כלות בדואר?

[חנה ודני]

היהודים היו עם נע ונד.

אמנם אנחנו לא צאצאי קין, אבל מיום שגלינו מארצנו היינו עם נע ונד. סבי, (שאינני יכול למצא את שם המשפחה שלו) היה בורסקאי בעיר (עיירה) בז'סקו בגליציה, אבל בא כנראה מביאלורוס. כך שאם נשא לאשה את סבתי הגליציאנית, זאת כנראה תוצאה של הנדידה שלו. אבי (ופה אנחנו כבר מדברים על התקופה אחרי WW1) נדד באוסטריה וגרמניה 2 או 3 שנים עד שמצא את אמי בעיר קטנה בגרמניה והשתקע שם. סבי השני (מסרט שבבוקובינה) נשא לאשה את סבתי שמשפחתה מצ'רנוביץ, ומיד אחרי החתונה היגר לטריאסטה הרחוקה (היום איטליה) כדי לעבוד בה כמתורגמן בחברת ביטוח גלובלית. אחרי כ 14 שנה נדד לגרמניה. אז לא פלא שביחוד בחורים שנדדו לצורך פרנסתם, השתדכו לבנות במקומות שמצאו בהם פרנסה. אנחנו (אחותי ואני) המקרה הראשון הידוע לנו במשפחה, שהילדים והנכדים נולדו באותה ארץ. (ונקוה שזה הקץ לנדודים - למרות שלנכדי די מדגדג החשק לנדודים)

 

[deebeebee]

דיברתי על השוק המחוזי

ולא המקומי, בעיירה עצמה או לידה.

 

[talia olav]

אפשר להתווכח עם הטיעון הזה

מבחינה סטטיסטית - כי איננו יודעים כמה מ"יתר הבנים" נישאו אמנם לכלות שגרו קרוב...

 

[talia olav]

עוד נדבך - מאגדות המשפחה

מבת משפחת ליזברסקי, שמוצאה במלאבה, שמעתי שהמשפחה נחשבה למיוחסת, הן בתורה והן ברכוש. לכן, בניגוד ל"פשוטי העם", הם לא יכלו להרשות לעצמם למצוא בני / בנות זוג מהרחוב הסמוך. לפיכך חלק מהגברים נישאו עם בנות הערים הגדולות וורשה או לודז', ואילו אחרים נישאו עם קרובות משפחה - ממש כמו משפחות המלוכה

. כל למשל, אחד מבני השבט (יליד 1856) נישא לאחותו החורגת! אביו נשא אשה נוספת, מוורשה, לאחר מות אשתו הקודמת. האשה הגיעה עם שתי בנותיה, ואחת מהן נישאה לבן... גם בדוגמה שהבאתי עבור הרוזנרים באושייק, המקרה היחיד של נישואים ממש בתוך אותו הישוב - היה נישואים עם בן דוד. בנוסף, על הרוזנרים דודתי סיפרה לי שהם עסקו בעץ. חלקם גרו באזורים מיוערים ועסקו בכריתת עצים, אותם נהגו להשיט לאורך הויסלה. דודתי חשדה שרוזנרים שגרו לאורך הויסלה - יתכן שהם בני משפחה שהתיישבו לאורך הנהר כדי לטפל בסחורה השטה. ואמנם, במפה שצירפתי - חלק מבני הזוג הגיעו ממקומות לאורך הנהר - ואולי יש בכך כדי לאושש את הסיפור.

 

[חנה גונן]

אצלי במישפחת הסבתא דוקא היה הפוך

בני הקהילה היהודית של סוויר התחתנו עד למילחמה ממש אחד עם השני ולא הבנים ולא הבנות נטו לחפש בני זוג בשדות זרים ואם כבר עברו לגור למשל בוילנה היה זה עם בן הזוג הסויראי התוצאה היתה שמישפחות מיכנוביץ(הסבא רבא שלי),סידרוסקי(הסבתא רבא שלי) וכץ(הדודה של סבתא שלי)התחתנו אחת עם השניה ללא הרף.אני קושרת את זה במצב הכלכלי והקיומי המאוד קשה שחייב לכידות מישפחתית וקהילתית חזקה במיוחד בכדי לשרוד שיצר אינטימיות קהילתית ומישפחתית עמוקה מאוד בקרב יהודי העיירה שרובם היו באותו מצב כלכלי וחברתי ללא הבדלי מעמדות משמעותים במיוחד והיו מודעים לכך שהם תלוים אחד בשני לשם קיום. שלכם חנה גונן

 

[חנה ודני]

משפחות רבנים

במשפחתה של חנה - צאצאי ה"מיזריץ'" יש אין סוף שדוכים בין בני/בנות דוד ואף קרובים יותר. אני יכול רק להניח שהמשפחות הרגישו שהם יכולים לסמוך על בני משפחה שיעמדו זה לצד זה בשעת הצורך. כמובן שהמשפחות גרו במרחק - לפעמים רב - אלו מאלו, אבל במשפחות הרבנים, ובכלל בני תורה, היתה תקשורת מאד אינטנסיבית בהתכתבות, הן בעניני תורה והן בעניני חולין.אפשר להניח שמהתכתובת הזאת גם צמחו שידוכים.

 

[deebeebee]

שדכנים במסגרת החצרות

שחיפשו שידוך לחסיד X אצל חסידי אותה החצר בעיר אחרת ולא כל כך קרובה. גם הדודה של אבי, אחות אביו, נישאה לבחור שהסבתא שלו והסבתא רבא שלה היו אחיו.

 

[deebeebee]

אחיו=צ.ל אחיות