כל שנה מחדש

[אחר]

כל שנה מחדש../images/Emo16.gif

הסיפורים, המוזיקה, הצפירה, הטקסים העובדות ידועות, הסיפורים לא חדשים - אבל עדיין אותה תחושה של חוסר אמון כל שנה מחדש אני מתקשה להאמין כמה רוע יכול להכיל המין האנושי כל שנה מחדש אני תוהה האם באמת נשכיל לזכור ולא לשכוח כל שנה מחדש אני תוהה האם יתכן שמה שהיה יהיה שוב

 

[יוצא בשאלהניק]

../images/Emo45.gif אחר הוצאת לי המילים

בערב הקדשנו השיחת צאט יומי על השואה מנקודת ההיסטוריה

 

[מיכל25אב]

../images/Emo16.gifנזכור ולא נשכח!

את אחיי סבי ז"ל והוריו, את אחיות ואחי סבתי את הורי סבתי ז"ל את אח והורי סבי ז"ל בין ששת המליונים ה' יקום דמם!

 

[חי אדר]

לא תשכח

צריך לזכור לאן עשויי להגיע הרוע ולא לשכח זאת על מנת שאנו לא נעשה, זאת לאחרים ולא נדרוש את אובדנם. על דרך העיקרוןוגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים.

 

[MAYA20]

../images/Emo16.gif

אין מקום ל6 מליון נרות.

 

[מחפשת דרך]

אני מקנאה בך כל כך... ../images/Emo153.gif

(הפרצוף החיזרי נועד לסמל קנאה ירוקה) כי לי זה דהה קצת. אין לי כוח יותר לראות סרטים/ספרים/מאמרים על שואה. בשנה שעברה ישבתי וראיתי כל היום סרטי שואה, וכך גם בשנה קודם לכן. ואני לא מסוגלת יותר. לחלוטין. השנה, חוץ מלעמוד בצפירה ולחלום שאני פליטה מורעבת ומחפשת מקום מסתור, לא ממש הצלחתי לעמוד בזה. אולי זה דווקא בגלל עוצמת הרגשות?! ספר מומלץ ביותר למי שלא קרא: סלמנדרה של ק.צטניק. הספר הכי טוב שקראתי על השואה.