כל מה שרציתי אחה"צ זה להזדכות על תפקידי כאמא

[arana1]

יפה,אז את משתפת אותה

ולא מנסה להכניס לה בראש שבבית רק ההורים מחליטים
וכל עוד עושים את זה כך אז גם הקבוע והמתוכנן מראש יכול להיות "רך"

כל ההבדל זה שעושים דברים ביחד
זה לא מקרי שהרבה אוטיסטים מתעבים היררכיה וסמכות
כי זה משבש להם מהותית את מה שמאפשר להם להבין את המציאות
שהוא גם המפתח לכישורי החיים האמיתיים שלהם
שמבוססים על הדדיות
דבר שאנשים נורמטיבים מתקשים מאוד להבין ולקיים

 

[שלומות0]

זו בדיוק הסיבה שאני

לא ממליצה ללכת להדרכת הורים, כי הדרכת הורים הכלל הראשון זה להציב לילד גבולות, והצבת גבולות אצלם זה לא דרך שיתוף פעולה,
אני לא הכרתי איש מקצוע שמלמד הורה להציב גבולות דרך שיתוף פעולה עם הילד.
איך הם ימליצו על שיתוף פעולה שכלל שני אצלם להוכיח לילד שאתה הוא ההורה ולא הוא.. ז.א. שאתה קובע ולא הילד!
ולמה לא להדריך את ההורה שגם לילד יש זכויות?

 

[arana1]

צודקת לחלוטין

וזו גם הסיבה שאני כותב כאן נגד הדברים האלה
ברוב המקרים ,אם לא ממש בכולם,אנשי המקצוע הם המכשלה הכי קשה לבריאות הילד והמשפחה

 

[שלומות0]

שממליצים על הדרכת הורים

זה בדיוק מה שרוצים להשיג, כי הדרכת הורים מיועדת דבר ראשון להציב גבולות על מנת שהילד יהיה ממושמע, במילים אחרות הדרכת הורים
שווה לאלף אותו!

 

[nirity1]

גיל שלוש וחצי זה הגיל לנסות את אבא ואמא...

 

[dina199]

אל תאמיני כל כך לפייסבוק

או לתמונות בכלל.
אף אחד לא יודע מה היה לפני או אחרי שצילמו את התמונות

.
כשילדים שלי היו קטנים, בשלב מסויים הפסקתי לתכנן ועשיתי דברים מהיום למחר. כי כל פעם שהיינו מתכננים משהו, הם היו תופסים איזו מחלה (ובמיוחד הבת הלא א"סית).
ובתמונות שיש לנו עם 'הילדים , אנחנו מהסוג המשפחה סופר מאושרת' שרואים בתמונות (ורק אני יודעת מה עבר עלינו

)

 

[TikvaBonneh]

נכון, זה ידוע על הפייסבוק

שאנשים משתדלים ליצור שם רושם שהכל אצלם מושלם.

 

[אמא של דפנה]

גם אצלנו זה ככה וכבר למדתי לא להודיע כלום

פשוט בבוקר כשהילדים רואים שאני מתארגנת על כריכים ושתייה הם כבר יודעים שיש פעילות רחוק מהבית
ןקצת קשה להם לתכנן מחלה מדקה מדקה.

גם אצלי אם נצלם את המשפחה זה ייראה כאחת המשפחות "הסופר מאושרת".
ולא תדעי מעולם מה היה לפני ואחרי ועד שהעמדתי את הילדים לצילום.
ואצלי הם מהסוג המאוד מתנגד לצילום משפחתי.

 

[נועהספרבר]

אולי אתם יכולים להעביר את הביקור לצהריים?

 

[אמא של נסיכונת]

מזדהה

נכון שכלפי חוץ רוב הבעיות שלנו נראות כאילו הם דומות לבעיות של הורים לילדים רגילים, אבל אני חושבת שלכולנו יש לפעמים את העקיצה המכאיבה הזו שאנחנו מתמודדים יותר מאחרים וגם לא תמיד זוכים לתמיכה או הבנה מהסביבה.

כנראה שהילדים שלנו צריכים שאנחנו גם נהפוך להורים מיוחדים. מגיע להם.

 

[abashel13]

הורה מיוחד לילד רגיל...

זה שהילד ASD זה לא תירוץ שיהיה לי יותר קשה מלאחרים... וגם לא תירוץ שיהיה לי קשה בכלל.

אני עושה את זה קל ושמח מבחירתי... מסלק ציפיות שיקרה כך או כך ועושה את זה בהווה קל ושמח.

א. זה עושה לי טוב.

ב. זה עושה טוב לילד

 

[הגשמתי חלום]

זה יעבור, עוד 10 ימים...

גם אני מכירה את הייאוש, כשהכל יוצא מהמסגרת. זה מבלבל הרבה ילדים, במיוחד ילדים שלנו...
לא אתן לך עיצות לא מקצועיות איך לעשות סדר בבלגן, רק אגיד שאני דווקא אוהבת את האפשרות "לחתוך כשזה נכנס לסחרור". זה אומר, כן לצאת, כן להעז, אבל לדעת שהדברים יכולים להסתבך. כשאין אפשרות לחתוך - זה קשה!

 

[nirity1]

לשכוח מהרעיון

שילדים אחרים לא עושים את המוות להורים בחופש הגדול.
בפייסבוק מעלים תמונות שרוצים. לא יעלו את התמונה של חמש דקות אחרי כשהאמא צורחת על הילד שלה כי הוא הרביץ לאחותו....
להמשיך לשנן את המנטרה של עוד שבוע וחצי....

 

[שלומות0]

לי הכי טוב

אין לי פייסבוק אז אני לא רואה
את המשפחות "המאושרות" האלו, שמפיצים באתר הזה בדיוק למה שהאתר הזה יועד, תמונות ועוד תמונות, ולהראות "עולם" שאיננו משקף את המציאות מתחת לתמונות