כלי נגינה פרסיים

[gamari]

כלי נגינה פרסיים

בעקבות שג'אריאן . . ובקריאה של התרגומים ראיתי שיש קצת בלבול בין כלי הנגינה השונים... החלטתי לעשות סדר. הקישורים הבאים מופרדים לפי כלי הנגינה הבאים, הפופולרים ושבשימוש כיום,( ישנם עוד כלים שכבר אינם בשימוש): ניי - סנטור - טאר - סהטאר (לא סיטאר) - עוד - טומבאק (זארב) - קאמאנצ'ה - דאף - טנבור מקווה שתיהנו ויהיה קצת סדר בכלי הנגינה.

 

[gamari]

ניי - ناي

צורתו כצורת חליל, בעצם אבי החליל. מקורו בערבות פרס העתיקה, במקור נעשה מקנה. אפשרי מהמון סוגים, (קנה סוף, קנה סוכר וכו'). בכל העולם כלי הנשיפה הקלאסי התפתח בצורה שונה ובתקופה שונה. כיום גם מייצרים כזה מפי וי סי או ממתכת דקה. לניי הפרסי יש 5 חורים מלמעלה ואחד למטה שאותו מסתיר האגודל, בניי הטורקי\עירקי\ערבי יש למעלה 6 חורים ולמטה אחד. בעל 2 וחצי אוקטבות ולכל מקאם יש חליל משלו שמה שקובע את ההבדלים זה הרווח שבין החורים. לכן כל נייזן (מנגן בניי) יש תיק עם חלילים לכל המקאמים שלא כמו במוסיקה הקלאסית שחליל אחד מתאים להכל. והסיבה שבמוסיקה הפרסית\הודית\אוריינטלית יש 96 מקאמים עם מרווחים של רבעי טונים בין צליל לצליל. כל ה-96 יכולים להתנגן על 7-13 חלילים שונים. הצליל מופק מנשיפת אוויר אל תוך החליל כאשר השן הקדמית יוצרת מחסום אוויר ע"י קיפול הלשן, כתוצאה מיצירת לחץ של נשיפה אל תוך הצנור נוצרת מעין שריקת בעלת טון נמוך וכך נוצר הצליל... בערך כמו נשיפה אל בקבוק ע"י נשיפה בזוית מסוימת. בארץ ניתן למצא את אמיר שהסר שהוא מומחה בניי. כמוהו ישנו את רהמט שירחון וסולימן מוטהדה שמוכרים בקהילה כנגנים. מצורפת תמונה.

 

[gamari]

ניי - ناي

צורתו כצורת חליל, בעצם אבי החליל. מקורו בערבות פרס העתיקה, במקור נעשה מקנה. אפשרי מהמון סוגים, (קנה סוף, קנה סוכר וכו'). בכל העולם כלי הנשיפה הקלאסי התפתח בצורה שונה ובתקופה שונה. כיום גם מייצרים כזה מפי וי סי או ממתכת דקה. לניי הפרסי יש 5 חורים מלמעלה ואחד למטה שאותו מסתיר האגודל, בניי הטורקי\עירקי\ערבי יש למעלה 6 חורים ולמטה אחד. בעל 2 וחצי אוקטבות ולכל מקאם יש חליל משלו שמה שקובע את ההבדלים זה הרווח שבין החורים. לכן כל נייזן (מנגן בניי) יש תיק עם חלילים לכל המקאמים שלא כמו במוסיקה הקלאסית שחליל אחד מתאים להכל. והסיבה שבמוסיקה הפרסית\הודית\אוריינטלית יש 96 מקאמים עם מרווחים של רבעי טונים בין צליל לצליל. כל ה-96 יכולים להתנגן על 7-13 חלילים שונים. הצליל מופק מנשיפת אוויר אל תוך החליל כאשר השן הקדמית יוצרת מחסום אוויר ע"י קיפול הלשן, כתוצאה מיצירת לחץ של נשיפה אל תוך הצנור נוצרת מעין שריקת בעלת טון נמוך וכך נוצר הצליל... בערך כמו נשיפה אל בקבוק ע"י נשיפה בזוית מסוימת. בארץ ניתן למצא את אמיר שהסר שהוא מומחה בניי. כמוהו ישנו את רהמט שירחון וסולימן מוטהדה שמוכרים בקהילה כנגנים. מצורפת תמונה.

