מתי יהיה יותר טוב
New member
כל כך מיואשת
שלום
מניחה שחוץ מעצות טוב שאפרוק.
אז אני הייתי האישה האחרת. המאהבת וכל המילים האחרות שמייחסים לזה.
בת 31 . הוא בן כמעט 40.
אשתו גילתה לא מזמן.
אני די רציתי לסיים את מערכת היחסים לפני שנה וחצי (מאז שהכרנו ארבע שנים- שבהתחלה היו מאוד אינטנסיביות ובניסיונות הפרידה שלי הרבה פחות אינטנסיבי).
חשבתי שכבר לא אוהבת אותו, שמוכנה לוותר עליו,בשנה וחצי שניסיתי להפרד ממנו בעיקר רבנו נורא. בגללי, ניסיתי להרוס את הקשר ונורא התעצבנתי עליו כל הזמן, אבל לא הצלחתי לומר שלום באמת סופי.
יש לציין שהוא באמת היה החבר הכי טוב שלי, זה שלעולם לא היה לי.
לפני שפגשתי אותו לא היתה לי באמת זוגיות יציבה ואמיתית. זה הדבר הכי קרוב למרות שגם זה נהפך למשהו מאוד הרסני.
מאז שהיא גילתה אני מחורפנת לגמרי. היא לא גילתה הכל, סתם ראתה איזה אימייל והוא סיפר לה איזה סיפור שהיה משהו כמו חודשים. היא לא יודעת רבע וכנראה שתסלח לו.
אבל הוא מת מפחד עכשיו- על הילדים שלו. נלחם בכל הכוח שלא יתפרק הנישואים. ועל הדרך וויתר עלינו- בקטע שאומר שבמילא היה לנו כבר כל כך רע ואני נפרדתי ממנו כבר מלפני המון זמן ( למרות שבכל השנה וחצי הזאת
נפגשנו לפחות פעם בשבוע)
אני איבדתי את זה. מרגישה שלעולם לא תהיה לי אהבה. אובסיביבית עליו. אובססיבית לגבי שנהם.
מנסה להשתקם אבל יוצרת איתו קשר מדי פעם מתוך שיגעון של אובסיביה וגעגועים והרס עצמי.
רבה איתו באטרף כי כנראה מרגישה שזאת הדרך היחידה עוד לייצר איזשהוא סוג של קשר.
כמובן שלא מתגעגעת למה שהיה באמת בשנתיים האחרונות. אלא להתחלה - ולזה שהוא היה חבר כל כך טוב ונאמן בשבילי( מצחיק לומר נאמן במקרה שלו)
מתגעגעת למסירות שהייתה. שאיננה עוד. מנסה לבעוט לכל עבר כדי להשיג משהו ממה שהיה. יודעת שזה קרב אבוד מראש.שזה הרסני לשנינו.
בכל השנה האחרונה היו איומים מרומזים מצידי. אבל היום כבר ממש איימתי עליו שאני אספר לאשתו הכל. לא התכוונתי לעשות את זה , גם לא התכוונתי או רציתי באמת לאיים. אבל לא שולטת בעצמי.
לא מתפקדת.
הלכתי כבר לפסיכאטר לקחת כדורים והיום הלכתי לקבל תגבור במינון כי לא עובד ( סבלתי מדכאונות כל חיי).
יש בי משהו שהיה מת לדבר עם אישתו- למרות שזה הדבר הכי דפוק בעולם. מבינה שאני פשוט במצב נורא ונוברת בדברים הלא נכונים בקטע של הרס עצמי.
יש ימים שמצליחה להתאפס- לצאת לאיזה דייט, לתפקד טוב בעבודה, לעשות ספורט.
אבל יש גם ימים כאלה שנופלת כל כך נמוך. לתהום.
מה עושיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
היה עדיף לא לטעום את טעם ההתאהבות בפרי האסור ולא לסבול כל כך .
כל כך הרבה סבלתי בשנים האחרונות האלה.
אני משתגעת. מישהו ?????????????????? בבקשה כל הנבגדות לשעבר והמוסרנים על תיכנסו בי. ברור שאני מצטערת שנכנסתי לכל העסק ומשלמת על כך ביוקר רב כרגע
שלום
מניחה שחוץ מעצות טוב שאפרוק.
