לא הבנת.
לפי הסיפור שהבאת, דתן ואבירם פיזרו בשבת על הבוקר, לפני שכולם התעוררו, מספיק מן למיליוני איש (רייצ' היתה נחמדה ועשתה הנחה ל2 מיליון איש, כשלמעשה לפי הסיפור היה לפחות 3 מיליון אם לא יותר). איך יתכן ששני אנשים בלבד יוכלו א) לאסוף מספיק מן לכזה מספר עצום של אנשים לפני השבת (ולשמור אותו בהחבא מבלי שאף אחד יראה..), ו-ב) לפזר אותו תוך מספר שעות בודדות? מדרשים זה נחמד, אבל להאמין בהם כאילו שהם באמת קרו זה אווילי.