כל כך כואב.

[FlowMyTears]

כל כך כואב.../images/Emo7.gif

אני בוכה כבר 24 שעות... אתמול, אחרי יותר מ-3 וחצי שנים, חבר שלי עזב אותי. האדם שאני אוהבת יותר מכל דבר בעולם מסתלק מחיי. גרנו יחד, אנחנו החברים הכי טובים, אהבה שלא רואים כל יום. בחודשים האחרונים הרגשתי שהקשר שלנו נעשה שגרתי וזה דווקא השרה עלי ביטחון. הוא אומר שהוא לא אוהב אותי יותר (אלא רק כחברה הכי טובה שלו) ושהוא רוצה להיות לבד ללא כל מה שכרוך בחיי זוגיות. זאת היתה הפתעה מוחלטת בשבילי, כאילו נשמטה הרצפה מתחת לרגליי, ומאז אני כאילו מצפה שיעירו אותי מהסיוט הזה. אין לי שום רצון או סיבה לחיות בלעדיו. אני יודעת שהיתה זאת טעות מצידי, אבל הרגשתי שכל הטוב שבחיי מסתכם בו. ובלעדיו הכל נראה שולי... אני רוצה להיעלם, למות. הכאב גדול מידי. התחננתי, כמו הבחורה הפטתית ביותר שאפשר רק לדמיין, שנוכל למצוא איזושהי דרך להשאר יחד. הוא אמר שאי אפשר כי הוא מרגיש שהוא מרמה אותי ואת עצמו. אני סופרת את השניות עד השיחה, הפגישה, הבאה שלנו...(ייקח זמן עד שכל אחד ימצא דירה משלו). הדברים היחידים שגורמים לי לראות את האור הם גילויי חיבה ואכפתיות מצידו, ומחשבות ודיבורים על כך שנשאר חברים הכי טובים (ידידים...) או שיום אחד נחזור- שאלה באים בעיקר מצידי בנסיון נואש לשמוע ממנו מילה טובה. מישהו/י עבר כזה דבר? האם זה עובר? יש סיבה להמשיך לחיות? מה לעשות? אני שבורה...

 

[mayane21]

תגובה.....

תראי אולי הוא חושב שהוא לא אוהב אותך יותר כי הגעתם למצב של שיגרה ושיעמום.... אולי תנסי לדבר איתו על זה ותנסו להחזיר ביחד את הריגושים לזוגיות שלכם.... לנסות בפעם האחרונה ואם זה לא יעזור אז לא תהיה ברירה וכל אחד ילך לדרכו... אפילו שזה יהיה קשה!! או שאולי תנסי לשחק אותה חזקה ואולי כשהו יבין מה הוא הפסיד הוא יחזור אלייך.... בכל מקרה אני מאד מאחלת לך שיהיה לך הכי טוב בעולם... ושזה יסתדר בסופו של דבר.....

 

[צומיש]

אני...

ואני הבנאדם האחרון לעודד אותך...כי אני חצי שנה אחרי והכל עדיין טרי אצלי...

 

[FlowMyTears]

אשמח מאד לשמוע גם את הסיפור שלך

אולי ארגיש פחות בודדה בתוך זה

 

[The Chicken]

זה עובר

אין נוסחה תוך כמה זמן... אבל כולם היו שם. כשאני חוויתי את שברון הלב (גיל התבגרות מזורז... בגיל 21) הראשון חשבתי שנשאבה לי כל הנשמה החוצה ואין לי יותר אופי, שמחה, יצירתיות ותיאבון בלי הבנאדם הזה. אבל עם הזמן את תלמדי לשנוא אותו... חחח... או יותר נכון- לאהוב את עצמך, ותביני שהוא היה רק תחנה בדרך למישהו שבאמת שווה את המאמץ שלך

 

[shiprr]

