כל מה שרציתי אחה"צ זה להזדכות על תפקידי כאמא

בוחרת13

New member
כל מה שרציתי אחה"צ זה להזדכות על תפקידי כאמא

הילדון (בן 3.3) לא ישן צהרים. ידעתי שזה מתכון לסיוט.
היינו אצל הורי כבכל ערב שישי. התחיל להשתולל ודבר לא הרגיעו.
כל הזמן יודעת שמה שצריכה לעשות זה לתת לו לישון. לא יכלתי לאפשר זאת כי גם עבורי רוצה לילה שפוי.
בסוף הלכנו הביתה. כשאני זועמת עליו. נרדם מוקדם. תודה לאל שעשיתי "שולם" לפני שהשכבתי אותו.
ואז פתחתי הפייסבוק שלי. וכל התמונות של המשפחות המושלמות הללו.
שעל פניו להם החופש כ"כ פשוט. יש זרימה. יש כ"כ מעט דברים שצריך לקחת אותם בחשבון.
רוצה לא לפחד מימי החופש ומהתוכניות שקבעתי. נמאס לי לחתוך כל פעם שזה נכנס לסחרור. ומסרבת לוותר יציאה החוצה לעולם.
הילדון שלי שהוא מהמם ביותר נעשה לי קשה איתו יותר ויותר
 

TikvaBonneh

New member
את עוברת תקופה קשה

וצריכה אויר לעצמך.
צאי לחופש בלי הילד. מגיע לך להנות ומגיעה לילד שלך לקבל בחזרה אמא שמילאה מצברים.
 

מרב געש

New member
תתפלאי....

הרבה הורים לבני שלוש שלא בספקטרום חווים חוויה דומה מאוד לשלך........לא רוצים לתת לילד לישון ביום כדי שילך לישון בשעה שפויה בערב..........ואז הילד הפוך מוקדם, ו..... בדיוק כמו אצלכם.
לא הכל בגלל ה"תואר"........
ולהיות אמא זה תמיד מתסכל, אותנו יותר אבל לכל האמהות הרגילות יש גם תסכול, ולא מעט.
אין משפחות מושלמות. יש תמונות מוצלחות...........
גם אני בזמנו פחדתי מהחופש הגדול, אבל הרבה הורים חורקים שיניים - החופש הזה ארוך, חם ומתסכל.
יחי ה27 באוגוסט !
 
משום מה השנה אני מאוד מחכה לתאריך הזה

אצלנו היא בת 12.5 ומוציאה אותי מדעתי.

אז הנה תראי לא רק ילדי גיל 3 הם כאלה גם מעל זה.

ואני באמת בגיל הזה יצאתי איתם המון החוצה לגינה, לים, לבריכה, כל מקום שהיה אפשר להוציא אנרגיות והרבה
ולחזור הביתה רק כשהן נופלות מהרגליים וזה ישר למקלחת לאוכל ולמיטה. אם תפסנו בזמן אז היה לנו ערב מושלם.
 

בוחרת13

New member
אז זהו שגם ים ובריכה זה לא קל...

יודעת שגם עם ילדים "רגילים" לא קל בחופש.
אבל אצלי מרגישה תהליך של כמה חודשים שהוא הופך לא פשוט. עקשן. דווקאי.
כן אולי קשור בגיל, אבל היעדר הגבולות האלה והצורך להתעמת על כ"כ הרבה דברים גומר אותי בהווה ומכניס אותי לסרטי אימים על העתיד....
 

TikvaBonneh

New member
העדר גבולות

אכן, העדר גבולות הוא מסוכן, ויכול להגמר רע מאוד

אתם זקוקים להדרכת הורים כדי ללמוד להציב גבולות.
 
התאוריה שלי שילדינו עושים הכל בעוצמה גבוהה!

כן, הכל לפי הגיל, כן, תואם ציפיות. אבל ח-ז-ק

מה שאני רואה אצלינו - זה עובר עם הגיל, הילדון שלי גם היה מאד עקשן, "לא ממושמע", ההתנהלות איתו היתה קשה מאד. ועם הגיל זה נרגע, הוא התבגר (8
)
ולעכשיו, כן, שוב
, אין לי הרבה מה להוסיף, רק כח ואהבה
 

dina199

New member
"גיל שנתיים הנורא "

כל הילדים מפתחים עצמאות בגיל הזה , וזה כולל להתנגד להורים.
ההתנגדות היא דווקא ל'קיום גבולות' (וזה מה מעייף את ההורים) , ולא להעדר שלהם..
המלחמה היא כדי שהילד ייכנס לגבולות ' ויהיה 'ממושמע'.
אבל האם המטרה העיקרית בחיים זה להפוך את הילד ל ממושמע ?
 

TikvaBonneh

New member
להפוך ילד לממושמע?

