כל כך קל..

[s h i r a n 2 0]

כל כך קל..

כל כך קל לכעוס. כל כך קל לשנוא. כל כך קל להאשים. כל כך קל לבחור לעצמינו אוביקט עליו נטיל את כל מגרעותינו.. כל כך קל לשקוע. כל כך קל לבחור בדרך הקלה. כל כך קל לדחות דברים. כל כך קל לחלום.כל כך קל לישון. כל כך קל להאחוז בפנטזיות ילדותיות ולא בחיים. כל כך קל להתמכר. כל כך קל להעדיף סקס על פני אהבה. כל כך קל להעדיף מגע כשלעצמו על פני מגע של נשמה. כל כך קל לבחור בדרך הקלה..

 

[hilabarak]

נכון, בסוף מגלים ש"זול" עולה ביוקר

שהכעסים שלנו בגיל ה20 לא מאפשרים לצור מערכת יחסים בוגרת בשנות ה30. והבעיות שדחינו בשנות ה30 הן הבסיס למשבר גיל ה40 ולחלק מהמחלות של גיל 50. ובכלל כשלא בונים משהו מהבסיס, אלא מנסים לפתור בעיות כשהם קורות, אז קשה לו להחזיק מעמד. אבל כנראה שאני טועה, רוב האנשים לא מגלים בסוף ש"זול" עולה ביוקר. הרי מי יכול להוכיח את הקשר בין הדברים. רוב האנשים אפילו בגיל 50 או 60 עדיין מאשימים את בן הזוג בבעיות, או את העולם המערבי בקשרים הלא יציבים בחייהם. ואם הילד שלהם הפך לאדם חצוף ועצל שמנצל אותם, הם עדיין יאשימו אותו בדיוק כפי שבגיל 30 האשימו את המורה והגננת. כנראה שאדם שנוטה לטמון את ראשו בחול בגיל 20 ייטה לעשות זאת גם בגיל 30 ו40 ו50, רק הסיפורים שלו יתחלפו, אבל עדיין הוא יתנהג כפי ששירן תיארה יפה.

 

[בדיחהקוסמית]

../images/Emo45.gif

 

[N E T A 2005]

כלכך קל להאחז

בפנטזיות ילדותיות ולא בחיים.. איזה משפט טוב סחטיין שירן. מה שאני מבינה עכשיו שדרוש לא פחות אומץ להתמודד עם החיים כמו שהם עם כל הפרדוקסים והחוסר הגיון,ולדעת להשלים עם זה ככה ועדיין למצוא איפה טוב. אהבתי!

 

[שושנה חביב]

מסכימה עם כל מילה

 

[hilabarak]

אני רוצה לחדד משהו קטן בנוגע לראייה

מציאותית. לדעתי אין בחיים "פרדקוסים", יש "חוסר הבנה שלנו" וזה הבדל גדול. אם ננסה להסביר לילד בן 8 מדוע הוריו מתגרשים, הוא יראה בזה פרדוקס. אנשים חיים ביחד שנים מנסים לבנות משפחה מגדלים ילדים ובסוף מתייאשים ומפרקים את החבילה. זה לא ברור לו. אם נסביר לאדם מבוגר ופתוח שאולי הם לא התאימו והגיעו ממקומות שאי אפשר לגשר עליהם ורוצים דברים שונים מהחיים. וזה בכלל נס שהם הצליחו להישאר 10 שנים ביחד, הוא יבן. הוא לא יראה פרדוקס. הוא ידע שלפעמים בחור צעיר בוחר בחירות שהוא לא יכול לממש 10 שנים אחרי זה. כי הוא לא היה מספיק מנוסה. אותו פרדוקס לילד בן ה8 הוא משהו מאוד מובן לאדם פתוח ומבוגר. לכן אין טעם ל"היכנע לפרדוקסים" של החיים ו"לחפש את הטוב בהם". כדאי לדעתי לנסות להבין יותר ואז הפרדוקס נעלם בבסיס.

 

[N E T A 2005]

תראה,

בכל זאת יש כמה דברים לא ברורים בחיים...

 

[hilabarak]

לי ולך ואולי לכל אדם שחי כיום

על פני כדור הארץ, אבל זה לא אומר שהם לא "ברורים נקודה, סוף פסוק". שנייה לפני שאיינשטיין פרסם את התיזה שלו, תורת היחסות היתה משהו לא ברור. לדעתי הרבה מאוד לא היה ברור לפיסיקאים שנייה לפני הפרסום, שנייה אחרי שהם קראו את התיזה בטח נפתרו אלפי שאלות ואלפי מחקרים תקועים או שגויים הצליחו להתקדם כי הגיע נקודת מבט חדשה. לפעמים בשביל נקודת מבט חדשה מחכים לאיינשטיין או בודהא או הדאלי למה ולפעמים מספיק חקר עצמי שלך, שעוזר רק לך. יש אנשים שנרפאו ממחלות כרוניות אחרי 25 שנה לא כי הם הפכו לאיינשטיין פתאום, אלא כי הם פרצו דרך אישית שלהם ודברים ש"לא היו ברורים" לפני 5 שנים פתאום "התבררו". מכיוון שאף פעם אינני יודע היכן אני זקוק ל"איינשטיין חיצוני" והיכן מספיק חקר עצמי, אזי תמיד אני יוצא מנקודת הנחה שפרדוקס שעומד מולי הוא סך הכל חוסר ידע שלי.

 

[s h i r a n 2 0]

אני בטוחה שאת

באופן אישי.. תמצאי את הטוב..