אז אני הייתי האישה האחרת. המאהבת וכל המילים האחרות שמייחסים לזה.
בת 31 . הוא בן כמעט 40.
אשתו גילתה לא מזמן.
אני די רציתי לסיים את מערכת היחסים לפני שנה וחצי (מאז שהכרנו ארבע שנים- שבהתחלה היו מאוד אינטנסיביות ובניסיונות הפרידה שלי הרבה פחות אינטנסיבי).
חשבתי שכבר לא אוהבת אותו, שמוכנה לוותר עליו,בשנה וחצי שניסיתי להפרד ממנו בעיקר רבנו נורא. בגללי, ניסיתי להרוס את הקשר ונורא התעצבנתי עליו כל הזמן, אבל לא הצלחתי לומר שלום באמת סופי.
יש לציין שהוא באמת היה החבר הכי טוב שלי, זה שלעולם לא היה לי.
לפני שפגשתי אותו לא היתה לי באמת זוגיות יציבה ואמיתית. זה הדבר הכי קרוב למרות שגם זה נהפך למשהו מאוד הרסני.
מאז שהיא גילתה אני מחורפנת לגמרי. היא לא גילתה הכל, סתם ראתה איזה אימייל והוא סיפר לה איזה סיפור שהיה משהו כמו חודשים. היא לא יודעת רבע וכנראה שתסלח לו.
אבל הוא מת מפחד עכשיו- על הילדים שלו. נלחם בכל הכוח שלא יתפרק הנישואים. ועל הדרך וויתר עלינו- בקטע שאומר שבמילא היה לנו כבר כל כך רע ואני נפרדתי ממנו כבר מלפני המון זמן ( למרות שבכל השנה וחצי הזאת
נפגשנו לפחות פעם בשבוע)
אני איבדתי את זה. מרגישה שלעולם לא תהיה לי אהבה. אובסיביבית עליו. אובססיבית לגבי שנהם.
מנסה להשתקם אבל יוצרת איתו קשר מדי פעם מתוך שיגעון של אובסיביה וגעגועים והרס עצמי.
רבה איתו באטרף כי כנראה מרגישה שזאת הדרך היחידה עוד לייצר איזשהוא סוג של קשר.
כמובן שלא מתגעגעת למה שהיה באמת בשנתיים האחרונות. אלא להתחלה - ולזה שהוא היה חבר כל כך טוב ונאמן בשבילי( מצחיק לומר נאמן במקרה שלו)
מתגעגעת למסירות שהייתה. שאיננה עוד. מנסה לבעוט לכל עבר כדי להשיג משהו ממה שהיה. יודעת שזה קרב אבוד מראש.שזה הרסני לשנינו.
בכל השנה האחרונה היו איומים מרומזים מצידי. אבל היום כבר ממש איימתי עליו שאני אספר לאשתו הכל. לא התכוונתי לעשות את זה , גם לא התכוונתי או רציתי באמת לאיים. אבל לא שולטת בעצמי.
לא מתפקדת.
הלכתי כבר לפסיכאטר לקחת כדורים והיום הלכתי לקבל תגבור במינון כי לא עובד ( סבלתי מדכאונות כל חיי).
יש בי משהו שהיה מת לדבר עם אישתו- למרות שזה הדבר הכי דפוק בעולם. מבינה שאני פשוט במצב נורא ונוברת בדברים הלא נכונים בקטע של הרס עצמי.
יש ימים שמצליחה להתאפס- לצאת לאיזה דייט, לתפקד טוב בעבודה, לעשות ספורט.
אבל יש גם ימים כאלה שנופלת כל כך נמוך. לתהום.
מה עושיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
היה עדיף לא לטעום את טעם ההתאהבות בפרי האסור ולא לסבול כל כך .
כל כך הרבה סבלתי בשנים האחרונות האלה.
אני משתגעת. מישהו ?????????????????? בבקשה כל הנבגדות לשעבר והמוסרנים על תיכנסו בי. ברור שאני מצטערת שנכנסתי לכל העסק ומשלמת על כך ביוקר רב כרגע