 

[gamari]

סנטור - سنتور

כלי מיתר בצורת טרפז שהצליל מופק ע"י מכות עדינות על המיתרים. בסנטור יש 72מיתרים למרות שלפי השם ניתן להבין שמדובר בכלי של 100 מיתרים. המיתרים באים בקבוצות של 4 מיתרים המתוחים ב-2 כוונים. מימין לשמאל צד אחד מיתרים מברונזה וצד אחד מיתרים ממתכת. כלומר 9X4 מצד אחד ממתכת ועוד 9X4 מצד שני מיתרים מברונזה. ניתן להגיע עד 3 אוקטבות תיבת התהודה עשויה מעץ, הנפוץ מעץ אגוז מיושן או סיסם שחור, תלוי בצליל המבוקש. את המיתרים ניתן למתוח ע"י מחוונים הנמצאים בצד האלכסוני של הטרפז , לכל מקאם יש כוון משלו ולעתים המעבר בין שירים שאינם מאותו מקאם מצריכים כוון מחדש של המכשיר. נגני הסנטור ניחנים ביכולת הפרדת צלילים גבוההה שכן הכוון נעשה באמצעות שמיעה בלבד. כדי להפיק צליל יש להכות עם 2 מקלונים הנתפסים על האצבע והאגודל משמש כמנוף. המקלונים עשויים אך ורק מעץ זית, עטופים בבד עם חוט דיג או חוט תפירה. גם זה תלוי באיכות הצליל הרצוי. מקורו של הסנטור בממלכת אשור באזור צפון סוריה, בכיבוש הפרסי הסנטור הפך לכלי פרסי ומתוכו יצאו מספר וריאציות וניתן לראות בכמה צורות, מלבני, טרפי, ובשימוש ארמנים, תורכים והודים. בעולם יש מספר מפורסמים. בראשם פרמרז א פיוואר. ישנו את המאסטר מוחמד רזא שג'אריאן, מנוצ'הר סאדק'י, מאסטר ארדאבן קאמקר, עבדול חסן סאבא ועוד. בארץ ישנם גם מספר טובים כגון יצחק רפואה, מנשה ששון, שמואל רוזהבן ומשה שלו ניתן להאזין בשירים של אהוד בנאי לקטעים שיש בהם סנטור. ,

 

[gamari]

קאמאנצ'ה - کمانچه

כלי נגינה מיתרי שהצליל מופק באמצעות החלקת קשת על המיתר. מקורו באמפריה הביזאנטית במשפחת הכנורות וכיום משמש בעיקר באירן, אזרביג'ן, אוזבקיסטאן וארמניה (כלומר סביב הים הכספי) הפירוש - קשת קטנה. הגוף עשוי מסוג של דלעת בעל צוואר ארוך , עליו מתוחים 3 מיתרים, שרק במאה האחרונה נוסף מיתר רביעי כדי להשוותו לכנור ושיוכלו לנגן ביחד. על הדלועית מתוח עור של עז או איל ולפעמים גם של דג בלי קשקשים. את הקאמאנצ'ה מניחים עם הברך, בישיבה, והקשת מוחזקת במאוזן והתנועה ימינה ושמאלה, תזוזת האצבע על הצוואר קובעת את אורך הגל שזה בעצם הצליל כל זמן שהקשת מחליקה על המיתר. יש בעולם מספר מפורסמים וביניהם קיהאן קאלור, סעיד פאראג'פור. בארץ ישנו בחור אזרי בשם מארק אליהו שהוא מומחה בקאמאנצ'ה, לאחרונה מנגן בשיר של עידן רייכל, שאריות של החיים.

