כלי למנחים: דת

[Nihau]

כלי למנחים: דת

דתות שונות, בדומה לדיעות קדומות, מאפשרות למנחה לקבע צורת מחשבה וניתוח העולם והחוויות שעוברים בו. יתרונות הכלי הזה הם חוסר הצורך להסביר למה אנשים חושבים בצורה הזו. יש להם אל או אלה, הם מאמינים בהם וזה מספיק כדי לתרץ גם את המעשים הטובים ביותר וגם את המרושעים ביותר וביניהם גם את המוזרים והמטופשים ביותר. חסרונות- קשה לבנות אמינות דתית בתוך עולם המשחק. רוב השחקנים יוצאים מנקודת מבט צינית למדי לגבי חשיבות האלים בעולם ולגבי חשיבות אנשי הדת בעולם. הכרת הדת והכבוד לדת נרכש בעיקר מהסביבה, יניקת הדת עם למידת השירים הראשונים, הסיפורים הראשונים והא"ב- בגילאים בהם מאמינים לכל מה ששומעים. לשחקנים אין את הכבוד האוטומטי הזה לדתות במשחק ולדמויות שלהן לרוב גם אין אמונה מוצקה במיוחד. שימוש רציני בדת במשחק, משהו מעבר לסיפור רקע או רעש רקע תרבותי, מחייב הרצת כמה חוויות והתנסויות של הדמויות מול גורמי דת שונים ובניית אמון מול מערכת הדת בעולם. משפט הנערך ע"י איש דת לאל הצדק מוציא את האמת לאור ובאמת מעניש את הפושעים ומזכה את החפים מפשע. דיון מעמיק בנושאים קיומיים או קבלת עיצה מונחית הארה רוחנית מכוהן לגבי המשך הדרך. קבלת מחילה אלוהית על עוול שנעשה ומעיק על מצפון הדמות- זה כבר דורש משחק עומק יותר רציני ושיתוף פעולה פעיל מצד הדמות, אחרת זה ירגיש כאילו המנחה משחק את שני הצדדים.

 

[הם קוראים לי]

מה עם קסם דרך דת/אמונה?

זה יכול לבסס את האמינות הדתית אצל השחקנים (בהנחה שהם רוצים בינהם קוסם/מרפא)

 

[מירטל]

נכון.

ותמיד אפשר לשחק במישחק החביב על הגברים " של מי יותר גדול" - האל של מי יכול לעשות ניסים יותר רציניים, יש יותר מסצינה אחת בתנ"ך שבה עושים את זה.... ויותר ברצינות. מו"ד בחרה לקחת את הגישה שלה לאלוהים - כוהן שהוא גם איש מלחמה וגם מסוגל לזמן ניסים כאלה ואחרים ( גם אם זה מגיע למצב שבו כוהן יכול לבוא לאל שלו ולהגיד " תעשה את זה" והאידיוט יעשה את זה), זה לא אומר שבכל משחקי התפקידים צריך להעתיק את הגישה הזו, בעיקר בגלל התפיסה האישית שלי - אהבה שתלוייה בדבר, בטל דבר בטלה האהבה. אדם שמאמין באל רק בגלל שהאל הזה עושה ניסים, יעזוב את האמונה באל ברגע שהאל לא יוכל לבצע ניסים או ברגע שהוא ימצא אל עם יכולת ביצוע טובה יותר - אמונה איננה, סליחה, לפחות לא אמורה להיות משהו חומרי שפועל לפי הגישה של " בחר את האל עם הביצועים שהכי מתאימים לך".

 

[Nihau]

