כל שניה נחשבת - קראתי ונהניתי
לרגל הטור דה פראנס רכשתי את ספרו החדש של ארמסטרונג. בהחלט, עליית מדרגה מבחינת תרגום ובעיקר תרגום המונחים המקצועיים לעומת המהדורה הראשונה של חזרה לחיים. (יאיר - קבל ח"ח) פה ושם זיהיתי כמה "החלקות" תרגומיות ו/או מילוליות אך ניתן לסופרן על חצי כף יד אחת. חוצמזה, הספר הרבה יותר פילוסופי מהראשון, גדוש בתובנות (אם כי לא עמוקות מדי) ומדבר יותר על החיים, התמודדויות, אכזבות ורגשות. ארמסטרונג פושט את חליפת הסופרמן שלו בפני קוראיו ומציג את עצמו חשוף ואנושי כמו כולנו, אדם רגיל עם ילדים, משברים ומצבי רוח שפשוט ניחן במתת אלוה (פיזית ומנטלית) שהביאה לנצחונו בתחרות הספורט הקשה בעולם המשפט שאהבתי ושדיבר אליי יותר מכל היה: "אני אדם רוחני הנעדר את אוצר המילים הדרוש לכך" - כך ארמסטרונג מעיד על עצמו. קניתי אתמול, סיימתי היום. מומלץ כספר פולחן לרוכבי האופניים באשר הם.
לרגל הטור דה פראנס רכשתי את ספרו החדש של ארמסטרונג. בהחלט, עליית מדרגה מבחינת תרגום ובעיקר תרגום המונחים המקצועיים לעומת המהדורה הראשונה של חזרה לחיים. (יאיר - קבל ח"ח) פה ושם זיהיתי כמה "החלקות" תרגומיות ו/או מילוליות אך ניתן לסופרן על חצי כף יד אחת. חוצמזה, הספר הרבה יותר פילוסופי מהראשון, גדוש בתובנות (אם כי לא עמוקות מדי) ומדבר יותר על החיים, התמודדויות, אכזבות ורגשות. ארמסטרונג פושט את חליפת הסופרמן שלו בפני קוראיו ומציג את עצמו חשוף ואנושי כמו כולנו, אדם רגיל עם ילדים, משברים ומצבי רוח שפשוט ניחן במתת אלוה (פיזית ומנטלית) שהביאה לנצחונו בתחרות הספורט הקשה בעולם המשפט שאהבתי ושדיבר אליי יותר מכל היה: "אני אדם רוחני הנעדר את אוצר המילים הדרוש לכך" - כך ארמסטרונג מעיד על עצמו. קניתי אתמול, סיימתי היום. מומלץ כספר פולחן לרוכבי האופניים באשר הם.