זה אולי מטרה של הורים, בטח לא של הילד.
המלחמות קורות כי הילד בודק גבולות. ככל שההורים יותר ברורים ועקביים, הבדיקה תיגמר יותר מהר, לטובת כל הצדדים.
אם כשהילד בודק את הגבולות כל פעם הוא מקבל תשובה שונה, הוא ימשיך לבדוק (פעם:"אתה צריך לישון במיטה שלך", פעם:"מותר לישון במיטה של ההורים", פעם:"בשמונה צריך להיות במיטה", פעם:" אפשר להשאר ער עד עשר", וכן הלאה)
 

dina199

New member
ברור שהילד בודק


זה תפקידו בחיים.
ההורים הם שמתלוננים על תשישות וחוששים שזה מחמיר בקו ישר , שבגיל 5 , 7 , 9 זה יהיה יותר גרוע .
אז החדשות הן - זה לא קו ישר
 

arana1

New member
ממש לא

נוקשות לא מהווה את הפתרון לכל השאלות בחיים
להפך
היא חלק מהבעייה
גבולות גמישים מאפשרים לילדים,ולאנשים בוגרים,התנהלות עניינית ורגישה יותר
להזכירך, משפחה זה לא צבא,או לפחות לא אמורה להתנהל כמו צבא

לפעמים הילד קצת מפוחד או אולי מעט חולה אז הוא רוצה להיות במיטה של ההורה ולפעמים הילד מרגיש דווקא הכי ער ונמרץ בשמונה
כשנענים בגמישות לצרכים כאלה אז כל העניין של המלחמה מתמדת על הגבולות
שזה העניין הכי מתשיש,וגם הכי מזיק,דועך מעצמו,גם כי הילד יודע שמרגישים אותו ולא הכל שרירותי
אדם זה לא שעון
לפעמים בא לו לישון מוקדם ולפעמים מאוחר
הענות לצרכיו הטבעים תהפוך אותו לבריא יותר ולכזה שלא עושה עניין ממה שלא אמור להיות עניין
מיקום וזמן השינה

הצבת גבולות נוקשה תביא ליצירת ילד נוקשה,לא גמיש,שלא מסוגל להסתדר במקומות שבהם צריך תגובות גמישות וערות ורגישות לסביבה
כי הילד מחכה את הוריו
ומתפתח בסביבה שבה אין שום קשר בין מה שהוא מרגיש וחושב לבין מה שקורה
 

TikvaBonneh

New member
אצלנו זה הפוך

אנחנו משפחה מאוד זורמת וגמישה, וזה ממש שיגע את הילד שלי. הוא זקוק לסדר יום קבוע אחרת הוא מתחרפן. הרבה יותר נוח לי לזרום, אבל אני מתחשבת בצורך שלו בקביעות.
 

arana1

New member
"קביעות" מהווה שאלה הרבה יותר פתוחה משנדה

ברור שבמצב של בלגן שבה כולם הולכים לאיבוד ואף אחד לא שם לא לכלום אין ברירה אלא לנסות להבטיח שלפחות ישמר איזה שהוא סדר יום נוקשה(זה גם מה שמחזיק את החברה הנורמטיבית)
אבל קביעות אמיתית ממש לא קשורה לנוקשות
בדיוק להפך
היא פשוט מבטיחה קביעות ביכולת להענות גמישה
וזה לא דבר שתלוי בסדר יום בכלל

גם לפי העדויות שלך אז הילד לא עומד טוב בתסכולים ומייד מתפרק
לדעתי זו תגובה על תלות בנוקשות
 

TikvaBonneh

New member
היכולת שלנו להענות מוגבלת

לפעמים אני מותשת בערב ולא יהיה לי כוח לעזור לו להתארגן לשינה בשעה מאוחרת. לפעמים אני צריכה להיות פנויה לילד אחר.
 

arana1

New member
ברור

אלא שכ"מנתחי התנהגות" חשוב לנסות לזהות את הסיבות והתבניות שעומדות מאחורי הדברים
גם אם אובייקטיבית איננו מסוגלים לקיים פתרונות מיטבים כרגע עדיין יש טעם בנסיון לזהותם כהלכה
ולו רק לשם האוריינטציה והכיוון וגם כדי שלא ניכשל בטפילת אשמה על מי ומה שלא ראוי לה
 

שלומות0

New member
אני אתן לך דוגמא

אני קובעות התארגנות לשינה בכתב ביחד, היא כותבת את כל מה שהיא תעשה לפני השנה, היא קובעת לעצמה את שעת השינה וזו שעה מאוד נוחה לכל המשפחה,
והיא עומדת בכל הכללים המשותפים שתכננו לפני השינה,,
אני חייבת לציין שגם אצלנו היה קשה בעבר, אבל מאז שעברנו לשיטה הכתובה הכל השתנה לטובה.
 

TikvaBonneh

New member
גם אצלנו סיפור חברתי פתר את הבעיה

הוא לא יודע לקרוא אז זה ספר תמונות שמפרט את כל המהלך : ארוחת ערב, מקלחת, פיגמה...
 

שלומות0

New member
זה גיל קטן

אני אתן דוגמא לגיל בוגר יותר, עכשיו חופשה
היא רצתה לקנות ביגוד והנעלה, תכשיטים, עשיתי לה שיעור קטן בכלכלה מדוע חשוב להיות מחושבים בכסף
היא הבינה את זה והסכימה לא לחרוג מהתקציב שיועד לזה, והדברים מסוכמים ומתכוננים בכתב,
כל חנות שהיא תבקר בה נכתבת כל פרט לפרט..
והכל על הכתב גבולות בטעם של שיתוף פעולה לא בקשה.
 

שלומות0

New member
הצבת גבולות נוקשה

ממש לא דומה לסדר יום קבוע, לדעתי מדובר בשני דברים שונים לגמרי, סדר יום קבוע חשוב מאוד ילדים שלנו, בגילים הקטנים ההורה מתכנן לילד כי הוא עדין לא יודע לתכנן לעצמו,
בגיל גבוה יותר צריך לתכנן את סדר היום יחד עם הילד וזה מאוד שונה כמו הצבת גבולות נוקשה!
אצל הבת שלי כל דבר הכי קטן שיש זה לפי תוכנית קבועה מראש שאני קובעת בשיתוף איתה, מאוד חשוב לתכנן מראש כל פרט לפרטי פרטים אבל יחד איתה!
 
למעלה