הרחבת הדיון נקודתית לטיאן

לחברי טיאן, בבקשה לא לקרוא, ואם קראתם בבקשה לזרוק גלגול הצלה גבוה מ25 בתקווה שאני לא אגלה. הקסם בטיאן הוא כמו אנרגיה פוטנציאלית- לכל חפץ וכל גוף יש קסם. יצורים חיים יכולים לצבור קסם בגופם ולהשתמש בו. יצורים תבוניים יכולים ללמוד איך לנצל את האנרגיה הזו בצורה יותר מודעת ומכוונת וכך ללמוד דרכי שימוש שאינם אינסטינקטיביים. כאשר יצור כלשהו מקבל חומר מהסביבה- אוכל, שותה, שואף אוויר- הוא מכניס עם החומר גם קסם לתוך גופו וכאשר הוא מוציא חומר ואנרגיה- מפעיל שרירים, מפריש חומרים, נושף אוויר- הוא מוציא גם אנרגית קסם. עשיית קסם מנצלת חלק מהקסם האגור בגוף ולכן הטלת לחש מעייפת ומתישה את המטיל. מזונות ושיקויים מיוחדים שפותחו ונרקחו במהלך הזמן על ידי בתי הספר לקסם עשויים מחומרים שהוכחו כבעלי אנרגית קסם קלה להטמעה בגוף, משקה אנרגיה המחדש את המאגרים הטבעיים בגוף. התגלה כי עם הניסיון, המיומנות והוותק בשימוש בקסם ניתן להגביר את קיבולת המאגרים הקסומים בגוף אך רמת השיפור היא אינדיבידואלית וכל אחד משתפר בהתאם לרמה הטבעית בה חונן מלידתו. קוסמים (wizards) הם יצורים בעלי קיבולת קסם טבעית גדולה משל אחרים בני גזעם והם בעלי יכולת לחוש בזרמי האנרגיה ולהשתמש בהם בצורה אינסטינקטיבית אך כזו שניתן לשפר עם למידה וניסיון. מכשפים (sorcerer) גם הם יצורים בעלי קיבולת קסם טבעית גדולה משל אחרים בני גזעם אך אינם יכולים לחוש בזרמי הקסם ולכן לומדים לבצע סדרה של פעולות מחשבתיות מבוססות מדיטאציה כדי למקד את הלחש ולהכינו בשני חלקים- הראשון ארוך ומכין את הלחש והשני קצר מאוד והוא הטריגר להפעלת הלחש הנלמד ושחרורו בזמן הרצוי. יש שמסוגלים לשלב את הקסם הטיבעי שלהם לתוך צורות אמנות, בעיקר מוסיקה (bard) אבל כעיקרון כל תחום אמנותי בו משקיעים את הנשמה מכל הלב מקבל חיזוק קסום. אפילו בישול (ר"ע גלידה). לעומת זאת כוהנים, פלאדינים, דרואידים וסיירים מפעילים את היכולות הקסומות שלהם מכוח אמונתם באלה. שני פנים לאלה, בני האדם סוגדים בעיקר לאספקט מאיה-אלת הצדק והטוהר והאלפים סוגדים לה בעיקר כאהלונה-אלת הטבע והיערות. מתוך רגש האמונה העמוק באלה הם מתעלים את הקסם האגור הגופם, לפעמים גם בהכוונה ישירה של האלה- מקרים מיוחדים. כאשר החבורה הצליחה להכעיס את האלה היא חסמה את היכולות הקסומות של מאמיניה, מי בחבורה שנשען על האמונה בה כדי לבצע קסם גילה למגינת ליבו שהקסם לא עובד יותר ובנוסף על כך חלומות נבואיים איומים טורדים את שנתו. הצורה בה הקסם עובד משפיעה חברתית על מערך האמונה. קוסמים ינטו לפחות אדיקות מדרואידים למשל.

 

[JuffoWup]

רגע

אם הקסם של המאמינים בה מכוח אמונתם, אבל מהם; איך האלה יכולה בעצם לחסום אותו (אני יכול להבין מחסום פסיכולוגי של המטיל).

 

[Nihau]

זה ספוילר גדול מידי- תשובה במ"פ.

 

[מירטל]

בעיה אחרת : תפיסה של דת בעולם שבו

האל קופץ לבקר בתדירות של שלוש פעמים ביום, בצורת קסם או ניסים, או בעצמו בכדי לרדוף אחרי בחורות. בעיקר לרדוף אחרי בחורות. במחשבה אחרת, זה באמת אחד הדברים שדי חסרים לי בעולמות הפנטזיה - הבנים של. ועוד נקודה שאני לא ארחיב עליה עכשיו - תפיסת עולם מרובת אלים מול תפיסה מונוטאיסטית. זה אחד הדברים שבאמת קשה לי לקלוט ו/או להבין איך זה ישפיע על המערכה - תפיסת עולם שבה באמת מאמינים שהאל של השכן קיים, אבל מכחישים את העקרונות שלו? לא שמים אליו לב? מה בדיוק?

 

[Nihau]

זה כמו ראשי עיר...

