כל הזית

[גרשונוב]

יפה!

אני אוהב את השימוש בצלליות.
ויש לי חיבה לכיתוב שתמיד הוחתם בצורה קצת רשלנית.

 

[חן L1]

צלליות

מצורפות שלוש תוויות יהודיות עם צלליות.

 

[גרשונוב]

מקסים.

האסוציאציה הראשונה היא בדרך כלל עבודות של גור אריה,
אבל זה משהו שהיה די נפוץ כבר קודם.

התחתונה יפהפיה. זו תווית לתרומה?

לא משוכנע שהימנית צללית. זה נראה כאילו יש שם פרטים.
או בהבלטה, או בצבע נוסף שדהה.

 

[חן L1]

התחתונה זוהי

תווית תרומה מארה"ב עבור החלוצים בא"י, לדעתי בעיצוב של גור אריה.
הימנית אכן תבליט – לדעתי היא שילוב של תבליט עם צללית.
התוויות העליונות כמובן לא של גור אריה וכפי שציינת אומנות זו קדמה לו.

 

[ז ק ו]

מאפרה

את המאפרה הזו חרטתי לפני כמעט יובל שנים, מגוש גדול של פיסות עץ זית בגול כ 12*12*25 ס"מ. אותו קניתי אצל הנגר אמן מנדל כהן. https://he.wikipedia.org/wiki/מנדל_כהן . ממנה עשיתי גם שתי מנורות קיר, שאני כבר לא זוכר מה עלה בגורלן.מכל מקום כשבאתי להראות למנדל כהן את המנורות, הוא התרגז, ואמר שהשחתתי גוש גדול, ועשיתי ממנו מוצרים קטנים.

כבר שנים שהמאפרה התפרקה בתפר הגדול ביותר, [כי הוא בקו ישר מצקצה לקצה], והכלי מוחזק באמצעות גומיה שמתיבשת ומוחלפת מדי זמן.

כדאי להכנס לקישור, ולקרוא. וגם לראות את הסרטון ביוטיוב.

 

[גרשונוב]

יפה מאוד.

אני רוצה להבין -
האמן נהג למכור חומר גלם מחלקי עץ מודבקים? רעיון נחמד.
איך היתה לך גישה למחרטה?

שיוף קל, קצת דבק נגרים, ואתה אפילו יכול להשתמש בגומיות בתור קליבה.
שווה שיפוץ.

 

[ז ק ו]

אז ככה. אני לא יודע אם הוא נהג למכור חלקי עץ מודבקים.

אבל כשביקרתי יום אחד בנגריה שלו, מתוך סקרנות, הוא התעסק בהדבקת חלקים קטנים של עץ בטכניקה די מענינת מבחינת הקונסטרוקציה: מדביק פחות או יותר בשתי וערב, מישר פאה, ומדביק עליה חתיכה, וכך הלאה. ההדבקה נעשתה למרבה הפלא לא בדבק נגרים, אלא בדבק פלסטי. הוא הראה טכניקה פשוטה ויעילה: מצמיד שני משטחים מרוחים בדבק, ומחכך את שניהם זה בזה מעט ומניח ללא קליבה וללא לחץ. כנראה שהחיכוך שחרר בועות אויר מיקרוסקופיות מהדבק, ונוצר ריק [ואקום] חלש שהספיק להצמדת המשטחים. ממש כמו ששני לוחת זכוכית נצמדים אחד לשני כשהם רטובים. מכל מקום אני עמדתי מוקסם גם מהעבודה וגם מהסיפורים שלו על כל מה שהוא עשה בתחום הנגרות הדקורטיבית, ובעץ האהוב עליו הזית. בסוף השיחה כנראה שהוא הבין שזה מענין אותי ואני מבין דבר או שניים בעיבוד העץ, הוא הציע לי -אולי ביוזמתי, גוש מורכב מפיסות קטנות.
לעינין המחרטה: היתה זו מחרטה לעיבוד מתכת, שהיתה שיכת לבן משפחתי שהחזיק בה כתחביב לעת מצוא.
אגב מנדל כהן גם יעץ ואף הראה לי איך לתפוש את קובית העץ בפוטר של המחרטה: פשוט הדבקת חתיכת עץ על הפאה הנגדית לפאה הנחרטת, ולאחר סיום, הסרתה והחלקת הפאה.
הכלי המוגמר לאחר שעצב על גבי סרט נע של ניר זכוכית בנגריה אחרת שהיתה לי גישה אליה כשכן, נצבעה בלכה ניטרוצוללוזה, נדמה ששמה היה "דור 5"
תאר לך, סיפור בן כמעט חמישים שנה. מנדל כהן נפטר ב1970.

הנה שוב הקישור לויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/מנדל_כהן

 

[גרשונוב]

נחמד מאוד.

תודה על השיתוף.
הדבק הפלסטי די חזק, אבל מדהים שהדבקה בלי לחץ היתה מספיק חזקה בשביל חריטה. מופעלים שם הרבה כוחות על החומר מלבד הסיבוב.

זה קצת מזכיר לי דברים שעשה בזמנו מפעל "הידית" משאריות של עץ זית.
אבל שם, מכיוון שלוקח הרבה זמן להתאים בין חלקים, השתמשו בשרף להדביק את הכל ולמלא את החללים שנוצרים.

 

[ז ק ו]

את החריטה עשית באמצעות סכין חריטה למתכת

ויש שוני גדול בין סכין כזו ובין סכין לעץ המוחזקת ביד והדומה יותר למפסלת. חוד הסכין הבא במגע עם החומד קטן מאוד, הסיבוב איטי, וההתקדמות הן לרוחב והן לעומק נעשו בצעדים קנים מאוד, כך שהלחץ על החומר לא התפזר מעבר לשטח המגע.

 

[גרשונוב]

צודק. זו חריטה עדינה יותר.

ועדיין, מספיקה חתיכה קטנה שלא הודבקה כראוינבשביל לעשות צרות. כבר יצא לי לראות הדבקות שמתפרקות על מחרטת מתכת.
לא ממליץ.

שיהיה ברור שכל זה נאמר כמחמאה.
העבודה מאוד יפה. גם העיבוד, וגם חומר הגלם.

 

[ז ק ו]

מאפרה

מגוש שקינתי ממנדל כהן, לפני כמעט יובל שנים. https://he.wikipedia.org/wiki/מנדל_כהן
מהגוש עשיתי גם שתי מנורות קיר. האמן כעס עלי שהשחתתי גוש גדול בשביל מוצרים קטנים.

כדאי להכנס לקישור ולקרוא, וגם לצפות בסרטון היוטיוב

 

[ז ק ו]

ההודעה הזו נשלחה, כי הקודמת שידרה הודעת שגיאה למרות שנשלחה

 

[כ חיים]

תמיד תוכל לקבל ממני חתיכות גזעי עץ זית

תעשה מהם מה שתרצה, לא אכעס עליך.

 

[ציקימינגו 22]

ישלי מספר פמוטים חלקם יפים יותר חלקם פחות אבל

אשתי שתחיה מדליקה נרות שבת רק במנורה הזו.
נו טוב שיבושם לה.
צ'י

 

[דן הנוסע בזמן]

תרומתי לתערוכה הוירטואלית

סכין פתיחת מכתבים- שי לחוזרים ממלחמת ששת הימים