כל כך הרבה אני מותקפת ברגשות קשים..

[Anonymous182]

הי

אני מאוד טובה בכתיבה בלהוציא החוצה את שחשה וחווה אך לא תמיד זה זורם.
הפעם הזאת זה לא זרם.
קורה

 

[Anonymous182]

כל כך הרבה אני מותקפת ברגשות קשים..

פיזית.. רגשית..
הלב שבור לרסיסים.
רוצה להוציא על הדף אבל מידי עצורה.
המילים לא באות טבעי - לא באות באופן חופשי.
הכאב תמיד ישאר איתי.
הוא לעולם לא ילך.
החיים ממשיכים.
השאלה רק איך.
ממשיכים לתוך בועה - לתוך ביצה - שאין ממנה מוצא.
השרירים זועקים.
הכאב קשה מנשוא.
וכמה שהזמן עובר - העבר לא מרפה.
לא מרגישה שמצליחה לבטא את הדברים כמו שהם - להוציא את הזבל החוצה.
אולי צריכה לכתוב כאן בפעם אחרת - כשיהיו לי את המילים לבטא את שחווה.
רק לא לשכוח לנשום - למרות שמתקשה..