לנו יש ראש עיר, המחוייבות שלו היא כלפינו והמחוייבות שלנו היא כלפיו. לא מעניין אותנו מה ראש העיר השניה אמר או עשה- פרט לאהבת הרכילות והסקנדל כמובן- אבל זה לא משפיע עלינו ישירות. אותו דבר עם אלים בדת פוליתאיסטית. לנו יש סט שלם של אלים- כמו עירייה מתפקדת וביורוקראטית כהלכה. אל אחד לחקלאות, אל אחר לטבע פראי, אל נוסף למלחמות, אלה למחלות ותרופות, אלה לפיריון וכו להם יש סט שלם של אלים שמתאים להם ואנחנו לא צריכים אותם אצלינו, לקח לנו מספיק זמן להתרגל לסריטות של הסט שלנו כדי לתפקד כמו שצריך וגם לחגוג כמו שצריך ולסגוד כמו שצריך בלי שברקים יפלו עלינו מהשמיים או מגיפה תפרוץ.

 

[מירטל]

ומה אם, נניח, אחד האלים מחליט

" לשבור את הכלים" ולהכריז על עצמו כמלך וששאר האלים לא קיימים? או לחלופין, אם העיר נכבשת או נעלמת, מה קורה לאותו אל/ראש עיר? כך או כך, אהבתי את ההשוואה.

 

[Nihau]

במלחמה כמו במלחמה....

יש מנצחים ויש מפסידים אל שמאבד את כל המאמינים שלו נחלש מאוד - כמו ראש עיר ללא עיר... זה לא מונע ממנו לגנוב עיר חדשה לעצמו- מה שיעשה סיפור מרתק ואולי ישנה אותו מהתפקיד הקודם לתפקיד "אל הגנבים" כך או כך מי שמכריז עצמו מלך - כדי שיהיו לו חברים טובים או עוצמה גדולה מספיק כדי להתמודד עם ההתנגדות של שאר האלים המוכרים כאינדיבידואלים מגלומניים לא קטנים בפני עצמם. אם האל מצליח להכירז עצמו כמלך על קבוצת אלים בסביבתו הקרובה מתקבל פנתאון ודתות המאמינים מתאגדות לדת גדולה שמכילה את כל האלים בפנתאון. סביר שחלק מהאלים ישנו קצת את מסגרות התפקידים והאחראיות שלהם אבל בסוף זה יסתדר שוב... עד המלחמה הבאה.

 

[JuffoWup]

עכשיו את מדברת בשפה שלי

דת היא מאפיין מאוד חשוב ברוב המשחקים שלי, היא מניע ובד"כ כוללת ארגון חזק כלשהו; ברוב המשחקים גם כן הדת היא לא גורם שלילי כשלעצמו. אחד המשחקים היותר מוצלחים שתי הדמויות הראשיות הן נזיר שניסה להחזיר בתשובה את אחיו, אציל חסר מעצורים; היה משחק מאוד יפה שכלל הרבה סוגיות של משבר אמונה מצד אחד ומיסוד האח כגורם טוב יותר בחברה מצד שני (למד ערך חיי אדם מהם וכו'). חוצמזה- בשביל לעשות דת אמינה צריך קצת מחשבה מראש (לבנות מערכת אמיתית של דת, כולל היסטוריה וכו') ושיתוף פעולה בין השחקן לשה"מ- אחרת זה פשוט לא אמין ולא עובד.

 

[Nihau]

טוב, איך אתה עושה את זה?

 

[NacroMittler]

דתות בסאר

בעולם המערכה שלי (סאר) כל גזע פיתח אמונה דתית שונה לגמרי. לבני האדם יש דת ממוסדת, חזקה ומונוטאיסטית (מאוד נוצרי, אני לא מכחיש). המג'אידים לעומת זאת מחזיקים באמונה הרבה יותר ראשונית. הם מאמינים ברוחות קדמונים שמרחפות בעולם ולא באלים של ממש. כמובן, שרוחות של גיבורים מפורסמים ומלכים עתיקים מחזיקות בכוחות של יביישו אף אל. האלפים מאמינים בארבעה אלים אלמנטליים שמזכירים יותר את רוח היער מ"הנסיכה מונונוקי" מאשר אלים. ז"א, הם אלים, אבל לא כאלה שמתקשרים עם בני אדם ומחוללים ניסים. הם חיתיים יותר, מרוחקים יותר... מכיוון שהמשחק המיועד לא יצא לפועל מעולם לא יצא לי להתעמת עם הדברים הללו אין-פליי ועדיין לא החלטתי אם האלים באמת קיימים ומסתובבים בעולם (סטייל זאוס שיוצא לתפוס בחורות), ואם כן אז איך לעזזל מסתדרות שלוש קבוצות אלים שונות בינן לבין עצמן.

