחד ב"קרקס" (השיר הכי טוב כאן) שפותח את האלבום וב"מהפכה". ההאזנה היא רצופה, 22 דקות זה לא ביג דיל כשיש מוזיקה טובה לאורך כל התקליט, עם קטעים אינסטרומנטליים מעולים של מארקי בין לבין. חבל שאין ריליסים כאלה לעיתים תכופות יותר, מקווה שאגיטפופ יגבירו קצת את ההילוך השנה. לא יודע באילו חנויות הוא זמין, אבל הוא ישנו באוזן השלישית בת"א. ביקורת קצרה בעכבר העיר. פרברים רפוג'יז - ראפרריום כבר המלצתי לפני כשבוע, אבל עכשיו אחרי הרבה מאוד האזנות, יש להמלצה הזאת בסיס קצת יותר מוצק. נכון שהוא רק יצא, אבל הוא לא מקבל את תשומת הלב המגיעה לו! אלבום מצוין, יהיה אחד הטובים בסיכום השנה ללא ספק. ההפקות פשוט מעולות, ואני לא חושב שהקהל מעריך כראוי עד כמה הן חדשניות ומקוריות יחסית למוזיקה המקובעת שהתרגלנו לקבל מהאמנים המקומיים. אולי אתם לא צריכים לקחת ברצינות את ההומור הסאטירי של האמסיז, אבל הכישורים בהחלט שם. במיוחד בלט באוזניי אלפרברוס 100% כותנה עם וורסים בועטים אחד-אחד. לא זכור שעשיתי סקיפ על טראק כלשהו, והאלבום עבר אצלי כבר קרוב ל-20 האזנות בטוח. זהו, אלה כל ההמלצות שיש לי, בעיקר כי אני לא שומע שום דבר אחר בשבועות האחרונים (מלבד Apocalypse 91 של פאבליק אנמי). תשיגו את כל אלה, ההיפ-הופ הישראלי does not get any better than this, לפחות נכון לעכשיו.
וולקן - מהלך ראשון לא יודע הרבה על וולקן חוץ מזה שהוא היה חבר בהרכב ההארדקור הירושלמי באנג לה דת', אבל אין שום צורך בהקדמה ל-EP הזה. אחרי ההאזנה כל אחד ייצא עם הרגשה שהוא מכיר את האדם מאחורי הקול הצרוד. ה-craft של וולקן מאוד אישי והוא יודע להציג את עצמו בפני המאזין באופן יצירתי ומעניין, וזו תכונה שלא הרבה אמנים יכולים להתגאות בה. מכאן מגיע גם החסרון היחיד בכל התקליט - האורחים מיותרים לגמרי. וולקן לא צריך אף אחד, הוא מספיק טוב כדי להחזיק בעצמו אלבום סולו שלם. המשת"פ המושלם בשבילו הוא DJ Dao שבכל טראק מעניק את הצליל והאווירה המתאימים על גבי ביטים כבדים ברובם. גם הוא ראוי להרחבה במילים, מאחר וההפקות שלו כאן הן אחד הדברים המפתיעים לטובה. דאו עושה עבודה מצוינת והנאמנות שלו להיפ-הופ ה"אמיתי" ניכרת. תזכרו לבדוק פרוייקטים שלו ושל אולפן המשולש בעתיד. יש כאן בסה"כ 7 שירים, שלושה מהם אתם יכולים לשמוע דרך המייספייס שלו - "נמאס" (מופיע גם במיקסטייפ של המשולש), "יודע" העצבני ו"העלייה". השיר שהכי אהבתי מסתתר ברצועה הרביעית - "משהו שלי". למרות שעברית זו לא שפת האם של וולקן, הכתיבה שלו מעולה, ולא אפחד לומר שהוא אחד הכותבים הכי טובים שיש היום בסצנה. אם כל החומרים האלה כבדים מדי בשבילכם, יש