כל אחד וה....שלו

[זוהרתבחושך]

כל אחד וה....שלו

יש מי שמתחרטים ויש מי שלא - כל אחד מסיבותיו הוא. מבחינתי הגירושים עשו רק טוב בכל המובנים. בכלל לא מקשרת את האופי של האקס לבחור שבא אחריו. מבחינתי הנישואים היו כשלון ולא חשבתי שלא להתגרש בגלל הילדים. היה לי חשוב לחשוב רק על האושר שלי שבעקבותיו יבוא האושר של הילדים שלי. מה שכן מפריע בפרק ב´ - זה שהילדים המתבגרים קשה להם לראות את האמא עם בחור אחר - וזה לכשעצמו כואב. כי זה משבש את הרצון לנהל חיים פרק ב´ מה שלא קורה לגבר שמתגרש.

 

[האלי]

אה לא?

למה לא סיפרו על זה לבן שלי? נכון לעכשיו, כל הקשרים שאני יוצר עם נשים חדשות נשארים במסתור. הוא אמר לי באופן ברור למדי. אם תביא לפה אישה אחרת אני לא מדבר איתך אבא. ואני נכנעתי לו. לא יודע אם זה טוב או רע. כרגע זה המצב ואני מקבל אותו. שלך, האלי.

 

[רות 2]

ממממממממממ.....האלי ...מענין..

חשש מילדים ותגובותיהם,. באשר למערכת יחסים חדשה/פרק ב´...יש גבול ,מהוא הגבול היכן תשים את הגבול?.. אז יש כזה דבר ..מערכת יחסים מותלית בין הורה לילד... מקובל..? צויין פעם על ידך כי כל בחירה שאנו בוחרים מקפלת בתוכה ויתור על כל האופציות האחרות....ובמקרה כזה יש ויתור גם על הבחירה וגם על האופציה .. בשל התנאי שילד מציב.."אני לא מדבר איתך אם תביא אישה אחרת... ילדים לא יכולים להבין רצון של גבר/אשה במקרה גם הוריו(או אחד מהם) אשר רוצים ,מחפשים זקוקים.. לביחד...??

 

[ניצת שושן]

פעם אחת בלבד

ביתי הקטנה ניסתה להציב לי אולטימטום אבל באותו הרגע בו היא ניסתה להציב אותו הבהרתי לה שיש דברים שבהם איני מוכנה לתת לה להתערב ואחד הדברים הוא אם יהיה לי חבר או לא. עם כל הכבוד לילדים ועם כל אהבתנו אליהם, יש גבול ולהסתתר אינה אופציה בכלל מבחינתי!

 

[ophra]

אולטימטומים

אינם כלי נעים לקיים איתו מערכות יחסים בכלל ועם ילדינו בפרט. ומתוך המקום הזה איני מציבה אולטימטומים לילדי ולא אסכים שהם יציבו לי כאלה. יש הבדל בין אולטימטום להתחשבות או סדרי עדיפויות (שאליהן התייחסתי בתגובה להאלי...

) אני חושבת ניצתי, (אם אני לא טועה...) שגם את התבטאת בעבר בנושא של "חשיפת" הילדים לבני זוג. לא כל אחד יחשף לילדי יותר מזה, עד היום אף אחד לא נחשף לילדי והם אליו... ולא בגלל שהם הציבו תנאים או דרשו דרישות אלא בגללי בגלל שאף אחד מהגברים לא היה מספיק מהותי לי ולחיי כדי לשלב אותו בחיי ילדי, ואותם - בחייו. כשיגיע אחד כזה.... נדבר...

עפ

(נו, שיגיע....)

 

[חופשיה ברוח]

והאיש הקטן שלי...../images/Emo23.gif../images/Emo121.gif

לפני כחודש, אמר לי שלא מוכן שיהיה לי חבר או בעל, גם לא כשיהיה גדול, אלא אם כן זה אבא... (אגב, לאחר שהזכרתי לו שאבא כבר נשוי... גם לזה היה לו פתרון.... לא נורא, כשיתגרש...) אבל... לפני שבועיים לאחר ביקור של " הנשמה התאומה" (זוכרים?) כאן בבית אמר לי האיש הקטן שלי....ביוזמתו... "אמא... אני רוצה ש..... יהיה בעלך...." הוא הקטן, בחושיו המחודדים, ידע !! הבטחתי לו , שגם אם יקח זמן, אמצא את זה שאוהב, וירגיש לו, לאיש שלי, כמו שהרגיש לו הוא. אבל הפעם... אחד כאן, זמין. כנראה שכשמגיע הנכון, אין שום אולטימטומים, ובוודאי שלא פחדים של הקטנטנים שלנו.

