תודה, נכון
אני זוכרת את זה, בעיקר בגלל שמבחינתי המון ממה שפחות טוב במצב עכשו היא שיפור לעומת מה שהיה. למשל זה שמרגישה. אז נכון שאני לא מצליחה להתמודד עם הרגשות האלו, לגמרי לא עומדת בזה, אבל יודעת להעריך את זה.
וגם עם הפסיכולוגית והדיאטנית התקשורת לגמרי אחרת מאז, אז הם יודעות כמעט כל דבר שקורה. וזה קצת מקל.
העבודה היא משהו ממש קשה בשבילי, אחד הדברים שהתחילו את ההידרדרות. ואפילו הפסיכולוגית שאלה מה עם לחפש עבודה אחרת. אני חושבת על זה.
על אשפוז לא חושבת עכשו. קודם התייעצות עם הפסיכיאטר, פסיכולוגית, ניסיון נוסף עם הדיאטנית... מפחיד אותי מדי לטפל בכל מה שזה יהיה כרוך.