פה גם שיר זיונים נחמד. "לאט-לאט" בא בשתי גרסאות, האחת "עדינה" והשנייה כבדה יותר, שמיד הזכירה לי את האוס אוף פיין דוקא. בהחלט שווה 25 ש"ח. מקומות בהם ניתן להשיג את הדיסק שידועים לי: האוזן השלישית מול דיזנגוף סנטר (ת"א) חנות הבגדים Tha Switch בפינסקר 62 (ת"א) אולפן המשולש יוסף קארו 16 (ת"א) האוזן השלישית בקניון הכרמל (חיפה) באלאנס (ירושלים) מארקי פאנק & רוקי בי - שושנת הרוחות עוד המלצה ירושלמית. ה-EP הזה יצא בסביבות אוגוסט-ספטמבר של השנה שעברה, ורק בשבוע האחרון הזדמן לי לקנות אותו. תמיד היתה לי הסתייגות מרוקי בי ממעט החומרים שיצא לי לשמוע ממנו, בעיקר כי הוא נראה כמו פרסונה מוזרה לא במובן הטוב, אבל הסתבר לי שהוא דוקא אחלה אמסי. הכתיבה כאן לא ברמה של אל-פי אמנם, די פשוטה, אבל הוא מצליח לקלוע. מארקי פאנק הוא לדעתי אחד המפיקים הכי טובים בארץ, אם לא הכי טוב בתחום. כל המיני-אלבום הזה בנוי בשלמותו על ההפקות המעולות שלו, אבל רוקי בי מוסיף הרבה גם הוא, במיוחד ב"קרקס" (השיר הכי טוב כאן) שפותח את האלבום וב"מהפכה". ההאזנה היא רצופה, 22 דקות זה לא ביג דיל כשיש מוזיקה טובה לאורך כל התקליט, עם קטעים אינסטרומנטליים מעולים של מארקי בין לבין. חבל שאין ריליסים כאלה לעיתים תכופות יותר, מקווה שאגיטפופ יגבירו קצת את ההילוך השנה. לא יודע באילו חנויות הוא זמין, אבל הוא ישנו באוזן השלישית בת"א. ביקורת קצרה בעכבר העיר. פרברים רפוג'יז - ראפרריום כבר המלצתי לפני כשבוע, אבל עכשיו אחרי הרבה מאוד האזנות, יש להמלצה הזאת בסיס קצת יותר מוצק. נכון שהוא רק יצא, אבל הוא לא מקבל את תשומת הלב המגיעה לו! אלבום מצוין, יהיה אחד הטובים בסיכום השנה ללא ספק. ההפקות פשוט מעולות, ואני לא חושב שהקהל מעריך כראוי עד כמה הן חדשניות ומקוריות יחסית למוזיקה המקובעת שהתרגלנו לקבל מהאמנים המקומיים. אולי אתם לא צריכים לקחת ברצינות את ההומור הסאטירי של האמסיז, אבל הכישורים בהחלט שם. במיוחד בלט באוזניי אלפרברוס 100% כותנה עם וורסים בועטים אחד-אחד. לא זכור שעשיתי סקיפ על טראק כלשהו, והאלבום עבר אצלי כבר קרוב ל-20 האזנות בטוח. זהו, אלה כל ההמלצות שיש לי, בעיקר כי אני לא שומע שום דבר אחר בשבועות האחרונים (מלבד Apocalypse 91 של פאבליק אנמי). תשיגו את כל אלה, ההיפ-הופ הישראלי does not get any better than this, לפחות נכון לעכשיו.
והפרברים? - קניתי רק בחמישי האחרון, והאמת, בשמיעה ראשונה לא אהבתי. אולי בגלל שחרשתי שבוע לפני זה על מתוך הזוהמה וציפיתי למשהו דומה, ואולי בגלל המיעוט בעיברית באלבום, אבל אחרי שמיעה שניה-שלישית מוצלחת, הגעתי כבר לפחות ל9-10 שמיעות