יש סיבות

קשה למצוא אותן לפעמים ואני יכולה להגיד לך שאחרי שנתיים (!!!!) עדייםן לפעמים מנסים להיזכר בהם אבל בסופו של דבר אם זה לא היה זה בשבילו עדיף לך בלי. אני מאמינה שכל אחד צריך מישהו שרוצה להייות איתו, ואחרי שבעבר התחננתי, לאקס האחרון אמרתי את זה, והוא בחר שהוא מעדיף את הלא להיות. ואני יודעת איזה מכה זה, כשלא מצפים, ואיזו מכה זו שכשמישהו מכיר אותך הכי טוב ואז מחליט שזה לא, כי מה זה בעצם אומר עליך? אז זהו שלאו דווקא זה אומר משהו, אולי זה אומר עליו, אולי זה אומר שפשוט לא התאמתם. ולאבד את החבר הכי טוב שלך, ושהוא יפגע בך ככה.... כל כך מוכר.... אני עדיין בניסיונות שיכנוע עצמי משלי, אבל מקווה שאיכשהו תרמתי. תרגישי חופשי לשלוח מסר אם את צריכה עצה של מישהי עם קצת פרספקטיבה של זמן שעדיין קצת כואב לה.

 

[בריט23]

אני מבינה את הכאב שלך....

זה באמת מאוד כואב, אבל אני חושבת ובטוחה שלא היית רוצה להמשיך בקשר עם מישהו שכבר לא אוהב אותך, נכון?! אני יודעת שקל להגיד, אבל עם כל הכאב והקושי שבדבר אני מציעה לך פשוט לשחרר, לתת לו ללכת. הוא לא שווה אותך. הוא לא שווה את כל הכאב, הסבל והדמעות שלך. תתנתקי ממנו לגמרי, אינך רואה מה הוא עשה לך? הוא גרם לך לאבד את ביטחונך העצמי ואת שמחת החיים שלך. פה את צריכה לשים סטופ, לשים עליו X אחד גדול, למחוק אותו, למרות שזה קשה, למחוק לחלוטין. בינתיים אני מציעה לך להתעסק בעצמך, בדברים שעושים לך טוב, נסי מעט לאהוב את עצמך, צאי לבלות עם חברות, תעשי דברים שגורמים לך להרגיש חיה. וכן, תדברי על זה גם אם צריך, תשחרי הכל, תבכי, הבכי משחרר. את תהיי בסדר, אני בטוחה. ואני שוב חוזרת: תתנתקי ממנו אבל לחלוטין! לדעתי את צריכה לעבוד על הביטחון העצמי שלך וללמוד לאהוב ולהעריך את עצמך יותר. ורק שתרגישי באמת חזקה רק אז הייתי מציעה לך לנסות קשר חדש, רק כשתבואי ממקום שבו את בטוחה בעצמך לגמרי. אל תסתבכי רגשית, תזהרי. גם אני הייתי במקום דומה לשלך ואני כ"כ מבינה אותך. אם את צריכה לדבר או משהו אני כאן ואשמח לעזור.

 

[קרן אור של החיים]

../images/Emo201.gifזה מאוד כואב...

וזה מאוד מאוד טרי... אני לא בטוחה שמילים של הגיון יעזרו עכשיו,אבל אם תרצי אכתוב לך כמה. האם יש לך תמיכה?מישהו לשתף ולבכות על כתפו?

 

[דיגיטלית עם ויזה]

שולחת מסר

 

[litalosh5555555555]

מאמי גם אני במצב שלך,אז תתעודדי.