 

[ניצת שושן]

את יודעת חופשיה

מסתבר שלהם , לילדודים שלנו יש את החושים... זוכרת שבפעם הראשונה שבני ראה את אחד החברים שלי בעבר הוא אמר לי : "אמא אתם בכלל לא מתאימים" ואני לא כל כך הבנתי מאופו זה בא לו וגם ביקשתי הבהרה את יודעת מה הוא ענה לי ? " אני לא יודע אבל את שונה שאת איתו,את לא את..." מה אומר לך ? ימים חלפו והתברר שהוא כל כך צדק... אחר כך , כבר הייתי מבקשת ממנו חוות דעת באופן יזום

 

[האלי]

במקום אחר ובזמן אחר

אמר מישהו אחר: "לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים". וגם אני אמרתי במקום אחר שצריך לתת זמן להחלטות להבשיל. שלך, האלי.

 

[ophra]

אני קוראת לזה

סדרי עדיפויות. כרגע הבן נמצא אצלך בסדר עדיפות גבוה הצרכים שלו. כנראה שעדיין לא הגיעה האשה שמקומה בחייך היה כה חשוב וכה מרכזי שתשקול בכלל את האפשרות לנסות ולשכנע אותו שאשה בחייך אינה באה על חשבונו (שהרי קרוב לוודאי שמשם הגיע התנאי שהציב לך) ברגע שתגיע אותה אשה אני מאמינה שתוכל למצוא את המסלול בין מערכת היחסים שלך איתו למערכת היחסים שלך איתך ואיתה.... עפ

(לא רואה בזה "כניעה")

 

[האלי]

הרבה פעמים

אנחנו (את ואני) רואים עין בעין... הרבה פעמים את מבינה מה שאני אומר, בדיוק מהמקום שאמרתי את זה, זה נחשב שאנחנו מכירים? שלך, האלי.

 

[ophra]

נראה לך....? ../images/Emo8.gif

בדיוק היה בפורום שכן דיון על "הכרות" (האם אנחנו מכירים באמת את הקרובים אלינו? האם הם מכירים אותנו) אתה מוזמן לקרוא שם את דעתי בנוגע ל"הכרות" של אחרים אותי ושלי את אחרים.

נדמה לי שהסכמות מהסוג הזה שדיברת עליהן בהחלט נכנסות תחת ההגדרה (שלי לפחות) שבת שלום יקירי! עפ

(משתעשעת בהגדרות פעם נוספות

)

 

[האלי]

ומאיפה לדעתך

עלתה השאלה הזו, אם לא בעקבות אותו דיון באותו פורום?

שלך, האלי.

 

[ophra]

טוב פ´סדר....

אז אני קצת איטית וקשת הבנה.... עפ

(תהרוג אותי וזהו

)

 

[*יערית]

אולי...

כשאגיע לגשר אלמד איך לעבור אותו... או אולי כדאי ללמוד לעבור את הגשר לפני שהגעתי אליו? אז פרק ב´ יקר שלי...כרגע הוא חלק מחיינו באופן הכי טיבעי שיש, מה יקרה כשאפגוש בילדיו?איך אני מצטיירת בפני ילדיו? איך נסתדר?איך נלמד לחיות יחד וכל אחד לחוד? כל התשובות לשאלות כנראה יבואו מתי שהוא..... בתקווה ששום דבר לא ישבש את החלום שלנו

 

[ophra]

חייבת לשאול.... ../images/Emo4.gif

לא פגשת אותם???????

