כלכלת בריה"מ

[twigy]

כלכלת בריה"מ

מהי השיטה הכלכלית שהונהגה בשנים האחרונות של בריה"מ ? האם אנשים קיבלו תלושי מזון או כסף ביד שפשוט היה מפוקח הן מבחינת מחירי השוק והן מבחינת השכר ? מה בנוגע לביגוד, דלק ודברים בסיסים אחרים, האם מדובר בחלוקה בעמדות חלוקה או ששוב, אנשים מקבלים כסף כתוצאה מעבודה ובו רוכשים ?

 

[mishauli]

רק בשנים האחרונות התירו להתארגן לקו

בקואופרטיבים, אבל הכלכלה בכללותה נשארה מתוכננת מהמרכז. משכורות ומחירים נקבעו במוסקבה וחייבו את המדינה כולה. משכורות שילמו במזומן, החנויות היו פתוחות לכולם, אבל בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 היה מחסור במוצרי צריכה. איני יודע לגבי הדלק, אבל למרבית האנשים לא היו מכוניות. לצמרת המדינה (ברוסית - "NOMENKLATURA", ז"א "הרשימה" של בעלי תפקידים) היו חנויות משלהם, סגורות לקהל הרחב, שעל קיומם אסור היה לספר. שם מכרו להם מוצרים מעולים במחירים נמוכים - אבל זו לא תופעה שייחדה את סוף העידן הקומוניסטי. כך זה היה ממש מתחילת השלטון הקומוניסטי, והסיפורים על ענוותו של לנין, למשל, הם שקרים.

 

[Boogieman]

מוסיף

מה שהיה בחינם, או כמעט חינם, זה חשמל, מים (גם חמים) ,טלפון (אם אני לא טועה רק בתוך העיר) וחופשות באתרי נופש (די מסריחים האמת) מטעם מקום העבודה. זה די טפשי שהתירו הקמת קואופרטיבים רק בסוף, יש משהו יותר קומוניסטי מקואופרטיבים? זה בעצם ההבדל הכי עקרוני בין הקומוניזם הרעיוני של המאה ה-19 לבין הגרסה הסובייטית שלו, העברת אמצעי הייצור לידי המדינה (שמתיימרת לייצג את הפועלים) במקום לידי הפועלים עצמם.

 

[twigy]

תודה רבה לשניכם.

 

[mishauli]

מה גרס הקומוניזם הרעיוני במאה ה-19

בדבר אמצעי הייצור?

 

[Boogieman]

ברמת העיקרון

הוא גרס שעליהם להיות בבעלות העובדים. קואופרטיב זו דוגמא קלאסית לאמצעי ייצור בבעלות העובדים. הטענה היתה שבעלות משותפת על אמצעי הייצור תבטל את הצורך בקיום המדינה, שאיננה אלא מכשיר דיכוי שמשרת את האינטרסים של הבורגנות. כמובן שגם אז היה מגוון דיעות לא קטן אבל בכל זאת היו הבדלים גדולים בין הקומוניזם ה"קלאסי" לבין הגרסה הסובייטית שלו. לדוגמא, במקור, המהפיכה היתה אמורה להיות עממית והמונית ולא הפיכה שלטונית של קסטה אידיאולוגית (אוואנגארד), זה היה חידוש רעיוני של לנין. המהפיכה היתה אמורה לבוא כחלק מהשתלשלות אירועים הסטורית אחרי שלב הדמוקרטיה הבורגנית הקפיטליסטית, ברוסיה החליטו שאפשר פשוט לדלג על השלב הזה. באופן כללי, הקומוניזם המוקדם החשיב את עצמו ונתפס כ"דמוקרטי", יותר מדי דמוקרטי למעשה, גם במהפיכת 1917 היו יסודות דמוקרטיים חזקים ביותר. לא מדובר בהכרח בדמוקרטיה לפי הדגם הליברלי אלא יותר לפי הדגם האנרכיסטי של דמוקרטיה ישירה. זה היה תפקידם של הסובייטים במקור, עד שהבולשביקים חיסלו את כל הנטיות הדמוקרטיות של המהפיכה והפכו את הסובייטים לזרוע של המדינה במקום נציגות אותנטית של ציבורים שונים.

 

[mishauli]

על מה אתה מסתמך? "המניפסט הקומונ-

יסתי" מ-1948, שהוא המצע הרעיוני של הקומוניזם, מתכנן ש"הפרולטריון ישתמש בשלטונו המדיני כדי ליטול בהדרגה כל הון מן הבורגנות, לרכז את מכשירי-הייצור בידי המדינה, כלומר, בידי הפרולטריון המאורגן כמעמד שליט, ולרבות מהר ככל האפשר את כלל כוחות-הייצור". ובהמשך - מעין "עשרת הדברות", שלפיהן "לגבי הארצות המתקדמות ביותר אפשר יהיה כמעט בדרך כלל לנקוט את האמצעים: 1. הפקעת קניין-הקרקע [מקרקעין] ושימוש ברנטה [שכר דירה] הקרקעית להוצאות המדינה. ... 5. ריכוז האשראי בידי המדינה באמצעות בנק לאומי בעל הון ממלכתי ומונפול מוחלט. 6. ריכוז כל ענייני התחבורה בידי המדינה. 7. ריבוי בתי החרושת הלאומיים, מכשירי הייצור, הכשרת הקרקעות לעיבוד וטיובן לפי תוכנית הכלל. 8. חובת-עבודה אחת לכול, הקמת גייסות עבודה, בייחוד בחקלאות. ..." אזכיר כי "המניפסט הקומוניסטי" היה ונשאר המסמך המכונן לכל התנועות המרקסיסטיות, כולל זו הסובייטית. אני מקווה שאינך מייפה, אף אם לא במודע, את מקורות האידאולוגיה הלא-אנושית והרצחנית ביותר של שתי המאות האחרונות.

