אשה במבוכה
New member
כל כך קשה לי
בעלי ואני לא מסתדרים. ובעצם אף פעם לא כל כך הסתדרנו, אף פעם גם לא אהבנו כנראה יותר מידי. אף פעם לא היינו חברים בנישואים שלנו, כמעט ולא יוצאים לבלות יחדיו - רק הוא ואני, מתווכחים המון, אין לו בעיה להתווכח איתי ליד הילדים. נכון להיום, מצב על הפנים, כבר במשך חודש. והילדים, בוודאי מרגישים במתח הזה שקיים בינינו. הקטנים פחות. הגדולה מאד. מאד מפריע לה המצב. היא כל הזמן באה אלי בטענות בעניין הזה. רק אלי, אליו בכלל לא. וגם כואב לי הלב עליה, שהיא סובלת ועצובה מכך, וגם קשה לי להתמודד עם המבטים המאשימים שלה, ועם הטענות שלה כלפיי. יודעת שצריכה להיפרד ממנו - להתגרש, אבל אני טיפוס לא כל כך כריזמטי, ולא ממהרת לקחת דברים בידיים, קשה לי עם שינויים. ויודעת שהמצב הזה ממש לא טוב. לא לי, לא לבעלי, וגם לא לילדים. יודעת גם שהוא לא כל כך בקלות יסכים להתגרש. שיעשה בעיות. זהו הסיפור. וכל כך עצוב לי היום. בעיקר בגלל הילדה. תודה על ההקשבה.
בעלי ואני לא מסתדרים. ובעצם אף פעם לא כל כך הסתדרנו, אף פעם גם לא אהבנו כנראה יותר מידי. אף פעם לא היינו חברים בנישואים שלנו, כמעט ולא יוצאים לבלות יחדיו - רק הוא ואני, מתווכחים המון, אין לו בעיה להתווכח איתי ליד הילדים. נכון להיום, מצב על הפנים, כבר במשך חודש. והילדים, בוודאי מרגישים במתח הזה שקיים בינינו. הקטנים פחות. הגדולה מאד. מאד מפריע לה המצב. היא כל הזמן באה אלי בטענות בעניין הזה. רק אלי, אליו בכלל לא. וגם כואב לי הלב עליה, שהיא סובלת ועצובה מכך, וגם קשה לי להתמודד עם המבטים המאשימים שלה, ועם הטענות שלה כלפיי. יודעת שצריכה להיפרד ממנו - להתגרש, אבל אני טיפוס לא כל כך כריזמטי, ולא ממהרת לקחת דברים בידיים, קשה לי עם שינויים. ויודעת שהמצב הזה ממש לא טוב. לא לי, לא לבעלי, וגם לא לילדים. יודעת גם שהוא לא כל כך בקלות יסכים להתגרש. שיעשה בעיות. זהו הסיפור. וכל כך עצוב לי היום. בעיקר בגלל הילדה. תודה על ההקשבה.