כמה הבהרות...

כמה הבהרות...../images/Emo166.gif

לגבי המפגש עם הוריי... אני יודעת שאני מגיבה לאט, אבל זה המצב כשאין לך אינטרנט... תשמעו: לא באתי פה להתריס , לא רציתי לעשות מהרגע החשוב הזה ויכוח ולא לעצבן אותם... בסה"כ רציתי להפגיש אותם עם החבר שלי. לגיטימי, לא? רחל ודרדסית: לא התכוונתי לעצבן אותם. (ואני מוכנה לגלות לך מי החתיכים, בתנאי שלא תסחבי לי את אחד מהם!) ספל: התרגשתי נורא ממה שכתבת: "את רוצה שהוריך יהיו רגישים אליך, יקבלו אותך כמו שאת, למרות הקושי והשנות, עשי את אותו מאמץ, שאת מבקשת מהם, להם. וזה אומר תהיי ריגשה אליהם. אליהם ממש. לא לדת שלהם או לדברים אחרים שהם מייצגים. לאיש הזה שהוא אבא שלך, ולאישה הזאת שהיא אימא שלך. תסתכלי להם בעינים ותקבלי אותם." ולקחתי לתשומת ליבי... ואחת שמצאה, כתבת משהו מדהים בעיני: "אני חושבת שאת צריכה להגיד להורייך תודה. על זה שהסכימו לבוא אלייך. בעיני זה נתפס כדרך שלהם להראות לך שהם מקבלים אותך, עם כל הכאב. בפעם הבאה שאת רואה אותם, על תשכחי להראות להם שאת אוהבת אותם. בעיני יש לך הורים מדהימים. וזה תופס לגבי כל אחד מההורים של אלה שכתבו כאן על הביקור של הוריהם. ההורים שלכם מוכנים לוותר על עקרונות שלכם על מנת להראות לכם שהם אוהבים אתכם. זה הרבה מאוד, ולא הרבה הורים מוכנים לעשות את זה. תעריכו את זה ותראו להם שאתם מעריכים אותם." אז אמרתי להם. ואין לך מושג עד כמה הם התרגשו... תודה לך, הארת את עיניי. קוצץ בנטיעות: לגבי חדש מהחברות שלי- אין. פשוט אני מנסה למחול ולסלוח ולהמשיך...
 

דּרדסית

New member
מבטיחה!!!../images/Emo8.gif../images/Emo24.gif

ואם מדברים על הורים, אז גם אני סיפרתי להורים שלי על מה שקורה איתי, מאד לאט מאד בעדינות, לא אמרתי "אני מחללת" "אני לא מאמינה" רק אמרתי "אני מבולבלת" "אין לי בעיה לחלל" כמובן התגובה היתה, זה משבר, זה יעבור לך. אבל יחסית הופתעתי לראות שהם לא לקחו את זה כל כך קשה. שיגיע רגע של שינויים דרסטיים, אני בטוחה שזה יהיה אז קשה, קשה מאד. ולזה אני עדין לא מכונה. דרדסית, לוקחת את הזמן שלה.
 

R a c h e

New member
גם אני עדיין מהלכת בין הטיפות

ואין דין הורייך כהורי, אני מניחה שיש דור בינהם ויותר מחצי דור בינינו. בסה"כ הביקור שסיפרת עליו היה נראה לי חיובי מאוד, וגם אם היה בו כאב, טוב שהוא התקיים. אני באופן אישי עדיין לא מצאתי את הדרך להגיד כל דבר, ויכול להיות שזה קשור הרבה גם לאישיות שלי. ההורים שלי הגיעו אלי, לעיר החטאים ליום ההולדת שלי (העברי), אני, כמובן, התרגשתי מאוד מהמחווה, טיילתי איתם בעיר, כמו תיירים ודי שמחתי שלא היה מה ואת מי להסתיר........ (אני מניחה שאם היה לי חבר בבית אבא שלי לא היה בא, כפי שהוא לא הגיע לבית של חנה וליאור עד שהם התחתנו.....)
 
למעלה