 

[gamari]

טומבאק - זארב - تمبک - ضرب

כלי תיפוף שהצליל מופק ע"י החלקת האצבעות בעדינות . הגוף עשוי מעץ אגוז מיובש או אלון והעור המתוח עליו מעור של פרה, עז, צבי... תלוי בצליל הרצוי. כדי להלביש את העור על התוף יש להרטיבו במים חמים ולוקח שלושה ימים להביא אותו לצורה הרצויה ובתהליך הקירור של העור מותחים אותו על התוף ומייבשים. כדי שהעור יימתח יש צורך בלחמם את העור ע"י כרית חימום מיוחדת וכך הצליל יותר חד ולא עמום. ניתן למצא בכל בית פרסי שורשי (אצלי בבית יש 5 כאלה שסבא שלי בנה אותם), הנחשבים ביותר מהעיר שיראז וטהראן. כלי התיפוף העיקרי במוסיקה. והכי קל ללמוד לנגן עליו, מצריך רק חוש קצב ושליטה על האצבעות. בגלל אופי הניגון הוא לא מתאים לתיפוף כל מקצב, בעיקר לקצב הפרסי בתיבות של 6/8 או 2/4, ויש גם 5/8 (כמו הרבה שירים של אהוד בנאי) או 7/8 שזה מעין קצב יווני. הנגינה בעיקר בישיבה שהזארב\טומבאק יושב על הברך, רגל מעט מורמת כדי שלא יחליק והתיפף כמו על דרבוקה רק בעדינות ולא בהפגנת כח, כזכור פרסים עדינים ולא פראיים. בקצב הבנדרי שזה 6/8 קצת יותר מהיר משלבים גם טרבוקה ממתכת ומניחים אותה על הברך ועל זה את הזארב. ומי שטוב בזה יכול להפיק צלילים וקצב משגעים. לפני 40 - 50 שנה היה אחד מאד מפורסם בשם חוסין טהרני שלקח את הטומבאק ושדרג לו את הצורה שתהיה יותר נוחה ופחות מסורבלת לתיפוף. בנוסף היה אמן על הכלי. חוץ ממנו ישנו את מוחמד איסמעילי. בארץ המפורסמים הם פריבר (יעקב לב שמח) ודריוש שירהחון (בן דוד של אמא שלי), כמו כן שלמה בן רחמים, סעיד בלהזאדה ומשה חגיגי.

 

[פרויז1]

../images/Emo13.gifלאליאס יש מה שנתת בתמונה.

איזה צלילים נהדרים שמתופף מפיק מזה. תענוג. אבל אל תספר שלא יפרצו לו בגלל זה.

שבת שלום

 

[gamari]

דאף - دف

מה שאנחנו מכירים כתוף מרים רק בעל קוטר הרבה יותר גדול, בערך 60-70 ס"מ. טבעת עץ רחבה או ברזל דק שעליה מתוח עור של עז, על הטבעת ההיקפית יש לעתים חרוזים או מציליות כדי להוסיף לכל מכה גם צלילי מצילתיים קטנים. המכות על התוף באמצעות האצבעות והאגודל תומכת בבסיס התוף תוף אחד יכול להפיק תזמורת כלי הקשה שלמה שכן התהודה שלו נשמעת למרחוק בעל גל רחב. נפוץ בכל מרכז אסיה בכל מיני וריאציות, גם אותו כדאי לחמם. אצל הבוכרים נקרא דאריה ואצל היוונים דאפי. מוכר ככלי המזוהה עם עיד-א-נורוז עוד מימים ימימה, למקור שלו יש המון סיפורים, אפילו עוד מימי תקופת המקרא. פחות נפוץ משאר הכלים ובארץ ישנו את אלי ששון שנחשב כאמן על הכלי.

