אושר=שמחה
השמחה _______ "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד". "כי בשמחה תצאו"-כשאדם נמצא בשמחה הוא יוצא מכל הצרות. בד"כ ילדים קטנים קמים בבוקר בשמחה. ככל שמתבגרים,הסטנדרט הוא דיכאון. בד"כ ברחוב הפרצופים קודרים. ואם רואים אדם שמח או צוחק לעצמו,מייד אומרים שהוא לא נורמלי. כשמגיע לעבודה בבוקר עם חיוך על הפנים שואלים מייד מה קרה שמחייך...?(צריך להתנצל שהגיע עם חיוך...).אם תגיע בדיכאון-אתה נורמלי,אתה בחברה טובה,תרגיש בבית. תארו לכם אדם נשאל מדוע מחייך כשמגיע לעבודה? ועונה:קמתי בבוקר,ראיתי שהגפיים שלי מתפקדות בסדר,הראש והגוף מתפקדים טוב והכל במקום,האוזניים והעיניים עובדות,שתיתי כוס תה,והכל בסדר. שמחת חיים מתקשרת לאושר, שלווה,סיפוק. בשמחה-המחשבה,הפעולה של שמחה, באה מבפנים ולא כפי שחושבים-מבחוץ פנימה. אירוע משמח,הצגה מצחיקה,שירי זמר,פסטיבלים.בטוחים שכל אלה יוציאו מהדיכאון,אבל לא לאורך זמן.ברגע שהמסך יורד,חוזרים חזרה לאותו המצב,העצבות מקודם. כלומר,שמחת החיים לא נמצאת מבחוץ אלא אמורה להגיע מבפנים. חיוך,שירה,ריקוד,צחוק,אלה ביטויים של שימחה,אבל אינם השמחה עצמה.אלה מגיעים מבפנים ולא מבחוץ.לקחת מבחוץ ולהפוך אותו לשמחה-זהו שקר. 1.הרובד הראשון: סור מרע ועשה טוב. ההפך משמחה-עצב וכאב שנובעים מחסר. ככל שהאדם חסר יותר-עצוב יותר. ככל שהאדם מלא יותר-שמח יותר. ככל שהפער בין הרצוי למצוי גדול יותר,כך חסר יותר. צריך לגעת בנקודת החסר,למלות אותה,ואז יהיה האדם שמח. 2.הרובד החומרי: האם העולם טוב או רע?-השאלה איך מסתכלים. אם תקוע בחסר במה שאין לו-יהיה עצוב כי לא משיג את כל דמיונותיו, תעבותיו,את האושר. אל תחפש את השמחה רחוק,היא נמצאת בך כאן ועכשיו. רעייה חיובית על העולם,החיים והסביבה קשורים לשמחה.תלוי באיזה משקפיים אתה מסתכל: ברעייה חיובית על העולם,החיים והסביבה, תסתכל על הטוב,תראה את הטוב:בבת הזוג,בסביבה,באירועי החיים,באנשים. עיצה טובה למי שפוגש אדם שמספר רק על צרותיו וכל הזמן מצוברח ומדוכא: בתחילת המפגש הבא עימו, לפני שמתחיל לספר צרות,תבקש ממנו לספר 5 אוצרות,דברים טובים שקרו לו בחיים(ארוחה טובה,טיול מיוחד,מכתב משמח,אירוע...). תשימו לב איך האדם משתנה מפגישה לפגישה. הוא יחייך וירגיש שמח לפגוש אתכם. ועם הזמן יירצה מעצמו לספר לך אוצרות מחייו שאסף לפגישה.הולכים ומצטברים דברים טובים בלב וכך פחות ופחות מסתכלים על הדברים השליליים.ההסתכלות משתנה,מקבלים פרופורציה אחרת לגבי החיים. צריך להודות במה שיש,לשמוח בחלקינו. 3.השמחה: הלב מייצג את עולם הרוח: טוב/רע. אנחנו מקור התכונות והיצרים. אם טובים-נרגיש שמחה. ואם רעים-לא יהיה שמח. שמחה היא ביטוי של שלמות,סיפוק. כשחסר-אין את השמחה.האדם לא מרוצה מעצמו. כשהאדם ממלא את המערכות הרוחניות שלו-זה מוליד שמחה. אדם החי ברובד החומרי בלבד,מסתכל על עצמו כמזדקן משנה לשנה,והשנים חולפות. אם ייקח אתגרים על הקיים בעולם הרוחני,לתת,עשייה רוחנית-יש הרגשה של שמחה ובמילא מחייך,שמח,צוחק,רוקד,שר,ולא תלוי בתנאי החיים. השמחה היא נקודה פנימית בחיינו,לכן נאיר פנים לחיים ואז החיים יאירו לנו פנים ונתחבר לצד הטוב-נשקיע בזה- נהיה מרוצים מעצמנו הרוחניים. "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד". שמחה זה סיפוק ושלמות באשיות שלנו.ככל שנבנה ונמלא את האשיות-נהיה שמחים יותר. שפע אור ושמחה