כל שנה...

sidoni

New member
כל שנה...

שאני חיה אני משוכנעת יותר ויותר שהבזבוז של חיינו נמצא באהבה שלא נתנו, בכוחות שלא ניצלנו ,בחששנות האנוכית שאינה מוכנה לסכן דבר, ואשר,בהתחמקה מן הכאב , החמיצה גם את האושר .
 

yosef 30

New member
../images/Emo23.gif זה הרגע לאהוב ../images/Emo23.gif

היי סידונית
הכל בסדר מותק
מאוד יפה מה שכתבת, אך זה לא הסוף. איזה אהבה לא נתנו, מי יכול למדוד את כמות האהבה שצריך ונכון לתת
כוחות
אני חושב שאנו כל פעם מחדש שוכחים כוחות מסויימים ומגלים כוחות חדשים. ולכן אני רואה בזה תהליך של טרנספורמציה של כוחות המותאים לזמן ולתקופה. אם זיהית את "איבוד" האושר בגלל החששנות זה הזמן כפרה ע'ליק - לקחת תרמיל ולצאת לדרך חדשה, בלי חששות, בלי גבולות, פשוט לצאת אל המסע. האושר אינו תלוי בשום דבר, גם לא בהשגת הייעד אלא במסע עצמו, זהו האושר. באהבה ענקית יוסף.
 

sidoni

New member
הכוונה היא לא למה שלא ננתנו אלה למה שעוד..

לא ידענו שאנחנו יכולים לתת ....הכוונה היא למקומות הניסתרים שבליבינו לפינות האפלות שבדרכינו שמלאות באור אך העיניים עצומות ומפוקסות במקומות אחרים. הרצון להיתחמק מכאב הרצון ליברוח ממנו גורם לנו להעלם ולכך שיש מקום לאושר נקי....לפחות להתכונן לשם. והאמת שאהבה היא אין סופית ולא חשוב מה נותנים חשוב להיות שם על מנת לקבל זו הנתינה.. השהייה במצב אהבה . האושר תלוי בדבר אחד והוא "הדרך"...אליו.....
 

sidoni

New member
כשהערב יורד יש לצאת ולטייל עם ...

...כפפה.... מיטריה....מקל.... ואני נוסע לחודש וקצת לגלות, ליבדוק ולחפש את האהבה שבי הרי האהבה נמצאת בי בתוך תוכי היא יוצאת ממני כלפי מישהוא אבל היא בי..........נוסע לגלות מה קרה לי בשנים האחרונות...ואם לא יתאזן לי נראה לי שאני יצור מסע אחר ... מערבה מכאן ...כשהערב יורד יש לצאת ולטייל ......עם כפפה מטריה מקל.... אני ממש יתגעגע לכולכם........
 
למעלה