 

[gamari]

עוד - בארבאט - بربط

בערבית עוד, באירופה לאוטה ואצל הפרסים בארבאת. מקורו בפרס העתיקה ,, כלי מיתר שהצליל מופק באמצעות פריטה. תיבת תהודה גדולה מאד מעץ בעלת 5 מיתרים כפולים ולעתים בעלת 6 מיתרים כפולים, צוואר קצר מאד והשילוב מוביל לצליל בעל טון נמוך מאד. נפוץ בעיקר במוסיקה העיראקית והערבית, אחת התרומות הגדולות למוסיקה המערבית משום שהצאצא שלו זה הגיטרה ואפילו במרכז ודרום אמריקה היוקלילי והבנג'ו זו תוצאה של העוד. הפריטה יחסית יותר קשה מגיטרה כי אין מצב של פריטה על מספר מיתרים במקביל אלא כל מיתר בנפרד והחכמה להפריד בין המיתרים הכפולים. מיומנות לא קלה. המפרט המקורי מנוצה של נשר אבל כיום כל מפרט קשיח יעשה את העבודה עמיר בניון יודע לעשות זאת טוב

 

[gamari]

טאר - تار

מהמשפחה של העוד, כלי מיתר בעל תיבת תהודה עשויה מדלוע כפול וחלול שמכוסה מעץ של תות-עץ, על חזית התיבה הכפולה מתוח עור של כבש. בעל צוואר ארוך בעל 3 מיתרים כפולים (כלומר 6) והפריטה נעשית עם מפרט בעל 2 וחצי אוקטבות עם אין סוף אפשרויות של רבעי טונים ושמיניות טונים. הצלילים מאד מרגיעים כשמאזינים להם, נגנים על טאר נחשבים למחוננים מאד. מפורסמים בתחום: דריוש טלאי, מוחמד רזא לופטי, הושנג זריף, חוסיין עליזאדה ובארץ כמובן מנוצ'הר באלאזאדה ואהוד בנאי בעצמו. לא לבלבל עם סה טאר ודו טאר. טאר=מיתר סה טאר=3 מיתרים דו טאר=2 מיתרים

 

[Mor L]

וואו כל הכבוד על ההשקעה!

הטאר זה בדיוק הכלי נגינה שהמרצה שלי ניגן לנו בשיעורים איזה כיף זה היה לשמוע אותו

 

[gamari]

מי זה המרצה שלך ?

החוכמה היא לא רק להוציא צליל מהטאר, את זה יכול לעשות כל גיטריסט שיודע לפרוט טוב. המיומנות של לנגן בטאר זה בעיקר לשלוט במקאמים ולדעת לכוון ולהתאים אותו לכל זמר ולכל סולם לפי הראדיף או הטאקסים.

 

[פרויז1]

gamari !זה נשמע בפרסית. ../images/Emo13.gif

מה זה, מושגים אוניברסליים? במקאמים ולדעת לכוון ולהתאים אותו לכל זמר ולכל סולם לפי הראדיף או הטאקסים. במקאמים = דרגות (מהשורש מיקום) ראדיף = שורה ומה זה "טאקסים". ?

 

[gamari]

ג'ונם

הסבר קצר מה זה באוקטבה רגילה סולם הצלילים הולך כך דו-רה-מי-פה-סול-לה-סי-דו כאשר מדברים על מקאם או דאסטגאה, למשל דאסטגאה סגאה בסולם סול, אז מהלך הצלילים יהיה כזה דו-רה-מי (גבוה ברבע טון)-פה-סול-לה(מוגבה ברבע טון)-סי (מוגבה ברבע טון)-דו כאשר מנגנים מבחינים מיד שהסולם "מעט" מזייף אבל במלודיה נכונה (אחד מתוך ה-300 + ) של הגושה, יוצאת נעימה ערבה לאוזן שניתן להריץ עליה צ'הר מזראב + מאוואל + בזמי + שיר שמח ואפילו מספר שירים באותו מקאם ברצף. למשל השיר איספאהן של מוהין, שייך לדאסטגאה באיאת איספאהן ואין בעיה מייד א"כ להמשיך לנגן את השיר של עארף סולטנא ק'לבא, אבל, אם רוצים לעבור למקאם אחר, זה נשמע כמו זיוף. בהזדמנות אתן דוגמאות משירים עם קישור ואבחנה בין המקאמים השונים. וציינו פה את מארק אליהו שבעיניי הוא מבין טוב מאד בענייני המקאמים, כמו גם יצחק רפואה שהוא נחשב למוסיקולוג.

