כל דור יבוא דורו
2000\12\31. לא תאריך רחוק. שבועיים לא עברו מאז, שבועיים. בתאריך הזה יאצתי לחגוג קצת - ראש השנה האזרחי, מה רע? לפני כמה ימים דיברתי עם אדם מסוים, גדול ממני בכעשרים שנה. שאל אותי: ``יצאת לחגוג בסילבסטר?!`` ועניתי לו שכן. הוויכוח נמשך כחצי שעה ובו הוא לא (דגש על הלא) חידש לי שליל זה נקרא על שמו של אפיפיור שציווה על מותם של כמה אלפי יהודים. כאשר אמרתי לו שכבר ידעתי את זה אותו אדם יותר כעס: ``וכי למה אתה יוצא לחגוג את חגו של צורר יהודים ידוע אשר הפך לקדוש?`` ``לחג כבר אין את אותה משמעות,`` אמרתי לו, ``אפילו הנוצרים חוגגים אותו כ ניו יירס איב`` אני לא הולך להלאותכם בכל השיחה אבל אגיד את תקציר דברי: בעוד ישנם אנשים אשר רואים את כישלונות, והצלחות העבר, ומנסים להתחיל מחדש, לתקן, לסלוח ולשכוח, ישנם אנשים אשר לא מוכנים לזה. במסגרת הרעיון הוא עשה לי את זה אני אעשה לו את זה רק שהפעם אין זה כבר מדובר בעונש רלוונטי. שתי סיבות לכך: אנחנו לא מענישים לא את האיש אשר פשע ולא את אלו ההולכים אחריו; המעשה נעשה לפני מספר מאות. מספר גדול של מאות. ישנם שני דורות כרגע במדינה ואולי גם בכלל: אלו שהיו כאן כש... ולא מוכנים לסלוח, ואלו שלא היו כאן כש... וחושבים שיש להניח דברים מאחור. והרי אחרת איך נתקן אותם ונצא מכל הבוץ אשר בו נתקענו. אבל הדור שהיה כאן כש... הוא הדור ששולט במדינה, ולפיכך בדור שלא היה כאן כש... ולכן החלטותיו, אשר מתבססות בסופו של דבר על דעותיו, לא נותנות אפשרות להתחלה מחדש. ובעוד עשרים שנה, אני, ולפחות חלק ממכם, נהיה הדור שהיה כאן כש... ואנחנו גם כן לא ניתן לשכוח ולסלוח. ונמשיך להיתקע ולהשיאר באותה נקודה. אופטימי הא?
2000\12\31. לא תאריך רחוק. שבועיים לא עברו מאז, שבועיים. בתאריך הזה יאצתי לחגוג קצת - ראש השנה האזרחי, מה רע? לפני כמה ימים דיברתי עם אדם מסוים, גדול ממני בכעשרים שנה. שאל אותי: ``יצאת לחגוג בסילבסטר?!`` ועניתי לו שכן. הוויכוח נמשך כחצי שעה ובו הוא לא (דגש על הלא) חידש לי שליל זה נקרא על שמו של אפיפיור שציווה על מותם של כמה אלפי יהודים. כאשר אמרתי לו שכבר ידעתי את זה אותו אדם יותר כעס: ``וכי למה אתה יוצא לחגוג את חגו של צורר יהודים ידוע אשר הפך לקדוש?`` ``לחג כבר אין את אותה משמעות,`` אמרתי לו, ``אפילו הנוצרים חוגגים אותו כ ניו יירס איב`` אני לא הולך להלאותכם בכל השיחה אבל אגיד את תקציר דברי: בעוד ישנם אנשים אשר רואים את כישלונות, והצלחות העבר, ומנסים להתחיל מחדש, לתקן, לסלוח ולשכוח, ישנם אנשים אשר לא מוכנים לזה. במסגרת הרעיון הוא עשה לי את זה אני אעשה לו את זה רק שהפעם אין זה כבר מדובר בעונש רלוונטי. שתי סיבות לכך: אנחנו לא מענישים לא את האיש אשר פשע ולא את אלו ההולכים אחריו; המעשה נעשה לפני מספר מאות. מספר גדול של מאות. ישנם שני דורות כרגע במדינה ואולי גם בכלל: אלו שהיו כאן כש... ולא מוכנים לסלוח, ואלו שלא היו כאן כש... וחושבים שיש להניח דברים מאחור. והרי אחרת איך נתקן אותם ונצא מכל הבוץ אשר בו נתקענו. אבל הדור שהיה כאן כש... הוא הדור ששולט במדינה, ולפיכך בדור שלא היה כאן כש... ולכן החלטותיו, אשר מתבססות בסופו של דבר על דעותיו, לא נותנות אפשרות להתחלה מחדש. ובעוד עשרים שנה, אני, ולפחות חלק ממכם, נהיה הדור שהיה כאן כש... ואנחנו גם כן לא ניתן לשכוח ולסלוח. ונמשיך להיתקע ולהשיאר באותה נקודה. אופטימי הא?