 

[Nihau]

הצעה: איך לסדר 3 קבוצות אלים

טריטוריאלית- שלוש יבשות, שלוש טריטוריות. אנשי דת של יבשת אחת ימצאו למגינת ליבם שהאלים שלהם לא עונים ביבשת השניה. הסכמי שלום על תנאי- אנחנו נאפשר כניסה של מאמיניכם לתחומי המאמינים שלנו כל עוד הם לא ינסו להמיר את דתם של מאמינינו, אחרת... all hells will break loss שיתוף פעולה- רק כאשר כל אלי מזג האוויר עובדים יחד אפשר לווסת כראוי את מזג האוויר הגלובלי ולוודא שלא תיפול בצורת או שטפון על אף מאמין. מי שאנוכי היום יחטוף שטפון מחר what goes around comes around מלחמה! - זה פשוט וקל ואין צורך להסביר סטאטוס קוו- אף אל לא מתערב ישירות במעשי אף אל אחר. אם אל רוצה להסתובב בצורת פר ולהרביע חקלאיות פוחזות בשדה אף אל לא יפריע לו לעשות את זה אבל היחס לצאצאים יכול להיות מאוד מגוון- משנאה עד התעלמות מוחלטת דרך דאגה אימהית והכוונה לכיוון הנכון. כמובן שסטאטוס קוו כזה יביא שלל של מעשי קונדס אלוהיים על חשבון המאמינים בעיקר- עולם יווני למדי.

 

[NacroMittler]

רעיון מצויין

אבל אני עדיין לא בטוח עד כמה האלים שלי יסתובבו בעולם וירביעו חקלאיות. נראה...

 

[הם קוראים לי]

כשאני חושב על זה

יש שלוש סוגים של עולמות: עולם עם מאמינים - עולם שבו יש אנשי דת שמאמינים באל זה או אחר ואמונתם היא שמשפיעה על דרך חייהם והבחירות שהם עושים, בדרך כלל האל מיוצג ע"י חפץ ו/או ספר מסוים (דיי דומה לעולם שלנו) עולם עם אלים שמשפיעים דרך הכהנים שלהם - אם זה אלים שנותנים כוחות קסם או ריפוי לכוהנים שלהם כל שהאלים נשארים במקום הראוי להם בשמיים (או וואט אבר) ועולם עם אלים פעילים - כאלה שיורדים לעולם, עושים ניסים, מעברים בתולות ועושים ניסים ונפלאות בעצמם תהייה - מאיפה בא הכח של האלים? (בהנחה שיש יותר מאחד) ממספר המאמינים, מהיררכיה שנקבעה מראש או שיש אל שליט והוא מחליט?

 

[Nihau]

תלוי במקור האלהות...

אל שנוצר מכוח האמונה של מאמיניו תלוי בהמשכיות האמונה ושואב ממנה עוצמה קיומית, ככל שיש יותר מאמינים קיומו שלו מובטח יותר... כשאין מאמינים אין אל. אל ממימד אלוהי שכן למימד הגשמי של בני התמותה, שנולד למשפחה של אלים ואלות וקיים כישות נפרדת בלתי תלויה יכול להתקיים בנפרד מהמאמינים שלו. מקומו בהיררכיה האלוהית תלוי יותר במעמד אליו נולד והחברה בה הוא חי. אלים מסוג זה זוכים להערצה של בני תמותה מאותה סיבה שבני אדם יסגדו לשדים- אלו בריות רבות עוצמה שיכולות לבצע "ניסים" אם המחיר נכון... יש כאילה שתמיד יסגדו לכוח, במיוחד אם הוא לא מובן. בין לבין יש הרבה גוונים שנשענים על מידת ואיכות ההשפעה של האמונה של המאמינים באל על מציאות קיומו ועל מידת ואיכות ההשפעה של האל על מאמיניו.