מאמי גם לי קרה סיפור שהוא קצת דומה. אני והחבר לשעבר היינו 4 חודשים וחצי שזה לא רציני אבל בכל זאת קשה לי כי בכל זאת ניקשרתי אליו. לא ממזמן שמנו לב שזה כבר לא זה,אבל בכל אופן לא ויתרתי הרגשתי שאני אמשיך ואלחם כי אני אוהבת אותו והוא אמר לי ליטל ביום שתיפרדי אני לא חוזר יותר. ולפני כמה ימים זה קרה שניפרדתי ולא רצה לחזור יותר. אני הייתי בהרגשה שנילחם על זה ביחד כי אנחנו בכל זאת הרגשנו משהו אחד כלפי השני.ופתאום לא התקשר לא כלום ושמתי לב שיש פה משהו לא טוב או שיש לו מישהי או שהוא תופס מעצמו בגלל שלא הפסקתי לרדוף אחריו. נסעתי עד אליו יום שישי האחרון ובכל זאת לא רצה לחזור. ומישהי התקשרה אליו והוא לא ענה לה. כשבאתי הוא כמעט בכה ולא היה מסוגל להסתכל לי בעיניים ואני לא יודעת למה. אולי בגלל שניפגע כי גם לא התנהגנו הכי הכי יפה אחד לשני. לא יודעת בכל מיקרה אני חושבת שאם היה אוהב היה חוזר. אבל מאותו זמן שהייתי אצלו והמישהי הזאת היתקשרה הבנתי שבזמן שרציתי לשקם את כל המערכת יחסים הזאת הוא בנתיים מצא לו מישהי אחרת. ותתפלאי לשמוע שזה אכן נכון הוא בגד מבחינתי. וזה מאוד כואב לי שהעדיף ללכת לאיזה אחת מסריחה מאשר להיות עם מישהי כמוני שקניתי לו מתנה ב300 שקל עוד כמה ימים יש לו יום הולדת. זה רק מראה עד כמה הוא מגעיל ועד כמה הוא לא שווה אותי ועכשיו אני לא יודעת איך לשכוח אותו. הוא גם מראה לי שהוא תינוק בזה שהוא רושם באויי שלו באסיקיו "מורני שלי אני מתה עלייך נשמה שלי התאריך הכי יפה 23.3" זה לא הגיוני שבתוך כמה ימים החלטת שזו אהבה חדשה. זה נראה לי טיפשות אולי כדי לעצבן. מה שבטוח זה שאני חושבת שלא הייתי צריכה להיכנס למערכת יחסים שכזאת מבחינתי הוא תינוק ואני מצטערת על זה שהכרתי אותו קשה לי מאד ואני לא יודעת איך לשכוח את כל מה שעשה לי. רע לי מאוד. מקווה שזה יעזור לך לא רק במצב הזה. ליטל

 

[litalosh5555555555]

כנסי למה שרשמתי למעלה זה חשוב.

 

[פרי פתאל]

../images/Emo7.gif../images/Emo201.gif../images/Emo140.gif../images/Emo25.gif

 

[מלאכית רומנטית מאוד]

הייייי

אני מציעה לך לשחרר אותו !!! אי אפשר לחיות עם אדם שלא אוהב... הכי חשוב שתפנקי את עצמך ותשקיעי בעצמך ושלא תיראי שבורה!!!! כלומר שהבחור יראה אותך בשיא הפריחה, יפה מתמיד, מושכת......תהני כל מה שאת אוהבת! תבלי ותהני ותצחקי!!! תתנהגי כאילו הכל מושלם שהבחור יראה שזה אחלה מבחינך... ובאמת תרגישי יותר טוב אם תעשי מה שאוהבת והמון פינוקים.....לא קל בכלל מה שאני מייעצת אבל חובה אחרת דיכאון ורחמים ובכי לא יעזרו...

 

[בריט23]

מסכימה עם מלאכית.....

אחרי שניפנפתי את האקס האחרון שלי פשוט הרגשתי הקלה גדולה! התחלתי פתאום לחיות אבל לא בשביל מישהוא אחר, אלא בשבילי. הלכתי למספרה, עשיתי שינוי לוק, חידשתי את המלתחה שלי ורק הבנתי כמה אני אוהבת את עצמי וכמה טיפשי היה מצידי להכנס לדכאון רק בגלל אידיוט שלא שווה אותי בכלל...

 

[דמעה חמה]

קראתי אותך ונזכרתי בעצמי...