 

[פרויז1]

נראה לי שלא

מקצוע האדריכלות מחייבת ידע נרחב בכל השטחים

, אלא האיש הוא איש של אשכולות.

תודה.

 

[פרויז1]

../images/Emo13.gifעזיזה מן !

המושגים במקורם פרסיים, אבל הפכו לאוניברסליים . זה מה שאני מבין מתשובתך.

 

[gamari]

המושגים

מוסיקה זו שפה בפני עצמה והמונחים המוסיקלים הם בינלאומיים כפי שהבנת. במוסייקה פרסית המושגים ייחודיים אך ורק למוסיקה הזו ומובנת לכל אמן שמנגן. לכן, אם 2 אמנים נפגשים בפעם הראשונה בחייהם ומעוניינים לנגן ביחד ללא היכרות ראשונית. הם מחליטים על המהלך שינוגן באמצעות מושגים מקובלים בפי כל, בנוסף המוסיקה הערבית מכילה בתוכה מספר מושגים כללים שהינם פרסיים או מקבילים לפרסית וגם אם בדיבור המושגים לא מובנים האחד לשני אז באמצעות ניגון קטן השפה מובנת. כמו שפת גרפיקה, שפת מחשבים וכו'.

 

[פרויז1]

תודה.

בוקר טוב לך ולכולם

 

[gamari]

סהטאר - سه ‌تار

סה=3, טאר=מיתר כלומר 3 מיתרים, כלי מיתר שהצליל מופק מפריטה, כמו הטאר רק בעל גוף לא כפול אלא בודד ובמקום 2 מיתרים בכל צליל יש בו 3 מיתרים, לפני מאתיים שנה זה הפך ל-4 מיתרים, הקושי שבלא לזייף הוביל להמצאות 3 ו-4 מיתרים בחנויות. לא לבלבל עם הסיטאר ההודי שזה משהו אחר לגמרי. מופיע פחות באירן כיום ויותר אצל הטאג'יקים, בד"כ מי שמנגן טוב בטאר יכול לנגן גם בסהטאר. היתרון שלו שניתן למשוך צליל ליותר זמן מאשר טאר בגלל המיתר הנוסף וההד היותר ארוך של כל פריטה. מפורסמים: מוחמד רזה לופטי וחוסיין עליזאדה

 

[gamari]

סהטאר - سه ‌تار

סה=3, טאר=מיתר כלומר 3 מיתרים, כלי מיתר שהצליל מופק מפריטה, כמו הטאר רק בעל גוף לא כפול אלא בודד ובמקום 2 מיתרים בכל צליל יש בו 3 מיתרים, לפני מאתיים שנה זה הפך ל-4 מיתרים, הקושי שבלא לזייף הוביל להמצאות 3 ו-4 מיתרים בחנויות. לא לבלבל עם הסיטאר ההודי שזה משהו אחר לגמרי. מופיע פחות באירן כיום ויותר אצל הטאג'יקים, בד"כ מי שמנגן טוב בטאר יכול לנגן גם בסהטאר. היתרון שלו שניתן למשוך צליל ליותר זמן מאשר טאר בגלל המיתר הנוסף וההד היותר ארוך של כל פריטה. מפורסמים: מוחמד רזה לופטי וחוסיין עליזאדה