כמהההה נשמה יש בו
הוא זקן יליד 38-42 הוא לא זוכר בדיוק,שהוא קיבל אזרחות ישראלית נתנו לו תאריך לידה 1942.
הוא "מצונן כרוני",כן מנוזל תמידי,כך הוא היה מיום היוולדו ,הוא ראה מדבריות,שלגים,הרים,נלחם בגרמנים,גירש תורכים,נלחם על הקמת ארץ ישראל,
מדי פעם אני תופס שיחה אישית איתו,והוא עונה לי בחום ואהבה,הוא עונה תמיד בצלילות במשפט ראשון שיוצא ממנו,לפעמים הוא נותן אנחה קלה לפני שהוא מוציא את המשפט הראשון שלו,הוא נלקח לפעמים לתצוגות לצורכי התרמה כתפאורה מושלמת .אצלי במחשב ישנה תזכורת "לדבר איתו" כל 3 חודשים,אני לא תמיד עושה זאת, אני ממש בוגדן.וגם אחרי שנה שאני "פותח שיחה איתו הוא בשלו :" נותן אנחה קלה לפני שהוא מוציא את המשפט הראשון שלו"
מידי שנה אני מקבל הודעה ותזכורת מהרשויות שיש לו יום הולדת(טסט)
למי שלא הבין מדובר באופנוע שלי הbsa m20 1942
כמו בכול שנה אני יודע שאני חייב לדבר איתו אחרת איזה פקיד במשרד התחבורה יליד שנות השמונים עלול להורידו מהכביש עקב חוסר ביצוע טסט.
היום ניגשתי אל האופנוע אני מוריד את הכיסוי פותח את מיכל השמן-מיכל השמן ריק(מנוזל תמידי)מוסיף קצת,בודק אויר,מחבר את המצבר,פותח את ברז הדלק,מציף קצת את הקרבוראטור,לוחץ "אפקומפרשיין"נותן בקיק כמה סיבובי מנוע מבלי להניעו על מנת שיסתובב והוא מיד מוציא אנחה קלה.משחרר את האפקומפרישיין והוא מתחיל לנגן....פאף פאף פאף,מנגינה עם נשמה,צליל אגזוז שאין דומה לו, ואני נרגש ומתמלא חום ואהבה עליו.
רעש האגזוז -הוא צליל שכאשר אני נוסע איתו ורק מתקרב למקומות ציבוריים מיד לכמה זקנים מזדגגות העיניים-כן האופנוע שלי או שדומה לו -היה פעם אהבת חייהם ,והם נזכרים בצעירותם ומיד מספרים לי זיכרונות .
בכול נסיעה שלי על האופנוע תמיד יש מפגש עם מי שהוא שהיה לו אופנוע שכזה, או סקרן מתלהב ,תמיד אני מקבל תגובות.כאשר אני פוגש בחור צעיר שניגש עליי שלא מבין, הוא אומר-"זה אופנוע גרמני נאצי" אני מגלה הבנה שהבחור הושפע מהסרטים וזה בסדר , והאופנועים דומים,רק שלי היה בצד הטוב של המלחמה.
אין יום שבוא לא מדברים מלחמה,או נזכרים במלחמה
מי ייתן וכולם ידברו אהבה .
אילן
האופנוע שלי שוחזר חזרה לדגם הצבאי הבריטי המקורי
הוא זקן יליד 38-42 הוא לא זוכר בדיוק,שהוא קיבל אזרחות ישראלית נתנו לו תאריך לידה 1942.
הוא "מצונן כרוני",כן מנוזל תמידי,כך הוא היה מיום היוולדו ,הוא ראה מדבריות,שלגים,הרים,נלחם בגרמנים,גירש תורכים,נלחם על הקמת ארץ ישראל,
מדי פעם אני תופס שיחה אישית איתו,והוא עונה לי בחום ואהבה,הוא עונה תמיד בצלילות במשפט ראשון שיוצא ממנו,לפעמים הוא נותן אנחה קלה לפני שהוא מוציא את המשפט הראשון שלו,הוא נלקח לפעמים לתצוגות לצורכי התרמה כתפאורה מושלמת .אצלי במחשב ישנה תזכורת "לדבר איתו" כל 3 חודשים,אני לא תמיד עושה זאת, אני ממש בוגדן.וגם אחרי שנה שאני "פותח שיחה איתו הוא בשלו :" נותן אנחה קלה לפני שהוא מוציא את המשפט הראשון שלו"
מידי שנה אני מקבל הודעה ותזכורת מהרשויות שיש לו יום הולדת(טסט)
למי שלא הבין מדובר באופנוע שלי הbsa m20 1942
כמו בכול שנה אני יודע שאני חייב לדבר איתו אחרת איזה פקיד במשרד התחבורה יליד שנות השמונים עלול להורידו מהכביש עקב חוסר ביצוע טסט.
היום ניגשתי אל האופנוע אני מוריד את הכיסוי פותח את מיכל השמן-מיכל השמן ריק(מנוזל תמידי)מוסיף קצת,בודק אויר,מחבר את המצבר,פותח את ברז הדלק,מציף קצת את הקרבוראטור,לוחץ "אפקומפרשיין"נותן בקיק כמה סיבובי מנוע מבלי להניעו על מנת שיסתובב והוא מיד מוציא אנחה קלה.משחרר את האפקומפרישיין והוא מתחיל לנגן....פאף פאף פאף,מנגינה עם נשמה,צליל אגזוז שאין דומה לו, ואני נרגש ומתמלא חום ואהבה עליו.
רעש האגזוז -הוא צליל שכאשר אני נוסע איתו ורק מתקרב למקומות ציבוריים מיד לכמה זקנים מזדגגות העיניים-כן האופנוע שלי או שדומה לו -היה פעם אהבת חייהם ,והם נזכרים בצעירותם ומיד מספרים לי זיכרונות .
בכול נסיעה שלי על האופנוע תמיד יש מפגש עם מי שהוא שהיה לו אופנוע שכזה, או סקרן מתלהב ,תמיד אני מקבל תגובות.כאשר אני פוגש בחור צעיר שניגש עליי שלא מבין, הוא אומר-"זה אופנוע גרמני נאצי" אני מגלה הבנה שהבחור הושפע מהסרטים וזה בסדר , והאופנועים דומים,רק שלי היה בצד הטוב של המלחמה.
אין יום שבוא לא מדברים מלחמה,או נזכרים במלחמה
מי ייתן וכולם ידברו אהבה .
אילן
האופנוע שלי שוחזר חזרה לדגם הצבאי הבריטי המקורי