בעצמי איי שם לפני כמעט שנה... כמעט שנה עברה מאז שאני והאידיוט ההוא נפרדנו. וזה לא כי הוא לא אהב. הוא פשוט אהב להנות מכל העולמות אז הוא בגד בי במשך כמעט חצי שנה עם איזו פרחה מהעבודה שלו. היינו שנתיים יחד. אני מאוד מבינה לליבך. לא ישנתי במשך שבועות, לא אכלתי במשך ימים, לא היו לי כוחות נפשיים לקום בבוקר ולהסתכל על עצמי במראה ולאהוב את מה שאני רואה, כי הבחור הזה פשוט לימד אותי לשנוא את עצמי ולתת לי להרגיש שאני פשוט לא שווה יותר. אל תתני לזה לקרות גם לך. היה לי מאוד קשה. שלושה שבועות של בכי מרורים....של התייפחויות על האובדן והחלל שפתאום נפער בחיים שלי..על שאין יותר "יחד". יש רק אותי. אותי ואת העצבות שלי. ומי לא ניסה לשוחח איתי...ההורים...האח..החברות...הידידים...ער"ן...פסיכולוגית...לא עזר שום דבר. ואז, כעבור שלושה שבועות של אבל, פשוט אבל...התאבלות עליו...רצון למות, רצון לישון ולא לקום יותר...כאבים בחזה בלתי פוסקים ותחושות שנתלש לי הלב מהמקום - קמתי בוקר אחד ופתאום הבנתי דברים, פתאום משהו השתנה איי שם במחשבות, עמוק בפנים. פתאום הבנתי שלא מגיע לי דבר כזה. פתאום הבנתי שאני שווה הרבה יותר מזה. שמגיע לי מישהו שבאמת יאהב אותי ויעריך אותי. לאט לאט התחלתי לשקם את עצמי ולבנות את עצמי מחדש...והפעם לבד. בזכות עצמי. למדתי לאהוב את עצמי לבד. בזכות עצמי ללא אף אחד. התחלתי לעשות דברים שאני באמת אוהבת למען עצמי...ואך ורק למען עצמי...התחלתי לטפח את עצמי מחדש. וזה עבר. וזה דעך. וזה מה שמגיע גם לך. מגיע לך לאהוב את עצמך בזכות עצמך בלבד, מגיע לך לטפח את עצמך, לעמוד מול המראה - להביט - ולאהוב את מה שאת רואה. אז כן, תבכי, תתאבלי, תוציאי הכל. מותר לבכות, מול להיות עצובה ומותר להתאבל. ומי שיגיד לך שלא...לא באמת היה שם. אל תאיצי בעצמך, תבני לך את הליך ה"החלמה וההשלמה" כמו שאני קוראת לו לבד עם עצמך בזמן שלך. אל תשקרי את עצמך ש"הנה התגברתי עליו" - עד שלא באמת תרגישי כך. וזה יקרה, בוקר אחד את תקומי ותאהבי את עצמך ותביני שמגיע לך מישהו שבאמת אוהב אותך. אז נכון, הסיפור שעומד מאחורי הפרידה שלנו שונה, אך ההתמודדות הינה זהה ואני מבינה כל דקה שאת עוברת בלעדייו שנראית כמו נצח. אבל זה יקרה. וזה יעבור. מישהי פעם אמרה לי.. "חיי הרווקות לא רעים כ"כ". ואת יודעת מה ? היא צדקה. משום שאחרי הפרידה הזו פתאום הערכתי את עצמי פי 100, פתאום התחילו איתי, פרחתי, זהרתי, נהייתי מבוקשת... היום טוב לי ואני מאוהבת עד מעל הגג. לקחתי לי חצי שנה להתאושש...לבלות..להנות. בהצלחה חמודה, ואם תרצי, אני כאן בשבילך...לעודד...לחזק...ולתמוך. ד.

 

[FlowMyTears]

תולדה, לכולכן!../images/Emo24.gif

מרגש כ"כ לדעת שיש כ"כ הרבה אנשים שאכפת להם. אני עדיין עם הדמעות, למרות שיש שינויים במציאות, אבל מחמם את הלב לקרוא את תגובותיכן.