גם אני
כתבת שכדאי לא שיר של קרן, באמת שניסיתי לחשוב על שיר אחר. אבל בסוף חזרתי לאותו שיר.
מבול. המחשבה הראשונה שעולה בי כאומרים את המילה הזדהות, זה השיר הזה.
ברגעים שקצת קשה לי בהם, ברגעים שאני נמצאת בהם למטה, באופן אוטומטי אני שמה אוזניות ונשאבת אל תוך השיר הזה.
קשה לי לשים אצבע על נקודה מסוימת בשיר הזה שגורמת לי לתחושה הזו, אבל עצם הידיעה שיש עוד מישהי שהרגישה את אותן התחושות שאת מרגישה עכשיו, מישהי שכתבה את
כל מה שהיא מרגישה בצורה הכי כנה והכי אמיתית שאפשר, מישהי שבאה לתת נחמה בשיתוף, ועושה את זה כל פעם מחדש. הכנות הזו והיכולת להעביר את הרגשות שלה בצורה הכי חזקה שיש, כמו שהיא עושה בכל שיר מחדש, אני חושבת שזה מה שגורם לי לשמוע את השיר הזה, ופשוט לחייך. אז מבול. ללא ספק.
http://www.youtube.com/watch?v=fXeGiSHfuI0