כל כך נכון...

[פאמקי]

כל כך נכון...

כשכתבתי על תחושותיי חברה חשפה אותי לשיר של הכומר מרטין נימלר המבטא את תחושותיי לגביי זכותנו והתמיכה שהקהילה מקבלת מהסובבים אותנו: "בהתחלה הם לקחו את הקומוניסטים ואני לא מחיתי, כי לא הייתי קומוניסט. אחר כך הם לקחו את היהודים ואני לא מחיתי, כי לא הייתי יהודי. אחר כך הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים ואני לא מחיתי, כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי. אחר כך הם לקחו את הקתולים ואני לא מחיתי, כי הייתי פרוטסטנטי. ואז הם לקחו אותי, אבל לא נותר עוד איש שימחה למעני". חשוב שנמשיך למחות על עוולות שקבוצות מוחלשות "זוכות" להן. היום זה השכן הנכה שלנו, מחר זה אנחנו. חשוב שמחאותינו ימשיכו וייאמרו בדרך של אהבה, בדרך שאנו מכירות ויודעות, לא דרך אלימות, לא דרך התלהמות. אחרת, נדמה להם. ועדיין, למחות!

 

[הקסם שבפשטות]

../images/Emo24.gif

יש לנו נטייה לחוסר איכפתיות בכל מה שלא נוגע לנו. פתאום כשדברים מגיעים אלינו... נוגעים בנו קרוב... אנחנו מתחילים לפתוח עיניים... מתחילים לזעוק... אני רואה את זה על חבריי... אני רואה את זה על האנשים סביבי. כן. אני רואה את זה גם עלי. רק כשהיתה לי חברה משדרות, הבנתי באמת וזעקתי על הקסאמים. למשל... אסור לנו לשתוק ולעצום עיניים. אנחנו חייבים לפתוח את הלב גם לדברים שלא נוגעים לנו אישית. זה קשה. ברור. אבל בתור אנשים אוהבי אדם, אנחנו חייבים. לא רק לאחרים אלא גם לעצמינו. צריך למחות. צריך לצעוק את האנושיות שלנו. על ידי זה שהיום, בחג האהבה, אחבק את בת הזוג שלי בלי להתבייש ובלי להתנצל. על ידי זה שאוהב את סובביי, גם אלה שאינם חושבים כמוני. על ידי זה שאעזור לחרדי זקן לחצות את הכביש, גם אם הוא יאחל לי חיים בגיהנום. אנחנו נאהב. והאהבה תנצח! בזה אני באמת מאמינה. חג אהבה שמח וקסום לכולן

 

[דומינית1]

בדיוק חשבתי על זה לפני יומיים ביומלדת של בני

למה אנחנו כל כך לא סובלנים וסבלניים? למה אין נימוס כבוד וקבלת האחר.. אחת השאלות שבני שאל אותי...הטרידה אותי .. "אמא למה הם לא עוצרים לנו"? כשניסינו לעבור במעבר חצייה ליד הגן מה מסבירים ליד בן 3???????? אנחנו עברנו ממזמן את גבול הטעם הטוב. הכל מתחיל אצלנו מהבפנוכו...אני לא רוצה להיות שם ולא רוצה שהבן שלי יגדל להיות שם. הגיע הזמן שנתחיל להקשיב, להפנים, להבין, לקבל, לאהוב ללא תנאי הגיע הזמן לחייך.. פשוט לחייך לאחר.. (נסו לחייך למישהו בעל פרצוף חמוץ ותראו איך הוא מחייך אליכם בחזרה) תאמינו בטוב ותזמנו טוב אל חייכם טו באב שמח לכווולם...

דומינית גאה שבהחלט שלמה עם עצמה ועם מה שהיא מרגישה כלפיה וכלפי העולם

 

[מחפשת את האומץ]

../images/Emo99.gifאיזה ילד קושקושון!../images/Emo3.gif

 

[אד פופולומית]

אבל איך אומרים?

עניי עירך קודמים. הציטוט של נימלר מוכר לי והוא אחד המקסימים, אבל כמו שכתוב במקרא: עניי עירך קודמים. אנחנו קודם דואגים למי שקרוב אלינו. אין מה לעשות - יש לנו X אנרגיה להשקיע בזולת, ומטעמים די ברורים אנחנו בוחרים להשקיע בזולת הקרוב לנו. זה אולי מסביר למה למשל אף אחד בפורום הזה לא מזדעק נוכח דריסת זכויות האדם בסין. למה אין הפגנות ברחובות על מה שקורה שם? כי... עניי עירנו קודמים. קצת עצוב אמנם - אבל ככה זה עובד.