כמה בורות במערכת

[בית עמי טל1]

כמה בורות במערכת

דיברתי עם יועצת של תלמידה שלי. לגבי הטיפול בהפרעת הקשב. הסברתי לה שהילדה החלה תהליך אימוני והדרכת הורים והתגובה הייתה. אימון יופי ומה עם טיפול תרופתי, הסברתי לה על המחקרים ועל העובדה שהטיפול התרופתי חשוב אבל לא עומד בפני עצמו. היא הייתה מופתעת יש המון חוסרי ידע , למרות שמדובר ביועצת מעולה ומדהימה עם המון רצון.

 

[דנידין173]

לצערי כ"כ מוכר, כ"כ הרבה בורות בתחום. בורות

שלצערנו באה על גב ילדינו. כמה אנחנו עושים ומשקיעים ובית ספר בא ואפשר לומר לפחות במקרה שלי הורס. טיפת אמפטיה , עידוד כלום ושום דבר.

 

[בית עמי טל1]

מערכת יחסים לא פשוטה

בית ספר, הורים, ילד. אבל בדו שיח ובדיאלוג אפשר לשנות דברים. וההבנה של היועצת לאחר השיחה איתי מצביעה על כך.
צריך לבוא לבית הספר מוכנים עם ידע ולדעת מה אפשר ומה אי אפשר וכמובן להיות פתוחים לדיאלוג. בסופו של דבר גם בית הספר וגם ההורים רוצים בטובת הילד. ההורים באים ממקום מאוד רגשי, ובית הספר עם הקשיים האובייקטיבים. הדיאלוג יאפשר לכל צד להסתכל על הצד השני

 

[דוריתקליין1]

הקשר עם בית הספר

כאמא לילדה קשב ולקויית קשב בעצמי
שלומדת חנמ
לביס אין מספיק ידע ומשאבים לטפל בילדים שלנו
רוב המורים באו מחינוך רגיל שלא מבינים שום וחצי כלום
לא מרצון הם לא למדו ולא כל כך מבינים את הקשיים ולמה הילד מתנהג ככה?
איך מתנהל ילד עם הפרעת קשב, קושי רגשי וכל מה שמתלווה
מניסיוני צריך לבוא עם איש מקצוע וליצור מערכת יחסים שתבוא לקראת הילד
לכן איש מקצוע יודע לומר את הדברים יפה ובצורה שתתן
מוטיבציה לבית הספר לשתף פעולה
אנחנו הגענו לשיתוף פעולה מאוד פורה וביהס מאוד דואג לילדה
בהצלחה

 

[יעל ויסוצקי]

כמה חשוב שההורים באים עם ידע!

כמה כח היה לך לשנות דעות ועמדות ! וזאת רק בזכות שאת מכירה את הילדה שלך, שאת מכירה את הפרעת הקשב שלה, שאת יודעת מהי הגישה הטיפולית המתאימה לה.
זה המסר שאני כל הזמן מעבירה להורים- תהיו אתם המומחים לילדים שלכם, תכירו את הפרעת הקשב שלהם, תקראו, תלכו להרצאות, להדרכות, תבואו ממקום של ידע וכך תצליחו לעזור לילדים שלכם במסגרות השונות, בהן הם נתקלים פעמים רבות במבוגרים עם עמדות ודעות מסוגים שונים, לא תמיד עם רקע מקצועי מתאים ולעתים גם עם ניסיון חיים מסויים משל עצמם, שממנו הם משליכים על ילדים אחרים.

 

[דוריתקליין1]

תודה יעל אבל לא כל ההורים מסוגלים להיות שם

בתור סטודנטית לחנוך מיוחד יש הורים שלא יכולים להכיל את הקשיים של הילד
יש הורים שלא יכולים להבין שזה לא האגו שלהם וכך לא יעזרו לילד
ויש הורים שמנסים לתקן אותו ולוחצים אותו עוד יותר וגורמים נזק נפשי
לא כל הורה יכול להיות שם וחבל
בתי הספר הרגילים אין להם מספיק כוח אדם ולא כוח אדם מיומן
אני הייתי שנים תום בוי ועצלנית ועוד כל מיני עד שהבראתי מהשריטה
והבנתי שעם הפרעת הקשב אני יותר יצירתית ויוזמת ויותר אני וללמוד לחבק את עצמך
לקחו הרבה שנים של תסכולים
אני נשבעתי אני יחסוך את זה לילדי ויש לי שנים עם הפרעת קשב ילד בן 17 שלא קל לו בבגרויות
וילדה בת 10 והשעות שאני בילתי בבתי הספר שלהם כסא כבוד יש ל י אצל המנהלת

אני מאחלת לכל הורה לקבל כוח וסבלנות ונחישות כמוני
אבל בשטח המצב מאוד לא כזה לצערי.
איפה המדינה שיקים גוף שירכז את כל הטיפול בילדים האלה
אני עברתי המון מטפלים ומאבחנים ורופאים נוירולוגים ופסיכארים ומאמנים ומורים מתקנים
כמו קופת חולים עד גיל 9 גוף שירכז את הטיפול עד הצבא
ויחסוך להורים ריצות וכסף וכאב לב והילדים יהיו יותר מטופלים
אני עשיתי כל כך הרבה טעויות בדרך אם היה משהו שימקד היה הרבה יותר טוב לילדים האלה

 

[בית עמי טל1]

במקרה הזה לא ילדה שלי

אלאשליאור ילדה שאני עובדת איתה.

 

[עדו בן צבי]

כל זמן שאת מחדשת לה והיא מוכנה להקשיב, מילא.

לא חסרים גם אלה שלא מוכנים להקשיב ולא מקבלים שום רעיון שהם לא זוכרים מלימודיהם שלהם ולא מתעדכנים. יש מי שלא יודע ויש מי שלא מוכן ללמוד.

 

[בית עמי טל1]

במקרה הזה באמת הייתה מוכנה לשמוע

מבחינתילשמוע מבחינתי אני אוהבת ליצור את השינוי

 

[דוריתקליין1]

בקיצור צריך הרבה מזל למין להוולד