גיל 16 המתוק
New member
כל הכבוד ובהצלחה
כל הכבוד על היוזמה לפתוח פורום קהילתי לנושא שמאוד חשוב שאנשים יתעניינו בו. אני גאה בתור אדם שהיתה לו מתסמונת טורט כרונית מאוד מגיל 7 עד גיל 15... הנה הסיפור שלי: בגיל 7 אמא ראתה עיוותויות מוזרות אצלי, היא לקחה אותי לרופא והוא חשד שהתסמונת דבקה בי בדיוק כמו שבמשפחתו של אבא שלי היא דבקה. מיד לקחו אותי לטיפול פסיכיאטרי תרופתי שאמור להפחית בכמויות הטיקים. זה היה בכיתה א'. עד כיתה ב' השמנתי 20 ק"ג בגלל אותן התרופות. ומאז הייתי ילד שמן שנובח כמו כלב נוחר כמו חזיר, נוגע בכל דבר, ממצמץ בעיניו באופן חזק מאוד, נשכב על הריצפה ומקשקש עם רגליו, מתנשף, מקלל, משלח את ידוי ורגליו לכל מקום ושמן כבר אמרתי? נכון, הילדים שסבבו סביבי לא ממש חיבבו אותי. (ילדים הם עם אכזר?) בכיתה ז' אספתי הרבה אומץ ויחד עם הטיקים שלי ערכתי הרצאה אל מול הכיתה שנושאה היה תסמונת טורט. הילדים קיבלו אותי בהבנה יותר אבל ללא שינוי גדול בחיי. בכיתה ח' כבר הגעתי ל97 ק"ג ואז כבר אמרו לי שהתרופות הפסיקו להשפיע על המשקל אז עכשיו אני כבר יכול לעשות דיאטה... אוף.. דיאטה.. סיוט של החיים!! שכנה הציעה לי מוצרים של איזה חברת דיאטות אמריקאית (שאני לא אציין את שמה כדי לא לתת פרסום מעצבן, גם אני שונא שעושים את זה).. עם המוצרים שנתנו לי רזיתי 17 ק"ג 50 ס"מ בהיקפים ומאז ועד היום אין לי טיקים כמעט בכלל ותרופות אני לא לוקח בכלל כבר יותר מ3 שנים. הקיצר - יש לי רק צלקת אחת מהתסמונת שבאמת מכאיבה, אבל אין מה לעשות נגדה.. אני לא יכול להתגייס לצבא כחיל רגיל.. קיבלתי פרופיל 21. הצבא מפחד שהתסמונת תחזור אלי. (בוגר..) בינתיים לפחות הצלחתי במלחמה שלי מול הצבא לשנות את הפרופיל מנפשי לגופני בעזרת פרופסור עמוס קורצ'ין המדהים. עכשיו אני לפחות עם פרופיל 21 גופני ולא נפשי אני נכנס לאינטרנט לעיתים רחוקות, אבל תוכלו להחשיב אותי לחלק מהקהילה שמתפתחת פה..
בהצלחה וכל הכבוד! (למי שקרא עד כאן ובכלל) שלכם, עמי שירן, קיבוץ נצר סרני
כל הכבוד על היוזמה לפתוח פורום קהילתי לנושא שמאוד חשוב שאנשים יתעניינו בו. אני גאה בתור אדם שהיתה לו מתסמונת טורט כרונית מאוד מגיל 7 עד גיל 15... הנה הסיפור שלי: בגיל 7 אמא ראתה עיוותויות מוזרות אצלי, היא לקחה אותי לרופא והוא חשד שהתסמונת דבקה בי בדיוק כמו שבמשפחתו של אבא שלי היא דבקה. מיד לקחו אותי לטיפול פסיכיאטרי תרופתי שאמור להפחית בכמויות הטיקים. זה היה בכיתה א'. עד כיתה ב' השמנתי 20 ק"ג בגלל אותן התרופות. ומאז הייתי ילד שמן שנובח כמו כלב נוחר כמו חזיר, נוגע בכל דבר, ממצמץ בעיניו באופן חזק מאוד, נשכב על הריצפה ומקשקש עם רגליו, מתנשף, מקלל, משלח את ידוי ורגליו לכל מקום ושמן כבר אמרתי? נכון, הילדים שסבבו סביבי לא ממש חיבבו אותי. (ילדים הם עם אכזר?) בכיתה ז' אספתי הרבה אומץ ויחד עם הטיקים שלי ערכתי הרצאה אל מול הכיתה שנושאה היה תסמונת טורט. הילדים קיבלו אותי בהבנה יותר אבל ללא שינוי גדול בחיי. בכיתה ח' כבר הגעתי ל97 ק"ג ואז כבר אמרו לי שהתרופות הפסיקו להשפיע על המשקל אז עכשיו אני כבר יכול לעשות דיאטה... אוף.. דיאטה.. סיוט של החיים!! שכנה הציעה לי מוצרים של איזה חברת דיאטות אמריקאית (שאני לא אציין את שמה כדי לא לתת פרסום מעצבן, גם אני שונא שעושים את זה).. עם המוצרים שנתנו לי רזיתי 17 ק"ג 50 ס"מ בהיקפים ומאז ועד היום אין לי טיקים כמעט בכלל ותרופות אני לא לוקח בכלל כבר יותר מ3 שנים. הקיצר - יש לי רק צלקת אחת מהתסמונת שבאמת מכאיבה, אבל אין מה לעשות נגדה.. אני לא יכול להתגייס לצבא כחיל רגיל.. קיבלתי פרופיל 21. הצבא מפחד שהתסמונת תחזור אלי. (בוגר..) בינתיים לפחות הצלחתי במלחמה שלי מול הצבא לשנות את הפרופיל מנפשי לגופני בעזרת פרופסור עמוס קורצ'ין המדהים. עכשיו אני לפחות עם פרופיל 21 גופני ולא נפשי אני נכנס לאינטרנט לעיתים רחוקות, אבל תוכלו להחשיב אותי לחלק מהקהילה שמתפתחת פה..
בהצלחה וכל הכבוד! (למי שקרא עד כאן ובכלל) שלכם, עמי שירן, קיבוץ נצר סרני