 

[Boogieman]

שים לב למה שכתבתי.

הקומוניזם גרס שעל המדינה להתבטל, הציטטות שהבאת מתייחסול לשלב המהפכני שיבוא לאחר כיבוש השלטון בידי הפרולטריון. כמובן שהקומוניזם בגרסה הסובייטית לא כפר בכך, הוא פשוט התקבע על השלב הראשון על כל התוצאות הרות האסון שבכך. אני לא מייפה שום דבר, אבל אני גם מסרב לטעון שכל התנועות הקומוניסטיות במאתיים השנים האחרונות הן זהות, והמייצג הנאמן ביותר שלהן הוא סטלין. אני אישית לא מקבל את המניפסט הקומוניסטי כפרוגרמה פוליטית או כאידיאולוגיה, אבל בכל זאת חושב שבברה"מ התפתחה גרסה מוטאנטית של הקומוניזם המקורי. אפשר לטעון שהאידיאולוגיה הקומוניסטית תמיד תוביל לתוצאות מסוג זה אם השלטון המוחלט יהיה בידיה עקב כשל מבני בתיאוריה, אי אפשר לטעון שברה"מ מגלמת את התגשמות שאיפותיהם של רוב הקומוניסטים, בטח לא אלה של המאה ה-19.

 

[mishauli]

הקוניזם המקורי קיים רק בספרים, וחס-

דיו מבקשים שיתנו להם עוד הזדמנות להקימו עלי אדמות. לא מפריע להם שכל המשטרים הקומוניסטיים בעולם נתגלו כ"מוטאציות" של מהקומוניזם המקורי וגבו כמאה מיליון קורבנות במאה ה-20. מה היה מדען אומר על התורה שכל ניסיונות להוכיחה הסתיימו בכשלון מהדהד? זה מזכיר לי בדיחה סובייטית. בהרצאה על הקומוניזם שואל איש את המרצה: "האם הקומוניזם הומצא על-ידי מדענים?" המרצה משיב :"לא, הקומוניזם מבטא את שאיפות העם, המדענים רק ניסחו את מה שהעם רוצה. השואל מרוצה: "גם אני חשבתי שלא המדענים המציאו את הקומוניזם. המדענים היו קודם מנסים על חיות-מעבדה".

 

[Boogieman]

כמו שכתבתי.

אפשר לטעון, ואני אישית מקבל את הטענה הזאת, שבקומוניזם יש כשל לוגי שמוביל אותו, כשהוא מיושם, למקומות שונים מאוד מאשר התיאוריה. אבל זו רק מחצית מהאמת, מן הסתם העובדה שמשטרים קומוניסטיים צמחו אך ורק בעולם השלישי קשורה לזה. אגב, משטרים קומוניסטיים במדינות לא מתועשות (כמו שרוסיה היתה עד לזמנו של סטליןן) מנוגדת גם לתיאוריה המרקסיסטית הקלאסית.

 

[קוכולין]

מישה, אני מסכים

לרוב דבריך על הקומוניזם. אבל שים לב: המרקסיזם יכול לעבור גם מוטציה אחרת, חיובית יותר. ולראייה: הסוציאל-דמוקרטיה של אדוארד ברנשטיין בגרמניה.

 

[armbruster]

הס"ד היא לא 'מוטציה של המארקסיזם'

אלא התפתחות של תנועת הפועלים לכיוון של השתלבות ורפורמות בתוך החברה הבורגנית. אדוארד ברנשטיין לא היה מארקסיסט, אלא מבקר חריף של המארקסיזם. עוד בשנות ה-90 של המאה ה-19 חשף ברנשטיין את הטעויות המהותיות בניתוח הכלכלי-חברתי של מארקס את החברה הקפיטליסטית בשתי השאלות המהותיות מבחינת המארקסיזם: 1. הפיכת החברה לדו-מעמדית כאשר ה'פרולטריון' מרכז את הרוב המכריע בחברה נגד הבורגנות ההולכת וקטנה בעקבות 'ריכוז ההון'; 2. 'תיאוריית ההתרוששות' של ה'פרולטריון' שאמורה להביא אותו להתקומם נגד הבורגנות. ברנשטיין שהסתמך על נתונים סטטיסטיים מתחום הכלכלה והחברה חשף את הכזבים בניתוחיו של מארקס. מאז המארקסיסטים חדלו להשתמש בנתונים סטטיסטיים שאינם מעובדים בשיטה הסובייטית, כלומר מניפולציה של הסטטיסטיקה.

 

[טשאפק]

גם חינוך, לא?

האם היו טלפונים לכולם? גם בישראל חיכו כמה שנים לקו טלפון בבית חדש עד שנות השמונים.

 

[mishauli]

חיכו שנים לטלפון, ושיחות בתוך העיר

היו חינם.