(סליחה אם אני חודרת למקומות-לא-לי.... אבל התדהמה היכתה בי קצת...) עפ

 

[*יערית]

יקירתי

אם הייתי יכולה לספר כאן כל מה שבא לי היה מובן יותר..אני מכבדת את פרטיותו של בן זוגי ולכן לא מספרת מדוע לא נפגשנו ! אבל עפרה זה לא קשור אליי ואליו בכלל....יש אמא "טובה" ברקע..זה החוט היחידי שאני יכולה לכתוב

אבל יבוא היום אל דאגה אני לא מהמתייאשות

 

[ophra]

יקירה....

אני לחלוטין מכבדת ומעריכה את הגבולות שאת שמה בין לחשוף את עצמך וחייך לבין חשיפת חייהם של אחרים (במקרה הזה של בן זוגך). בטוחה שאת לא מהמתייאשות!

עפ

 

[michaly43]

../images/Emo24.gifפרק שני- אושר אישי ומשפחה

כתבתי מהו פרק שני לדעתי,(כמה נושאים מתחת) ובמיוחד שאין לוותר על אושר אישי, רק לאזן בין המשפחה לבין עצמך, משום שהילדים גודלים. נכון הילדים כועסים בהתחלה, (אבל הם לא מרכז העולם/משום שאנחנו לא מרכז העולם בשבילם,) אך אם/אב מאושרים יותר, מקרינים את אושרם על הסביבה.לדוגמא: כמו אבן שזורקים על אגם שקט ויוצרים גלים מתרחבים, בדיוק ככה מערכת יחסים מתפתחת בין האושר האישי לבין המירקם העדין המשפחתי. ילדים מבינים אושר וביטחון. היתה תקופה שבני פחדו ודיברו על נושא של נישואים שניים, ומה פיתאום והם לא מרשים שיהיה לי חבר. לא עברו שלושה חודשים, רק חודש, והגישה שלהם השתנתה לחלוטין, אפילו עם בקשות: חבר שיש לו 2 בנות, או לפחות ילדה קטנה כי לבני הקטן נמאס להיות הקטן, ובכלל נמאס מבנים , ואמא הגיע הזמן שיהיה לך חיים משלך..... ואם אמצא את הגבר שיתחבר,שיתמזג, ויאהב את הבנייה מחדש, את המשפחה ואת הזוגיות, כולנו נצא נישכרים. אני מאמינה בפרק שני, כיוון שראיתי פרק נהדר כזה בין הורי, עד יום מותם היו החברים הכי טובים, ואבי, אבי, קיבל משפחה חצי מוכנה והוסיף משלו, ולא היה מאושר ממנו. יש סיכוי, ורק בשביל זה צריך להאמין. והאור שלי דולק ואין לי מנהרות....רק קשת בענן and the dreams at the end of a rainbow are mine

 

[blonda3]

יש משהו בדבריך הזוהרת בחושך../images/Emo45.gif

ולמיכלי-אני מוכנה להיות החברה עם הבנות.... אם לא איכפת לבן שלך.... הבת שי הקטנה-תשמח לעוד אחים. היא מאמצת את כל מי שרק רוצה. בשמחה. אז את באה?

 

[זוהרתבחושך]

לכל חברי הפורום הנחמדים-כנסו לכאן

קראתי ואהבתי לקרוא כל מה שכתבתם, עדיין ולמרות שהילדים לא ראו אף אחד מחברי קשה לי לקבל את זה. אני עובדת קשה ודואגת להם ומותר לי גם את החברים שלי. נכון שהם אומרים לי אמא אנחנו רוצים שיהיה לך חבר, אבל כזה קורה, היא מעירה לי עלכל פיפס שלי. זה קשה!!! וברשותכם - גם כואב. משפטים השזורים בפיהם: 1. אמא, את רוצה להגיד לי שאת הולכת לפגישה ככה? זה לא צנוע. 2. אל תתקשרי אליו, אם הוא ירצה אותך הוא יתקשר אליך 3. אף אחד לא עושה לך טובות, תעריכי את עצמך, את נראית טוב. 4. אני חושבת ששמעתי אותך כועסת בטלפון, אז תנתקי איתו את הקשר, הוא לא שווה שתתעצבני בגללו. 5. אני מקוה שאתם לא שוכבים, כי את זוכרת שאמרת לי שאת לא רוצה עוד ילדים? 6. אמא, איך הוא נראה. ועודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד מדובר בילדודס קטנים. אז תגידו, זה לא מזכיר לכם את מה שההורים אמרו?